היש להתייחס לעלונים אלו ככתבי הקודש האסורים בבזיון?
מה דינו של הזורק את העלונים אשר במעשיו חושף הוא אותם למרמס ובעת הגשמים גם לרטיבות ואובדן?
כיצד על הגבאים לפעול בנושא העלונים במטרה להפחית הפגיעה בקדושתם ובקדושת התפילות ובית הכנסת?

כיצד ניתן להסביר הסתירה בדברי הרמב"ם המצריך עמידה של המתפלל מול חלונות כדניאל ע"ה ואילו בהל' בנין ביה"כ לא הזכיר פתיחת חלונות?
מה הקשר בין עמידת המתפלל ליד חלונות לבין התפילה והאם יש הבדל בדין בין ביה"כ בבעלות פרטית לבין ביה"כ בבעלות ציבורית?

האם עליהם להשיבו להיכל טרם יציאתם מחוץ לביה"כ, אחרת יחשב הדבר לביזיון ספר התורה?
מהם הרעות החולות הנגרמות מפריצת הגדר של הציבור המאחר בתפילת השחרית של השבת?
כיצד יפעלו, אם כן, ציבור המתפללים ביום שמחת תורה היוצאים לקידוש ומטעמת בזמן שהם מותירים מאחריהם ספרי תורה רבים שהוצאו מההיכל?

כאשר ישנו קיר משותף לשירותים ולביהכ"נ וכיוון הטלת המים הינו בכיוון התפילה, היש לחשוש לבזיון ביהכ"נ?
כיצד יש א"כ לבנות חדרי שירותים ו/או אולם אירועים תוך שימור תודעת קדושת ביהכ"נ בעיני ההמון?
היכן מוקמו בית הטבילה ובית הכסא בבית המקדש תוך שמירה על קדושת המקדש וצניעות האדם?

מה משמעות ההלכה שיש ליזהר להתפלל נוכח המקדש, האם ישנו מצב שמתפללים בירושלים יפנו לכיוונים שונים?
יהודים המתגוררים באירופה, האם יפנו לכיוון המזרח? ולאיזה כיוון פנו יהודי שרעב, ומדוע?
גדול הוא השלום-כיצד ניתן לקיים ההלכה בעמידה נוכח המקדש למרות שמתפללים אחרים עומדים נוכח ארון הקודש ?

מה מקור האיסורים לבנות כתבנית המקדש או עשיית כלים דמויי כלי המקדש?
האם איסור זה לא יחול אם החיקוי שונה אף במקצת מן המקור?
האם ניתן להתיר בנין קיר שכזה בבית הכנסת גם לשיטת מרן השו"ע?

האם מותר לאדם להרהר בדברי קודש בביתו במקום שישנה שם צואה? היש הבדל בדין בין צואת אדם לצואת בע"ח?
עד כמה ירחיק אדם מהצואה אם ברצונו לקרוא קרית שמע, האם זה תלוי בריח הרע שיש או אין בה?
בשאלה דנן, האם ההיתר לתפילה בבית הכנסת תלוי בקיום ריח רע או ניתן להסתפק בכסוי הצואה בחיתול וכיו"ב?

האם ניתן ללמוד מהאיסור להניף ברזל על המזבח לאסור גם כניסה לבית כנסת עם נשק או שזה תלוי בנסיבות?
מדוע הרמב"ם והשו"ע לא פסקו להלכה את המדרש התלמודי על מעשה פנחס שאין נכנסין בכלי זין לבית המדרש?