דילוג לתוכן העיקרי

כהן החי עם גרושה (בדעת הרמב"ם)

שאלה

שלום לכת"ר. על פי הבנת הבית יוסף* ברמב"ם כהן הנשוי לגרושה עולה לתורה ולנשיאות כפיים, וק"ו לכהן החי עם גרושה. האם אפשר לפסוק כך למעשה?
*בית יוסף אורח חיים סימן קכח: וכן נראה ממה שכתב הרמב"ם (פט"ו ה"ג) גבי כהן שהרג או שעבד עבודה זרה, ושאר עבירות אין מונעין אותו ומשמע דאע"פ שלא שב מהם קאמר דאין מונעין אותו:
תודה רבה ובברכת התורה.

תשובה

כבר כתבתי בעבר, שלפי ענ"ד, גם אם הכהן חי בזוגיות עם גרושה, וכל שכן שנשאה כדמו"י, כל זמן שהוא ממשיך לחיות עמה, הוא כמומר להכעיס, באותה הלכה, ואסור לו לשאת כפיו, ואין לתת לו לעבור לקרוא ראשון, עד שישוב בתשובה, ושב ורפא לו.

יש לזכור שהעבירות המונעות נשיאת כפיים ע"י כהן, גם כששב בתשובה הוא אסור לשאת כפיו.

לא כן הוראתי הנ"ל.