ל"ג לעומר שחל במוצ"ש, כיצד ינהגו העולים ביום זה לציון הרשב"י בהר מירון?

מה מקור מנהגי הדלקת המדורות בהר מירון ומהם הנזקים הרוחניים שיש להישמר מהם בארוע המוני זה?

המתנגדים להעתיק את המדורות ליום א', כיצד יגיבו לדרישת אחים שאינם שומרי מצוות לקיים ארועי ימי הזכרון במועדן כולל מוצ"ש?

וכי חשיבות מנהג ההדלקה גדול ממצוות הנישואין שעליה גזרו חכמי ישראל שיש לדחותה משום חילול שבת?

עליך להרשם לאתר על מנת להוריד קבצים.

להרשמה | להתחברות

השנה יחול ל"ג בעומר במוצאי שבת. והנה כידוע שיש שמחה בל"ג בעומר והטעימו אותה חכמי הסוד בטעמים שונים מדוע נוהגים שמחה בליל ל"ג בעומר ויום ל"ג בעומר.

בין כך ובין כך, אחד הדברים שנהגו בהם במסגרת המנהגים של ל"ג בעומר, הוא העליה לציון של קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון. ראוי לציין שהמנהג הזה שנהגו לעלות לציון של קבר רשב"י בל"ג בעומר, בעבר לא היה כרוך דווקא בליל ל"ג בעומר ובהדלקת מדורה. ורק מאוחר יותר כשנהג מי שנהג לבוא עם איזה שהוא אור, עם איזה שהיא אש כדי לסמל דברים שהוא חושב שיש ביום הזה כדי לסמל. אט אט התחיל להתפתח המנהג עד לכדי מדורה מקודשת שמדליקים בליל ל"ג בעומר, בהר מירון בסמיכות לקבר הרשב"י.

יש לציין כי אין זכר בשולחן ערוך לכל מנהגים אלו, כי אלו מנהגים שהתפתחו מאוחר יותר. כשאני מתכוון בעיקר לעניין של המדורה והדלקת האש. אבל, היו נוהגים בעיקר אנשים מיוחדים, מקובלים, חסידים, פרושים אשר הנהיגו לעצמם הרבה הנהגות על פי תורת הסוד.

בימינו שלנו המנהג לעלות להר מירון בסמיכות לציון של קבר הרשב"י הפך להיות מנהג המוני מאוד מאוד, כשבמיוחד הדוקים בו שני גורמים: אחינו מצפון אפריקה, ואחינו החסידים האשכנזים. אחינו מצפון אפריקה בהמוניהם, אנשים, נשים וטף. ואחינו האשכנזים, בעיקר הגברים החסידים אשר עולים להר יחד עם האדמורים שלהם, מדליקים מדורה, שרים ורוקדים ושבים לבתיהם.

מניסיון השנים הקודמות, פועלים כוחות הביטחון בהיערכות אדירה לקליטת ההמונים המגיעים למירון. הואיל ומדובר בעשרות אלפי בני אדם שלנים בהר ועוד רבבות רבבות שמגיעים בלא ללון במקום. לכן נצרכים כוחות משטרה וכוחות בטחון ועזרה ראשונה רבים בכל הסביבה, ובוודאי ובוודאי בהר כדי להבטיח את ביטחונם של המגיעים לשם.

בכל שנה כשליל ל"ג בעומר חל במוצאי שבת, נגרמים מכך חילולי שבת גדולים מאוד על ידי כוחות הבטחון. זה דבר ברור מאליו שהם לא יכולים להפקיר את ביטחונם של המגיעים לשם. ולא אחת, עלתה הסוגייה ביחס לדחיית המדורה, הדלקת המדורה ליום ראשון ביום לא בלילה כדי למנוע חילולי שבת. כמו כן מדובר הרבה פעמים בחילולי שבת מצד הרבה מן העולים שאינם בדיוק יודעי תורה ושומרי תורה בדקדקנות. יש לומר, שללא כל קשר עם חילולי שבת, נתגלו תופעות חמורות מאוד בעינייני בינו ובינה, וכן בכשרות מאכלים ובשרים ששוחטים שם, ועוד.

לכן לא פעם עלתה הסוגיה הזו לדיון בין תלמידי חכמים, מה לעשות בנסיבות כאלה?

הרב עובדיה יוסף זצ"ל נלחם ע"מ שידחו את המדורות ליום ראשון

לפני רבות בשנים, בהיותי בחור, כשזכיתי ולמדתי בישיבת חברון בירושלים עיר הקודש, הייתי הולך לשמוע שיעורי תורה מפיו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שדרכו היתה לדבר בלשונו העממית והפשוטה, תמיד ירד הוא אל העם על מנת לדבר בלשון העם כדי שהעם יבין אותו ויקבל את הדברים. הוא אמר, אני לא עולה להר מירון בל"ג בעומר. אבל, בגלל שחל ל"ג בעומר במוצ"ש וכדי למנוע ולדחות את הטקסים במוצ"ש אני מוכן לנסוע עם קבוצה ביום ראשון, ובלבד לידע ולהודיע שצריכים מאוד מאוד להיזהר לא לגרום למכשולים הגדולים שמתרחשים בהר בגלל המאורע.

גם בנו הביא לידי ביטוי את עמדתו זו, הרב יצחק יוסף בילקוט יוסף והוא כותב: יום ל"ג בעומר הוא יום שמחה וחדווה לכבוד התנא רשב"י ויש לזה סימוכין בפוסקים. ולכן נוהגים לערוך לימוד בליל ל"ג בעומר במניין. וללמוד שבחי רשב"י המפוזרים בש"ס ובזוהר הקדוש. ויש נוהגים ללכת על קבר רשב"י במירון, וההולכים למירון יתרחקו מקלות ראש וכדומה. ובמקום גילה שם תהא אעדה, ובזמננו טוב יותר לבקר אצל קבר רשב"י בזמן אחר, לא בל"ג בעומר, בזמן אחר. כי בעוונותינו המרובים בזמן האחרון אין הצניעות נשמרת במקום זה בל"ג בעומר. ומלבד כל זה יש נוהגים לשחוט שם בהמות ולאכול, מבלי לבדוק אם השוחט הוא בר סמכא. וגם רבו המכשולות בעניין הניקור מחלב דאורייתא שהוא איסור כרת. ושומר נפשו ירחק משם ביום זה. והנה פטירת שאר צדקים אינם כימי שמחת יום ל"ג בעומר, אלא הם ימי תענית וצער.

הוא לא זכר בילקוט יוסף את עניין המדורה, וכאמור לא זכר את עניין של שבת. כל שכן בעניין של ל"ג בעומר בשבת. שכאמור אני בעצמי שמעתי את דברי הרב עובדיה יוסף.

מנהיגות במבוכה מול מנהיגות עוצמתית

אנחנו במועצת הרבנות הראשית לישראל דנו בעניין מספר פעמים בשנים הקודמות וגילינו דעתנו שצריך לדחות את זה ליום ראשון. השמעתי שם בקול עוז את מה ששמעתי מדברי הרב עובדיה יוסף. אך לצערי הרב, הרבנות שהיתה בדעה שצריך לדחות לא היה לה אז את האומץ לעשות זאת ואמרה את הדברים בצורה רופפת וכתוצאה מכך בסופו של דבר בשנים שעברו גם הדליקו במוצ"ש את המדורות וגם הרבנים הראשיים הגיעו לשם. לאחר מכן יותר התחזקו בדעה שצריך לדחות, עדיין קצת התמהמהו כי חששו מי ישמע לנו. ואני שוב חיזקתי אותם שזה מה שמתבקש, אבל לצערי הרב קצת התמהמהו.

רק כשהרב עובדיה יוסף באחד משיעוריו בשנת תשע"א תקף בצורה חריפה את העניין ודרש להעביר את המדורה ליום ראשון. אז הזדעזעו אמות הסיפים והבינו שהפעם הרב עובדיה יוסף איננו מסתפק אך ורק בהתקפה בשיעור, אלא דורש דרישה מנהיגותית לפרסם ולהכריז ולכן הרבנות הראשית לישראל הכריזה על דחיית המדורה ליום ראשון, כדי למנוע חילולי שבת. לצערנו הרב, לא כולם שמעו לכך. ועשו סקרים וראו שהרוב כנראה לא ישמעו, אבל בכל זאת, התגבש כבר אחוז גדול שישמעו ויעשו זאת ביום ראשון.

היה אדמו"ר, אחרי בקשת המחילה, שהוא נוהג וקנה לו חזקה להדליק את המדורה ראשון בליל ל"ג בעומר. כשהוא ראה את העוצמה של ההתנגדות של הרב עובדיה יוסף, אז הוא אמר שהוא בירר עם המשטרה ואמרו לו שכ- 4 שעות לוקח להם להיערך על ההר. אז הוא אומר לכן יבואו ב-12 בלילה כדי לא לגרום לחילול שבת. אבל אחרי בקשת המחילה מכבודו, הרי אנחנו כולנו יודעים שיש כבר המונים על ההר ואז ממילא ללא כל קשר עם ההדלקה שלו וזמן ההדלקה שלו, כבר כוחות הביטחון מחללים שבת בגלל ההמונים הללו.

כמו כן הרי גם כש-4 שעות לוקח להיערך על ההר כמה זמן לוקח ההיערכות הלוגיסטית לפני שעולים להר, בטלפונים, בפלאפונים, במכוניות, כל נקודת משטרה שולחת את הכוחות שלה וכו'.

אנחנו צריכים להתפלל שהקדוש ברוך הוא יעלה רוח ממרומים כדי שגדולי ישראל יעמדו כחומה בצורה במקרה הזה ויגלו מנהיגות רוחנית וידאגו לסילוק המכשלה הזאת.

כל חולשה גוררת חולשות גדולות יותר

צריך לראות, אם הצלחנו לשכנע את המדינה לדחות את יום השואה וכן את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות,כדי שלא יהיה חילול שבת. כאשר אצלם ימים אלו קדושים מאוד מאוד, והצלחנו לאחר מאמצים רבים לשכנע אותם. ועכשיו, אנו בל"ג בעומר כשנדרשים לאותה בעיה, האם לא יכולים להזיז דבר שהוא מיסודו מנהג, בסה"כ להזיז אותו ליום ראשון מן הלילה, ע"מ למנוע חילול שבת? ה' יצילנו איזה קטרוג יהיה לנו בשמיים בעניין זה.

במיוחד שמחר מחרתיים חס ושלום, יבואו אחינו הלא דתיים ויגידו אם ככה אנחנו רוצים לקיים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ביומו, תוך חילול שבת, מה אז נאמר? מה אז נדבר?

מעשה שהיה רבותי לפני כמה שנים שהדליקו מדורה אחינו הלא דתיים, ביום שבת. זה היה ליד בית כנסת "אמונה ודעת" ועדיין השמש בשמיים, ממש אור, והדליקו מדורה גדולה כי פחדו שמא יקדימו אותם אחרים בבחינת זריזים מקדימים. מה ניתן להאשים אותם? הם אינם מבינים בדברים האלה.

גזרו חכמים לדחות מצווה עשה מהתורה מפני חשש לחילול שבת

צאו וראו הלכה מפורשת היא בפרק עשירי מהלכות אישות פרק י הלכה יד "אין נושאין נשים, לא בערב שבת ולא באחד בשבת גזירה שמא יבוא לידי חילול שבת בתיקון הסעודה שהחתן טרוד בסעודתו". כלומר, שנמנעו מלקיים נישואין ביום שישי או באחד בשבת כי שמא אולי בגלל טרדת הסעודת מצווה יגלוש לשבת, מיום שישי לשבת. או מיום שבת חלילה, יכין סעודה לקראת מוצאי שבת. ולכן אסרו.

המגיד משנה הביא מחלוקת בעניין, עד כמה הקפידו ועד כמה לא הקפידו בעניין הזה. וגם מו"ר הרב יוסף קאפח, כותב שבאמת גם בצנעא ככה הוא אומר, בתימן, החלו בתקופה האחרונה להינשא בשישי והיו באים לידי חשש חילול שבת, בסמוך לכניסת השבת כאשר באים המתפללים בבית החתן ועדיין אודי האש בוערים תחת דודי הבשר. וסבי זצ"ל מחה נגד מנהג גרוע זה, והצליח לבטלו. ובימינו כמעט לא היה מי שנשא בשישי, אלא בודדים ונדירים ביותר. הוא מדבר רק על יום שישי, הוא לא מדבר על מוצ"ש.

מרן השולחן ערוך, באבן העזר סימן סד סעיף ג, כתב: יש אומרים שאין נושאים נשים לא בערב שבת ולא באחד בשבת, גזירה שמא יבוא לידי חילול שבת בתיקון הסעודה, ויש מתירים. וכן פשט המנהג, לישא נשים בערב שבת והוא שיטרח בסעודת הנישואים 3 ימים קודם.

והרבנות הראשית לישראל תיקנה לאסור להתחתן ביום שישי אחה"צ, רק עד חצות, לא יותר, כדי שאולמות לא יחללו שבת כתוצאה מכך. והיא אוסרת לקיים את הנישואים במוצ"ש בגלל חשש לחילול שבת.

ובכן, הגיעו בעצמכם אם כבר בימי חכמי המשנה והתלמוד, גזרו שלא יתחתן בערב שבת ולא במוצאי שבת, למרות שאנו יודעים שמצוות הנישואים היא מצווה כל כך חשובה ושאין לדחות את מצוות הנישואים. וכל הזריז הרי זה משובח, ועד כדי כך אם אדם עומד לו מישהו למות, הוא מתחתן מיד, ואחר כך אם האבא שלו נפטר או האמא שלו נפטרת, הוא מסיים את שבעת ימי השמחה ואחר כך מקיים את האבל. עד כדי כך מרוב חשיבות מצוות הנישואים. או אם חתן וכלה עוברים ברחוב, ולוויה של מת עוברת ברחוב, מקדימים את הליווי של החתן וכלה לפני הליווי של המת, מרוב שיש חשיבות גדולה מאוד למצווה הזאת. למרות הכל, ביקשו חכמים להקדים או לדחות ובלבד לא לגרום לחילול שבת.

מה נאמר ומה נדבר שכל מה שאנחנו מדברים הוא רק במנהג, חשוב ככל שיהיה, אבל מרוב שהוא המוני הרי יש בו עברות כפי שהרב עובדיה יוסף ציין, מכשולים רבים. וכל שכן, כשהוא מתקיים במוצ"ש.

אנחנו כמנהיגים חובתנו לגלות מנהיגות, כמו שעשינו על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יום העצמאות ויום השואה, לדחות את מנהג זה ליום ראשון ובלבד לא לגרום לחילול שבת המוני.

מוצרים נבחרים

עם פירוש הרב יוסף קאפח זצ"ל
מחיר: 
₪68.00
להכיר את כל תריג מצוות!
מחיר: 
₪58.00