שכנים

חלון ממ"ד שנפתח לחצר השכן

אני גר בקוטג' טורי בן כ-30 שנה.
יש לי חלון בחדר הממ"ד שנפתח לעבר חצר השכן (זהו התכנון המקורי של כל הקוטגים במקום).
האם השכן שלי יכול להתנגד כאשר אני פותח את החלון?
(גם לחצר שלי פונה חלון של השכן וחלון זה פתוח באופן קבוע וכך גם לשאר השכנים)
האם השכן יכול לטעון שזה מפריע לפרטיות שלו ולכן עליי לסגור את החלון באופן קבוע?

תשובה: 

צריך לראות את המקום ולחוות דעה, ואם העניין גבולי יש להתחשב במנהג המקום, אם יש מנהג ברור בעניין.

מי שהחנה רכבו ללא רשות באתר החניה של חברו, האם ביצע עבירה והאם יחוייב גם בתשלום דמי שכירות?


9:44 minutes (1.12 MB)

הלכה היא בידוע שקרקע אינה נגזלת להבדיל מדיני גזילה במטלטלין, האם משמעותו לכאורה שאין הגזלן עובר על הסגת גבול?
האם בנסיבות כאלו נאמר "כופין על מידת סדום" ולכאורה לא יחוייב לשלם דמי שכירות?
כאשר ברור שהפולש מתכוין לשלם דמי חניה אם לא ימצא מקום פנוי, האם יתחייב דמי שכירות לחבירו למרות שהמקום אינו עומד להשכרה?

שכנים

שלום לכבוד תורתו המרביץ תורה ברבים

שאלה שעלתה לפני.
לפני כמה חודשים שכנים עזבו את הדירה שלהם ועברו לגור במקום אחר (בנתיים הדירה ריקה כבר חודשיים)אך השאירו בלון גז, ועוד חפצים שונים.
מה דינם של אלו החפצים? האם הם הופכים להיות הפקר וכל הרוצה ליטול יבוא, או שהישוב המשכיר להם את הדירה זכה וקנה את אלו?

תשובה: 

על פני הדברים, אסור, עד שלא תתברר כוונתם. מה נפשך, אם הדירה היא בבעלותם, אסור. למרות שאין גרים בה. ואם מכרו אותה, היא על כל אביזריה של הקונה. ואם הם היו שוכרים ועזבו, שמא הם מתכוונים לחזור כדי לאסוף שארית חפציהם.

קצרו של דבר, חייבים לאתרם ולברר כוונתם, כי על פני הדברים אין כאן גדר של הפקר.

של מי הבעלות על פרות אילן שענפיו נוטים לשדה חברו?


14:24 minutes (1.65 MB)

האם הבעלות על הפרות נקבעת לפי מיקום השורשים או הענפים?
כנ"ל לגבי שורשי אילן שנתפשטו ואף הזיקו בשדה חברו, למי הבעלות והאם ניתן להשוות הדינים לשאלתנו?
האם שאלה זו רלוונטית לגבי שנת השמיטה שבה מחויב בעל האילן להפקיר פרותיו?

חלון לחצר השכן

שלום

אני יתן קצת היסטוריה ואחרי זה אני יפנה לגוף השאלה.

בחודש כסלו התשס"ח קניתי בית.

תשובה: 

שאלה זו לא תוכל להתברר בלי לשמוע את שני הצדדים, וכן אי אפשר לה להתברר בכתב. אלא בשיחה פנים בפנים כדי לברר פרטים נוספים. אמנם יש זכות לחלונות לאור ולאוויר, אבל יש גם זכות למנוע היזק ראייה. אבל כאמור, הבירור צריך להיעשות כהלכה.

רעש - שכנים

לכבוד הרב שלום,
הנני מתגוררת עם משפחתי בבית דו- משפחתי. (קיר משותף)
בנם של שכני מתופף במערכת תופים מס` שעות ביום. זה יכול להתחיל ב07.30 בבוקר ולהמשיך כל שעות אחה``צ- תיפוף חזק ומרעיד קירות.
( ראוי לציין שאין הוא מתופף בלילה או בשעות הצהריים).

תשובה: 

לפי ההלכה, אין שכן א' יכול לומר לשכן ב', שאינו יכול לישון מפני הפטיש וקול הריחיים, ששכן ב' עושה בביתו. מאחר ולכל אחד מהם יש זכות ליהנות מדירתו, לרבות שכן ב' שעושה לפרנסתו בביתו.
אולם לא ברמה מופרזת, שהקולות מזעזעים את הקירות של שכן א' ומחלישים אותם.
לכלל זה יש יוצא מן הכלל, שאם שכן א' הוא חולה, ורגיש לרעש, יכול הוא לעכב את שכן ב' מלגרום לו צער ע"י הרעש.
אולם בימינו אין היתר שאדם ישתמש בדירתו למלאכת פרנסתו, באופן שיש נזק לשכנו, כי הוא משנה את ייעוד הדירה.
עיין חזו"א, ב,ב, סימן יג, ס"ק יא, שהמודד הוא אם שכן ב' עושה מעשה שהוא נחשב ליעקר הדירה (=לייעוד הדירה), לשימוש שרוב בני אדם משתמשים בו, ולכן עשיית פעולות אפילו לפרנסתו, שיש בהן רעש גדול, בדירת מגורים, אין רוב בני האדם בימינו נוהגים כן, וניתן למנעו
אשר לשימשו בכלי זמר לצורך תחביב, מבחינה עקרונית רוב בני האדם נוהגים בתחביבים שונים בדירותיהם, ובכלל זה מוסיקה, בתנאי שאין בכך מטרד לשכנים.
משום כך יצרו איזון, שעות, שאין להפעיל מוסיקה, כדי שלא להטריד את מנוחת השכנים, ושכן ב' עומד בכך, כמבואר בשאלה.
אולם החוק גם התייחס לעצמת הרעש המוסיקלי, גם בשעות המותרות, ויש לברר אצל מומחה אם עצמת הקולות המוסיקליים של שכן ב' עוברת את המותר, ואז אסור לו וניתן למנעו.
מעבר לכל הנ"ל מומלץ בפני שכן ב' לחנך את בנו, שיהנה וינגן בכלי נגינה בשעות המותרות, אבל בעצמה נמוכה, באופן שלא תטריד את שלוותם של השכנים, כי גדול הוא השלום, ועולם חסד יבנה. ואין אדם חי לעצמו, אלא גם מתוך התחשבות בזולתו.