"שבת" או "שבתות" בנוסח הרמבם

ברמב"ם הנמצא באתר מכון-ממרא שבדרך כלל הנוסח הוא טוב מאוד, הנוסח בסוף ברכה אמצעית של עמידה לשבת היא: "והנחילנו באהבה וברצון שבתות קודשך, וינוחו בם..." בלשון רבים (וכן איתא במקביל בחגים), דלא כאחינו האשכנזים שיש להם בו/בה/בם ושבת לשון יחיד. אבל בהלכות שבת פרק כט מצאתי שם פיסקא מקבילה בנוסח הקידוש אך בלשון יחיד "ושבת קודשך באהבה וברצון הנחלתנו" ולא הבנתי למה בקידוש הנוסח לא "ושבתות קודשך באהבה וברצון הנחלתנו"? מדוע בתפילה יש לשון רבים ובקידוש יש לשון יחיד?
תודה

שלח שאלה אל: 
תשובה: 

הקידוש הוא מצווה לקדש את השבת בדברים, כלומר, כל ליל שבת מקדש היהודי את אותה שבת, ולכן בקידוש הוא אומר ושבת קדשו (אותה שבת) באהבה (וברצון) הנחילנו.

אולם בתפילה המתפלל מבקש שבתות הרבה, "והנחילנו באהבה וברצון שבתות קדשך" (עיין בסידור "עץ חיים" ומהרי"ץ פירוש על דרך הסוד בדבר שבתות בריבוי).

מוצרים נבחרים

עם פירוש הרב יוסף קאפח זצ"ל
מחיר: 
68.00₪
להכיר את כל תריג מצוות!
מחיר: 
58.00₪