כיצד מחד פסק הרמב"ם שאין מברכין על מים אחרונים מפני שהם משום סכנה ומאידך פסק לברך על מצוות עשיית מעקה שגם היא משום סכנה?
האם ניתן להשוות בין הסיכונים המידיים של מים אחרונים לבין הסיכונים הרחוקים שבחוסר מעקה?
האם ישנם נסיבות, גם לשיטת הרמב"ם, שאין לברך על עשיית מעקות לסילוק הסיכונים?

באילו נסיבות, לפי מרן השו"ע, לא יחולו בשבת גדרי צידת בעלי חיים ביתיים?
האם לצורך קביעת איסור צידה יש להבחין בין בעלי חיים מתורבתים לבין אלו שאינם מתורבתים?
האם ניתן לחלק בשיטת הרמב"ם באיסור צידה בשבת תוך הבחנה ברמת השליטה של האדם על בעלי החיים שברשותו?

מה היחס של ההלכה לתרבות גידול הכלבים המכונים "ידידו הטוב של האדם"?
כלב מחמד הריהו כניצוד ועומד ואין לחשוש בקשירתו לאיסור צידה, מהו א"כ האיסור בשבת?
האם קשירת הרצועה אוסרת אותה בטלטול ומעלה חשש של ביטול כלי מהכינו שהינו איסור סותר?

מי קובע את נורמת ההתנהגות של הפרט עד כדי קיטלוגו כ"שוטה" (חולה נפש), האם ביחס שונה לערכי החברה ממנה הוא בא?
כיצד נתייחס לאדם דיכאוני ומופנם, האם בגלל זה לא נצרפו למנין או לא ניתן תוקף למעשיו הקניניים?
מי שנקלע להתקפת טירוף, למרות שלפעמים הוא מתנהג באופן נורמלי, האם נקבע שהוא "בלתי שפיט" למרות שהוא מסוכן לציבור?

היש לחשוש לברכה לבטלה בנסיבות שהטלית אינה מכסה לא את ראשו ואף לא את כתפיו?
מדוע תקנו חכמי ישראל ברכה "אשר קדשנו וצוונו להתעטף בציצית" ולא ברכה על הטלת הציצית בבגד?
טלית קטנה שאינה ראויה לעיטוף ולא נכללת במסגרת "כסותך", האם רשאי לברך עליה?

כאשר ישנו קיר משותף לשירותים ולביהכ"נ וכיוון הטלת המים הינו בכיוון התפילה, היש לחשוש לבזיון ביהכ"נ?
כיצד יש א"כ לבנות חדרי שירותים ו/או אולם אירועים תוך שימור תודעת קדושת ביהכ"נ בעיני ההמון?
היכן מוקמו בית הטבילה ובית הכסא בבית המקדש תוך שמירה על קדושת המקדש וצניעות האדם?

מה משמעות ההלכה שיש ליזהר להתפלל נוכח המקדש, האם ישנו מצב שמתפללים בירושלים יפנו לכיוונים שונים?
יהודים המתגוררים באירופה, האם יפנו לכיוון המזרח? ולאיזה כיוון פנו יהודי שרעב, ומדוע?
גדול הוא השלום-כיצד ניתן לקיים ההלכה בעמידה נוכח המקדש למרות שמתפללים אחרים עומדים נוכח ארון הקודש ?

באילו נסיבות ישנה חובה להטיל ציציות אף בכסות שאולה?
איזה מסר רצה הרמב"ם להעביר לנו בפסק:"...שאולה פטורה.." ללא התייחסות לאיש השואל טלית?
האם יש לחשוש שהמשאיל טלית מצויצת אינו מקנה לשואל את הטלית לשם עלייה לתורה או לשמש כש"צ?

האם ניתן ללמוד דין הנחת התפילין ביום ט' באב מאיסור הנחת התפילין לאבל ביום הראשון לאבלותו?
מדוע נקט הרמב"ם בהלכ' תענית את הלשון:.." מקצת חכמים נהגו שלא להניח תפילין בראש.."?
האם חשו גדולי המקובלים לשיטת הרמב"ם ומהו המנהג אצל הספרדים עפ"י פסיקות הרב עובדיה יוסף?

היכן צריך להיות מיקומו של הנר, האם חובה לשבת לאור הנר אף זה הדלוק בחצר?
האם חובת הדלקת הנר הינה אישית ומחייבת את האיש להדליק בנוסף לנר שהדליקה אשתו?
נשים המברכות כל אחת לעצמה למרות שכבר הודלק נר ע"י קודמותיהן, האם אין הן נוגעות באיסור "ברכה לבטלה" ?