בירור תשובה -קידוש ואכילה מבעוד יום

השלום והברכה למרן ר

אינו תשובת כבודו מיום כ"ג באייר כלשון הזה: 2". בדרך כלל אדם שרוצה לקצר מבעוד יום מתפלל ערבית של שבת מבעוד יום, ואח"כ מקדש ואוכל. "

וכן תשובת כבודו מיום י"א באב כלשון הזה: התשובה: כותרת התשובה: הכנסת שבת תוכן התשובה: אין צורך, אבל עליך לחזור על ק"ש של ערבית אחרי צאת הכוכבים. וכן להמתין עד צה"כ כדי לקדש ולסעוד סעודת שבת. ולאחר בקשת מחילה נתקשה ,שבתשובה ראשונה יעלה לקדש ולסעוד ואפילו לפני צה"כ(ואפילו לסיים). ובתשובה שניה יעלה לקדש ולסעוד לאחר צה"כ. כבר לימדנו כבודו שלרבינו יש לו לאדם לקדש מבעוד יום ,אך לענין הסעודה מה יהא הדין? וכן אם התחיל לסעוד סעודתו מבעוד יום וסיימה לאחר צה"כ התעלה לו למניין הסעודות שחייב בהם? וכן לענין אדם שיצא לחו"ל שלא לדברים המותרים בהלכה,האם יתחייב בברכת "הגומל " ודינו כדין הולכי דרכים או יורדי הים .וכן לענין נטילת הלולב כבר כתב רבינו כלשון הזה: "וכל מצות עשה שבין אדם להקדוש ברוך הוא, בין מצוה שהיא חובה, בין מצוה שאינה חובה--מברך עליה, קודם לעשייתה." ובהלכה בהדיא כתב :"נטל את הלולב--מברך על נטילת לולב, שכיון שהגביהו, יצא ידי חובתו; אבל אם בירך קודם שייטול--מברך ליטול לולב, כמו לישב בסוכה" ע"פ הלכות אלו יראה שיש לברך לכתחילה "ליטול" מדין "עובר לעשייתן,ואם כן מדוע אין קהילת תימן שלפחות בחלקה מוצהרת כ"אנשי הרמב"ם" נוהגים כן לכתחילה? ומה כוחו של מנהג לכופף הלכה לכתחילה בדין "עובר לעשייתן".

וצור עולמים ירבה שכרך עשהאל

שלח שאלה אל: 
תשובה: 

1. בתשובתי הראשונה רציתי רק לציין שיכולים להתפלל ערבית ואפילו של ליל שבת לפני צאת הכוכבים, ולא נפניתי להדגיש שסעודת השבת דווקא אחרי צאת הכוכבים. ובתשובה השנייה, מאחר שנפניתי להעיר שמי שהקדים תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים, שעליו לחזור על ק"ש, אחרי צאת הכוכבים, הערתי על קידוש ואכילה של ליל שבת שהיו אחרי צאת הכוכבים, כי סעודת ליל שבת זמנה אחרי צאת הכוכבים כמו שביאר מארי, שבת, כט, יא, אות לב, וגם בתשובה לא דייקתי, שהרי הקידוש יכול הוא להקדימו לפני צאת הכוכבים. ובכוונה לא דייקתי, משום שמבחינה מעשית הקידוש והאכילה הם בדרך כלל צמודים בזמן, ורק אם קידש סמוך לצאת הכוכבים, ומיד אחר צאת הכוכבים סעד את סעודת השבת, הדבר יעלה לו כהלכה. אבל אם יקדים מאוד את הקידוש, כיצד יאכל סעודת השבת שלא בסמוך לקידוש.

2. לענ"ד היוצא לחו"ל גם ע"י מטוס, מברך הגומל.

3. מבחינה עקרונית אפשר לברך ליטול. לא כן מבחינה מעשית. כי ברוב המקרים אדם נוטל לולבו ואתרוגו והולך לביהכנ"ס, ולפעמים בלי דבר החוצץ, וא"כ כבר אינו יכול לברך ליטול, אלא על נטילת לולב, הואיל וטרם נענע שהיא מצווה מדרבנן. ולכן דינו כמצווה נמשכת.

מוצרים נבחרים

עם פירוש הרב יוסף קאפח זצ"ל
מחיר: 
68.00₪
להכיר את כל תריג מצוות!
מחיר: 
58.00₪