הלכות ברמבם

שלום לכבוד הרב,
א. הרמב"ם כותב בהלכות שבת פרק ח הלכה ח שהחובל בחבירו במזיד והוציא לו דם חייב מפני שהוא מקרר את דעתו ומשוך את חמתו בכך והרי הוא כמתקן.
שאלה- למה הכוונה חייב? האם חייב מיתת בית דין אם הוא מתכוון להזיק לו במזיד? והרי כתוב בתורה עין תחת עין" וכי פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה" והכוונה לתשלומי ממון? או שמא יש הבדל בין חבלה ביום שבת לבין חבלה בימי חול?
ב. האם ע"פ הרמב"ם מותר להתפלל לכתחילה מנחה בין השמשות? מי עוד סובר כמו הרמב"ם?
ג. הרמב"ם כותב בהלכות חנוכה שאין מברכין "שהחיינו" רק בלילה הראשון. אדם שלא הדליק ביום הראשון, האם הוא רשאי לברך שהחיינו בלילה השני?
ד. למה הכוונה ע"פ הרמב"ם- "והרואה אותה מברך שתיים"?האם פירוש הדבר שלמרות שיצא ידי חובתו ויצא מביתו והלך לבית חברו או יצא לרחוב וראה חנוכיה דולקת הוא צריך לברך שהחיינו ושעשה ניסים?
בתודה מראש

שלח שאלה אל: 
תשובה: 

א. החובל בחברו בשבת חייב - מבחינה עקרונית, זהו איסור תורה. וחייב עליו סקילה, אם הותרה כהלכה ע"י שני עדים כשרים. או חייב קרבן חטאת, אם חטא בשוגג.

מבחינה מעשית, אם בי"ד יידרש לחייב אותו בתשלומי ממון, אם העבריין הותרה כדין, מבחינת דין שבת יחויב במיתה, ויפטר מן הממון. לפי הכלל, קים ליה. בדרבה (=מעונש הגדול) מיניה.

ב. ל פי רבינו, מותר להתפלל מנחה בין השמשות עד צאת הכוכבים.

ג. כן. אם לא הדליק ביום הראשון ולא הדליקו עליו, ובפעם הראשונה שהוא מדליק, ביום השני, מברך אז שהחיינו.

ד. לפי רבינו, בשונה משיטת מרן השו"ע, אע"פ שאדם הדליק נר חנוכה בביתו, ובירך שעשה נסים, אם לא היה דעתו לצאת מביתו, בתוך החצי שעה של הדלקת נר חנוכה, ונמלך ויצא, וראה נרות חנוכה דולקים, חוזר ומברך שעשה נסים לאבותינו.

מוצרים נבחרים

עם פירוש הרב יוסף קאפח זצ"ל
מחיר: 
68.00₪
להכיר את כל תריג מצוות!
מחיר: 
58.00₪