באילו נסיבות ישנו חיוב מדרבנן להפריש תרו"מ מפירות חו"ל שנכנסו לא"י?
האם איסוף הפירות לתוך כלי בחו"ל משמעותו בכל מקרה שגמר מלאכה נעשה בחו"ל ויפטר מחיוב הפרשת תרו"מ?
מתי נחשב גמר מלאכה בא"י המחייב מדרבנן בהפרשת תרו"מ למרות שנקבע למעשר כבר בחו"ל ?
באילו נסיבות נחשבים אותם פירות כהפקר ע"י הבעלים ובאילו נסיבות ישארו פירות אלו בחזקת בעל הפירות?
אותם הפירות שנחשבים כהופקרו ע"י בעל הפירות האם ישנה חובה על המוצא להפריש עליהם תרו"מ?
האם פירות שהיו בבעלות החנוני והופקרו על ידו, האם גם בנסיבות אלו יהיו פטורים מתרו"מ?
הקנס שהטיל עזרא על הלויים שהעביר מתן המעשרות לכהנים דווקא, האם תקף לאחר חורבן הבית?
האם הלוי בן ימינו יכול לדרוש מבעל היבול שיעביר לו את המעשר או שמדובר בממון המוטל בספק שחל עליו הכלל: "המוציא מחבירו עליו הראיה"?
היש נסיבות שלא יצטרך הלוי בן ימינו להוכיח שהוא אכן שייך למשפחת הלויים או שבכל מקרה אסור היום ליתן המעשר ללוי?
הלכה היא שלכתחילה יש להפריש תרו"מ מן המוקף, מהי הגדרת המוקף והאם יש דין מיוחד ליין?
האם ניתן להפריש לכתחילה תרו"מ מפירות בחדר אחד על פירות הנמצאים בחדרים אחרים?
כאשר יש חשש למכשול בטבל ע"י בני הבית, האם מותר להפריש תרו"מ שלא מן המוקף?
האם די בכך שהחולה היהודיה תשתתף בפעולת ההבערה אפילו בשלט-רחוק?
מהם הפתרונות שמציעה ההלכה ע"מ למנוע מן החולה לאכול הפת בלא להיכשל באיסור טבל?
היש הבדל בדין בין הפרשת חלה ע"י עובדת זרה לבין הפרשת חלה ע"י שפחה גויה?
האם דין החלה כדין תרומה שנתערבה ולכאורה יש צורך בפי 100 להתיר את כל התערובת?
היש אפשרות לחזור ולישאל על חלתו ואז יצטרך להפריש מחדש בלא ברכה?
האם מותר בנסיבות אלו שדין החלה כיום מדרבנן להרבות ככרות מתוקנות ע"מ להתיר התערובת?
האם יש להשחיתם כדרישת ההלכה למרות שמדובר בפעולה בלתי חוקית?
היש דרך אחרת ע"מ להעביר את הקדושה מהמטבעות הנ"ל לפריטים אחרים כולל מצרכי אוכל?
היש הבדל בדין פדיון וחילול מע"ש ונטע רבעי בימינו לבין דין הפדיון שלהם בזמן שביהמ"ק היה קיים?
שלום כבוד הרב,
קניתי שתילים ושתלתי אותם בגינה שלי.
השתילים נמצאים במשלתה בעציץ (נקוב)
ומובילים אותם כך עד הבית. שולפים את העציץ
ושמים בגומה (אשר הוכנה מראש) את כל מה שיש
בעציץ לרבות שורשי העץ ועפר.
אני שואל אם חל על השתיל דין עורלה.
אודה לקבלת תשובה.
מקדים תודה למעשה.
שמעון שוסטר
אם רוחב קוטר הנקב היה לפחות 2.5 ס"מ, הרי שיש למנות שנות הערלה מאז זריעתו בעציץ הנקוב הזה, שדינו כמחובר לארץ, ובתנאי שבשעה שהעתיקו את השתיל לאדמת עולם, היה הגוש עפר מלוכד היטב מסביב לשורשי השתיל.
שלום
האם לוי שמקבל מעשר ראשון מברך על ההפרשה?אם כן מה מברך?ולמה?
תודה רבה
המקבל לא מברך על ההפרשה. רק המפריש בין אם היה ישראל בין היה לוי. ומברך על הפרשת תרומות ומעשרות.
האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית?
איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן?
מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?
לא נמצאו אירועים
בעזרת 
