9:24 minutes (1.08 MB)
מהם סוגי הכלאים האסורים עפ"י ההלכה ומה ההבדל בין הדינים שלהם?
מהי הסיבה העיקרית של איסור הכלאים מן התורה?
האם ההרחקה הנדרשת בשלב הזריעה בין סוגי זרעים שונים מוגבלת דווקא לצמחי מאכל?
מהם סוגי הכלאים האסורים עפ"י ההלכה ומה ההבדל בין הדינים שלהם?
מהי הסיבה העיקרית של איסור הכלאים מן התורה?
האם ההרחקה הנדרשת בשלב הזריעה בין סוגי זרעים שונים מוגבלת דווקא לצמחי מאכל?
יש לי 4 צמחים שאני רוצה לשתול בגינתי והם: שדאב, נענע, לימונית ומרווה. האם אני צריך להרחיק ביניהם וכמה?
כמו כן, מה הדין והרחקתי ביניהם בהתחלה כשיעור אבל עם גדילת ענפיהם הם נסתבכו זה בזה באופן שלא ניכר ההפרש ביניהם, מה עלי לעשות? האם לקצצם?
א. לא אסרה תורה כלאי זרעים, שנאכלים ברמת הזרעים או ברמת העלים. והצמחים שמנית, חוץ מהנענע, אינם נאכלים, אלא הם רק לריח או לטעם. ולכן אין צורך בהרחקה ביניהם. היה ויש לך צבעים הנאכלים יש צורך להרחיק. ומידת ההרחקה היא לפי גודל השדות וכמות הזרעים, ההרחקה השכיחה היא שישה טפחים. אבל פעמים די בסימן, כגון שתי שורות, די בתלם מבדיל. היה והעלים התערבבו שירחיקם, או יקצצם, או יעקרם. תוכל להאזין באודיו באתר נצח ישראל הלכה יומית בעניין שאלתך, בהרחבה.
ב. לעניין שירות בצבא, ההשתמטות אסורה. אבל לבוחרים באמת, בדרך של תורתו אומנותו, יש להם על מי לסמוך. ולמשרתים חייבים להבטיח כשרות וצניעות ושאר ענייני אמונה.
לק"י
שלום הרב רצון ערוסי
רציתי לשאול לגבי כלאים על אלו עצים, צמחים וכדו' חל איסור כלאים? כמה צריך להרחיק אחד מהשני?
תודה רבה
יש שלושה סוגי כלאיים בעולם הצומח. כלאי הכרם, והוא הכי חמור, זרעים בצד גפנים או מתחתיהם, יש פעמים שמרחיק שישה טפחים, ויש פעמים ארבע אמות. כלאי זרעים, שני מיני זרעים, שישה טפחים ויש מצבים שגם פחות מכך. כלאי עצים, רק בהרכבה – אסור. וקיצרתי כי יש הרבה פרטי דינים.
האם טווס והפסיון נחשבים עופות מותרים או אסורים באכילה?
היש איסור הכלאה בין טווס לתרנגולת למרות ששניהם שייכים למשפחת התרנגולים?
האם הביצים שנוצרו מהכלאה אסורה יאסרו למאכל משום קנס על עבירת ההכלאה?
האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית?
איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן?
מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?
מהם הגדרים של איסור זריעת כלאי הכרם?
האם איסור אכילת מאכלות אסורות גורר בהכרח איסור בישול מאכלות אסורות?
האם אכילת הפירות במקרה זה תהיה מותרת לכאורה, היות ואיסור זריעת הכלאים נעשתה ע"י הגוי?
מהי רמת החומרה של איסור כלאי הכרם?
האם איסור זה חל גם בימינו ומהו השיעור האוסר?
איזה מנגנוני פיקוח הפעילו חכמי ישראל למנוע כשל באיסור זה והאם ניתן להחילו גם בימינו?