המותר להריח פירות ערלה והרי נקבע ע"י חז"ל שקול, מראה וריח אינם אסורים כי אין בהם ממש?
המותר לכתחילה להריח ריח הקטורת של בית המקדש או שיש לחפש דרך עוקפת ע"מ להימנע מהנאת ריח הקטורת?
האם מותר לאדם שדר בסמיכות לאתר פתוח לצפות מביתו בהצגה המועלית שם או שיש לחשוש לאיסור גזל?

מהם סוגי הכלאיים האסורים וכיצד יש להתייחס לכל סוג והאם אין היתר לאכול הפירות?
מה טיבו של איסור כלאיים באילנות, האם כולל גם את איסור אכילת פירותיהם?
האם הקנס שקנסו חכמי ישראל באיסור הרכבת אילנות כולל גם עקירתן של האילנות שנעברה בם עברה?

מי שאוכל בנסיבות שאין לו בשר בין השיניים, האם גם אז יתחייב זמן המתנה לאכילת חלב?
מהי התכולה של גזירת חכמים, האם דווקא בשר או אף מרק בשרי שאינו כולל שיירי בשר?
בנסיבות שמדובר בבליעה ולא בלעיסה וטחינה בשיניים, האם ניתן להקל ולהתיר אכילת חלב ללא המתנה?

מהי גישת הרמ"א לגבי הכשר הכבד לצלי, היש לחתכו משום דם בסימפונות?
כיצד יכשיר הכבד, לפי הרמב"ם, ומדוע השמיט רבינו את שנאמר בגמרא על הצורך בחיתוך שתי וערב?
היש הבדל בדין בשר שנצלה לאכלו כצלי לבין דין בשר שנצלה כשלב לפני בישולו?

האם חמץ שעבר עליו הפסח אסור מצד הדין או שחכמי ישראל קנסו זאת על העובר ב"בל יראה ובל ימצא"?
באילו תנאים תיחשב תערובת חמץ כגופו של החמץ ותתחייב בביעור גם לאחר הפסח?
האם הקנס שקנסו חכמי ישראל כוללת כל תערובת אפילו אין בה רוב היתר כנגד החמץ שבה?

חכמי ישראל חייבו קינוח הפה בדבר יבש רק במעבר מאכילת גבינה לאכילת בשר בהמה, האם זהו דין מיוחד ולא גזרו למצבים אחרים?
מדוע לא חייבו קינוח הפה בין אכילת חמץ לאכילת מצה או בין אכילת בשר קדשים ע"י כהנים שהשיירים דינם באיסור נותר?
כיצד יש להתייחס להוראות המחייבות, על דרך ההמלצה, לקינוח הפה גם במעבר מאכילת חמץ לאכילת דברים הכשרים לפסח?

האם יש שוני בין דרישות התלמיד הבבלי: "עד שתינשר קליפתן" לדרישות הירושלמי: "עד שיהיו ניצוצות ניתזין"?
מדוע לא הזכיר הרמב"ם את הליבון כאפשרות להכשרת כלים לפסח למרות שהביא זאת בדיני מאכלות אסורות?
מה ההבדל בין ליבון קל וליבון קשה?