צמצום השבת לערך הסוציאלי בלבד, אינו עולה בקנה אחד עם ההכרה שמדינת ישראל יהודית ודמוקרטית

שאלה זו היא שאלה נכונה כואבת למדי, אבל היא במידה מסויימת שאלת תם. מאחר ובעוונותינו המרובים, טרם הגענו למה שנקרא הגאולה הרוחנית של העם היהודי.

זכינו להגיע לארצנו, ואנחנו עדיין נאבקים עם אוייבים מרים הקרובים אלינו והרחוקים מאיתנו. אבל ברוך השם, סוף סוף אנחנו מקיימים כאן חיים של קיום בכבוד. נאבקים על הבטחון. יש עולם תורה וכו'. אבל עדיין יש לנו רבים, רבים מהקברניטים שמנהלים את המדינה, ואולי הם הרוב. אשר המושגים שלהם על יהדות, אינם מושגים אמוניים, תורתיים, שורשיים, אלא מושגים אזרחיים מודרניים. מבחינה זו עדיין יהיו בעוונותינו המרובים הרבה התנקשויות בין השומרים משמרת השם ובין הללו אשר כאמור יש להם תפיסת עולם מאוד אזרחית, מאוד ליברלית ביחס ליהדות.

צאו וראו, סרבו בכנסת ישראל לחוקק חוק השבת. הסכימו לחוקק בכנסת ישראל, חוק שעות עבודה ומנוחה, שחלילה לא יזכר שם שבת אלא חוק שעות שבת ומנוחה. כלומר, הם מוכנים להתייחס אך ורק למנוחת העובד, יום אחד בשבוע, ואין להם התנגדות שזה יהיה ביום שבת ליהודי, ולנוצרי ביום ראשון, ולמוסלמי ביום שישי. אבל בבחינת מנוחה מעבודה מטעם המעביד. אבל לא שבת במובן האמוני, התורתי, השורשי אלא כאמור סוציאלי. ערך סוציאלי. זה מה שהסכימו. לא יכלו להסכים יותר.

מלבד שזה הפניית עורף לערכים יהודיים יהדותיים שהיהדות יכולה להתפאר שהיא הראשונה באנושות שנתנה את ערך השבת לאנושות. הם גם שוגים לא רק בכך שמייחסים למושג דתי מובהק מייחסים לו פרשנויות אזרחיות ליברליות. אלא גם אפילו שהמטרה שלהם לא תושג בדרך שלהם. מדוע?

חוק שעות עבודה ומנוחה מאפשר ליהודי עובד שאכן המעביד ישחרר אותו ביום שבת, כדי שהוא ינוח. לא כדי שהוא יקדש ויתפלל ויאכל שלוש סעודות, וילמד תורה, אלא כדי שינוח. והנה צאו וראו באמצעותו של הבג"צ במדינת ישראל, בשיתוף פעולה עם המחוקק, תחנות דלק פועלות בשבת. אז מי יעבוד בתחנות דלק?

אחת מהשתיים, או יהודים מסכנים שזקוקים לכל כסף ואז מוותרים על המנוחה שלהם. ויוצא שאותם מחוקקים רוממו את השוויון בגרונם, וחרב פיפיות בידם שאנשים יהודים מסכנים נאלצים להיות עבדים ואין להם שעות מנוחה. או שעובדים זרים יעבדו באותה תחנה ואז לבעל התחנה לא משתלם שיחזיק עובדים זרים בשבת, ועובדים יהודים ביום חול. ואז מטבע הדברים כל יהודי שאיננו יכול לחלל את השבת לא יוכל לעבוד שם, אז אם כן זה הפלייה, מופלים לרעה הדתיים שסגורים בפניהם מסעדות שסגורות בשבת, תחנות דלק שפתוחות בשבת, כל אותם דברים, ועכשיו מרכולים. כמובן, אותם אנשים דתיים מסכנים, לא יוכלו לעבוד באותם מרכולים כי מי יקבל אותם אם הם לא יוכלו לעבוד בשבת. אז יש הפלייה לרעה. וכאמור מי יעבוד, אחד מהשתיים, או עובדים זרים, או יהודים מסכנים שמוכנים בשביל גרושים לוותר על המנוחה שלהם.

רוצה לומר, למרות שהם באמת מתכוונים לערכים סוציאליים ופשוט הם נמצאים בסתירה מובנית מן הרגע שאתה בא ואומר שכל יהודי ויהודי ישבות את השבת לפי הבנתו ולפי תשוקותיו, אז מטבע הדברים לא תהיה כאן מנוחה. אלא תהיה עבדות. מדוע?
הנה, אנחנו שומעים אני רוצה לנפוש בשפת הים, לי אין רכב ולכן צריך להפעיל את התחבורה הציבורית, כדי שזה שרוצה לנפוש בשבת בשפת הים אוכל להגיע. ואז מה יוצא? יוצא איפה שגם תחבורה ציבורית תותר. ואם תחבורה ציבורית תותר, אחת מהשתיים תהיה הפלייה לרעה לנהגים שלא יכולים לעבוד בשבת, לא יתקבלו לעבודה, או שיעבדו שם יהודים אשר מוכנים להשתכר בהשתכרות מועטה ומזערית והם עבדים ולא עובדים שזקוקים למנוחה, או עובדים זרים. כלומר,יש כאן סתירה מובנית, אי אפשר לקיים ערכים יהודיים יהדותיים נפלאים שהיהדות יכולה להיות גאה בהם למען ינוח שורך וחמורך ובהמתך. התורה מדברת על מנוחה אפילו לשור, לחמור, לבהמה. וכאן לא יכולים להגיע למצב של מנוחה, לאדם העובד בגלל הסתירה המובנית הזו שכל אחד ואחד רוצה את תורתו בידו, שבתו שלו כל אחד ואחד רוצה לעשות מה שהוא רוצה.

הנה פתיחת מרכולים מסויימים פוגעת קשות באותם יהודים מסכנים שיש להם חנויות קטנות וברגע שבשבת יפתחו המרכולים תיפגע הפרנסה של אותם בעלי חנויות קטנות. אני כבר לא מדבר שיאלצו לפתוח ולעבוד בשבת. הפרנסה שלהם תיפגע. ואם כן אתם רואים, אין כאן שוויון, אין כאן ערך סוציאלי, כלום.

ונסיים מורי ורבותי, לא יתכן שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית דמוקרטית כל עוד שופטי ביהמ"ש העליון או גם המחוקקים נותנים פרשנויות לערכים יהדותיים. זה לא יתכן, פשוט זה לא יתקיים. ויתפרק החיבור הזה של מדינה יהודית דמוקרטית. זו תהיה מדינה דמוקרטית לא יהודית לא יהדותית. יהיו בה יהודים ממוצא יהודי, מגזע יהודי. אבל לא יהודים עם תכנים יהדותיים. תכנים יהדותיים אינך יכול לסרס אותם ולשנות את מהותם. כי רק האמוניות בתוך זה, התורתיות שבתוך זה היא זאת שמשמרת אותם אלפי דורות.

הנה, השבת אבידה, כמה התפעלו לפני הרבה שנים. מחוקקים חילוניים על הרעיון האזרחי הנפלא הזה להשיב אבידה. אמרו בואו נעשה חוק השבת אבדה. סעיף ראשון, לא תוכל להתעלם. אמרו רגע, מי ישמור על לא תוכל להתעלם? שוטר אזרחי לא יכול לדעת מה בלב שלך אם אתה מתעלם ולא מרים את האבידה. אה, זה הקדוש ברוך הוא שומר על לא תתעלם? לא, זה מדינה חילונית, זה לא מדינה דתית. אנחנו לא יכולים לכפות אמונה, אמונה בה' בדבר הזה. מחקו את לא תתעלם? ואז מה יצא? שחוק השבת אבידה אם אדם מרים את האבדה ז"א הוא רשאי להתעלם. אם אדם מרים את האבידה, אז יודיע למשטרה ואחרי 4 חודשים, הוא אפילו לא חייב להכריז אם לא נמצא המבקש, המאבד, אפילו שהאבידה עם סימנים רק לא יודעים מי זה, יש סימנים. היא שלו. ז"א חוק השבת אבדה, במקום לעזור למאבד הופך להיות צינור להפשרה, להכשרה של ממון הזולת לטובתך, אחרי 4 חודשים.

ללמדנו, לא יתכן לאמץ אפילו חוקים שנראים סוציאליים, חוקים שנראים הומניים, בלי האמוניות שבהם, בלי התורתיות שבהם זה לא מצליח ולא יצליח. ולכן, אנחנו נמצאים כעת בפרשת דרכים.

אני מעריך שימצאו עוד הסדר חוקי לעניין נקודתי זה. אבל, כל עוד יברחו מהדיון האמיתי, מה זה מדינת ישראל? מדינה יהודית ודמוקרטית, אנחנו לא נצליח, ואנחנו נהפוך להיות מדינה של יהודים ממוצא יהודי, אבל לא עם ערכים יהדותיים. ערכים יהדותיים יש לקחת אותם כמקורם, בלעדי זה הם מזדייפים, הם מסרסים, הם מלאי סתירות הם לא מתקיימים ולא יתקיימו.

אנחנו מתפללים לבורא עולם, שהרי רוחו ממרומים ויזכה אותנו שאכן אחינו היקרים שיש להם זכויות אדירות בבניין המדינה, בקיומה, בניהולה יתפקחו וידעו שאי אפשר מצד אחד להתנגד לגזענות, ומצד שני לרוקן את היהדות מתכניה היהודתיים. ריקון היהדות מתכניה היהודיים או סילופם, או סירוסם מביא בסופו של דבר למדינה יהודית גזענית, ולא למדינה יהודית, יהדותית ערכית. והקדוש ברוך הוא כאמור יעלה רוחו ממרומים ונזכה להגיע אל חקר האמת, ונהיה באמת מדינה יהדותית דמוקרטית.

יש ללכת לבית הכנסת ולחזור הביתה עם טלית על מנת שכולם יראו ויזכרו ששבת היום

הרב מאיר מזוז שליט"א: שמעתי פעם רעיון מהרב רצון ערוסי, שהוא קבע בבית הכנסת שכולם ילכו לבית הכנסת עם טלית ויחזרו עם טלית. כדי שאלו שנוהגים בשבת יראו יהודים עם טלית וישאלו מה קרה היום? כך יזכרו ששבת היום. כדאי לעשות את זה בכל מקום!

צפו בדברי הרב