האם משפט התורה מכיר בכלל ש"כולם שווים בפני החוק" או מעודד את התופעה של נקמנות ו"עריפת ראשים"?
אילו כלים מציע משפט התורה ע"מ לאזן בין הצורך בענישת מי שסרח לבין הצורך שלא להפוך העבריין לאוייב החברה?
מהם התנאים עפ"י משפט התורה שניתן להחזיר את הבכיר העבריין למשרתו הקודמת אם שוכנע ביה"ד שנתקיימו כיאות?
עד איזה שלב יש לעמוד בפני הספר תורה המוצא מן ארון הקודש לשם הנחתו על התיבה?
האם רשאי נהג לעכב התנועה ולהעמיד את רכבו ע"מ לעמוד בפני ספר תורה מהלך או כשרואה את רבו המובהק?
הרשאים עובדים המפגינים לשמירה על זכויותיהם, לנקוט גם בפעולה של חסימת כבישים המשבשת
מעונינת לקנות ספר מתנה לבר מצווה ( חילוני ) או לאדם חילוני מבוגר ובו סיפורים עם מוסר השכל .
אודה לכבוד הרב על המלצה.
איני יודע, כי יש הרבה. אולי מצאי עניין בספרי "צדק צדק תרדוף".
שלום וברכה מארי
בישיבתי ישנם בחורים המניחים את ראשם על סיפרם וישנים עראי בבית המדרש.
ראוי להעירם? או לכתוב להם את האיסור על פתק ולהניח לפניהם?
האם איסור נימנום הינו אך חסידות?
תודה לך מזכה הרבים
להניח ידיהם על הספר או להירדם עליו - אסור. כי יש לכבד ספרי קודש. לנמנם בבית המדרש לתלמידי חכמים שמרבים לעסוק בתורה - מותר. וזו אחת הסיבות שקובעים מזוזה בבית מדרש, מה שאין כן בבית כנסת.
מהם דרכי הנימוסין שיש לנקוט בזמן שמברך ברכת המזון והאם כולל גם את השומעים?
אם נאלץ לאכול או לשתות תוך כדי הליכה, האם יצא ידי חובה בברכה שמברך שלא בישיבה?
האם דינים אלו מתייחסים גם לברכת במ"מ וכיצד יש לנהוג בברכות על לחמניות מתוקות המוגשות באולמות השמחה ?
שלום לכבוד תורתו המרביץ תורה ברבים
שאלה שעלתה לפני.
לפני כמה חודשים שכנים עזבו את הדירה שלהם ועברו לגור במקום אחר (בנתיים הדירה ריקה כבר חודשיים)אך השאירו בלון גז, ועוד חפצים שונים.
מה דינם של אלו החפצים? האם הם הופכים להיות הפקר וכל הרוצה ליטול יבוא, או שהישוב המשכיר להם את הדירה זכה וקנה את אלו?
על פני הדברים, אסור, עד שלא תתברר כוונתם. מה נפשך, אם הדירה היא בבעלותם, אסור. למרות שאין גרים בה. ואם מכרו אותה, היא על כל אביזריה של הקונה. ואם הם היו שוכרים ועזבו, שמא הם מתכוונים לחזור כדי לאסוף שארית חפציהם.
קצרו של דבר, חייבים לאתרם ולברר כוונתם, כי על פני הדברים אין כאן גדר של הפקר.
השלום והברכה לכבוד תורתו
האם מותר לאדם למכור חפץ אותו קיבל במתנה? האם קיים הבדל בין מתנה לתרומה לגבי העניין הזה?
תודה רבה וישר כח לרב ולאתר הנפלא
אם המתנה ניתנה בסתם, ללא שום התניה, הרי אחרי שהמוטב זכה בה הוא רשאי למכרה. כיוצא בזה, לגבי תרומה.
אלא שלגבי תרומה, מאד יש לחשוש שמא מתוך כללות הדברים היא נתנה לייעוד מסויים, ושעל דעת כן ניתנה, אף שהדברים לא נאמרו במפורש, יש לחשוש לכך.
מה מעדיפה ההלכה, מינויים או בחירות?
האם לפי ההלכה ישנם אנשים שאינם זכאים לבחור או להבחר?
כיצד שר שנמנה על ציבור שומר מצוות אמור להתמודד עם מצבים שמשרדו מטפל והינם בניגוד להלכה?
האם חובה זו לא נופלת מחובת הצלת הכלל הן במישור הקנייני והן במישור הבטחוני והאמוני?
כיצד מתייחסת ההלכה למצבים מיוחדים הקשורים עם הליך הבחירות: בחירות ע"י מוגבלי תנועה, חובה או פטור של פגועים מנטלית, מניעת זיופים וכו'?
האם אנו נמצאים בנסיבות שיש היתר לשקר בטיעון שמדובר בארועים שיש להם השפעות קיומיות?
מה מסתתר מאחורי אימרה זו המקובלת אפילו בחוגי יהודים משכילים הרחוקים מתורת ישראל ומדוע לא לומר: בעזרת ה'?
כיצד יש להתייחס למימרות: 'אל יפתח פיו לשטן' או 'ברית כרותה לשפתים' ומדוע התעלם מהם הרמב"ם?
איך ניתן להסביר את מושג האמונה בהשגחה הפרטית מול האזכורים של מימרות אלו ע"י חכמי ישראל בתלמוד הבבלי?
לא נמצאו אירועים
בעזרת 
