ידי חובת מה? הטלית הקטנה לדעת רבינו אינה טלית שניתן לברך עליה אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להתעטף בציצית.

שני מנהגים הם בטלית קטנה. יש הנוהגים להוציא ציציות, ויש הנוהגים שלא להוציא ציציות. ומאחרי שני מנהגים אלו עומדים גדולי ישראל. לכן אמץ לך מנהג, והתכוון לשם שמים. אולם אם לדוגמה, אתה נוהג להוציא ציציות ונקלעת לקהילה או לעדה שאינם נוהגים להוציא ציציות, ובעיניהם הוצאת ציציות, היא מוזרה, ויוהרתית, אז במקרה כזה הצנע אותם בפניהם.

נאמנה עליי עדותו של מארי זצ"ל, אשר מלבד גדלותו בתורה, היה מפורסם באדיקותו למנהגי תימן הקדמונים, שכתב בהל' ציצית, א, ו, אות יג, שזהו "מנהג קדמונינו" וש"מנהג אבותינו תורה". זאת ועוד, הטלית היא כסות וכבר העיד רבינו בפירושו למשנה, כלים, צט, א, שכך נהגו האורגים לשייר מלל בקצה הארוג והוא המלל שנקרא "אלהדב".

אבותינו בתימן השתדלו להיות עטופים בכל תפילה לרבות מנחה וערבית.

מארי לא נהג. ונראה שראה בזה איסור משום שאין זו התכלת האמורה בתורה.

צביעת תכלת שאינה תכלת, אינה צביעה. ויש מחלוקת בין הפוסקים אם הציצית כשירה, עיין דברי מהרי"ק, על הלכות ציצית, ב, ח, אות כ, עמ' תנז. ומהרי"ק ז"ל לא קבל תוצאות המחקרים שהיו בפניו, שם ציצית א, א, אות א', וכן ציצית, ב, ב, אות ו' עמוד תנ"א. ולכן מספק איני נוהג. כי הנוהג כן על פי רבינו, אפשר שזו חומרא דאתי לידי קולא. עד שיתברר לנו בוודאות.

מותר לכתחילה. אבל רוב אבותינו לא היו מקפלים. ומה שכתוב בהלכות ציצית א, יז, שאין כופלין, הכוונה, שמקפל הבגד שהוא רחב מאד, בטרם הטיל חוטים בארבע כנפות, ואז הוא מטיל חוטים, בארבע כנפות שלפי הכפל.

ולשם השלמה, האזן באודיו בהלכה יומית אתר נצח ישראל.