דילוג לתוכן העיקרי

תנאי מעורפל בצוואה בכתב

שאלה

בס"ד
בצוואה בכתב ובעדים ישנו סעיף שאומר כך והוא מתייחס ספציפית ליורשת ,הבת האמצעית:
"כן הננו מתנים כי כל פעולה שתרצה ביתנו פ.א. לעשות ביחס לחלק שלה מהדירות שבעזבון תהיה כפופה לקבלת הסכמתו של בננו הבכור ".
האח הבכור, טוען ששמע בעל פה מאימו ז"ל שביקשה ממנו בע"פ שיסכים לשחרר את חלקה הכספי של אחותו פ.א. מהדירות שיימכרו ,אך ורק אם היא תקנה דירה.!!!!!!!!
א.האם עדות השמיעה של מר האח הבכור קבילה בהליך כזה האם ניתן להשתכנע בעדות שמיעה יחידאה מסוג זה ?
ב. אם הנפטרים ז"ל רצו שהבת שלהם ,תקנה דירה מחלקה בעזבון, מן הראוי היה שעניין זה ייכתב במפורש או כנספח לצוואה, הרי מדובר בצוואה בכתב ובעדים..האם אין כאן את הכלל "העיקר חסר מן הספר" ? וממנו לפסול את התנאי?
2.כיצד ניתן לפרש מנוסח עדות השמיעה של האח ששמע למה התכוונו הנפטרים ז"ל בעניין "קניית דירה": •האם מדובר על קניית דירה למגוריה של הבת ? או מדובר על קניית דירה למגורים
להשקעה פיננסית עתידית ?
האח לא זוכר בדיוק למה התכוונה המורישה.
בברכה

תשובה

אם לפי הצוואה, הסכמת האח צריכה להיות מנומקת, הוא לא נאמן לטעון טענות בשם האמא בלי להוכיח.

אך אם אין דרישה לנימוק, הוא נאמן בלי נימוק, שהרי הוא כן יכול לא להסכים בלי לנמק.