מהו הזמן הקובע להגדרה "פרוז בן יומו" ויקרא המגילה ביום י"ד או "מוקף בן יומו" שיקרא המגילה ביום ט"ו באדר?
מהו המסר המסתתר בתקנת חכמי ישראל שני זמנים לפורים למרות שלכאורה זה נראה כעבירה על "לא תתגודדו"?
כיצד ניתן לעמוד על נפלאות דרכי ההשגחה האלוהית תוך ניתוח מהלכיה החכמים להתמודד בהצלחה עם אויבי היהודים?
כיצד יש להתייחס למי שנלחם נגד תורת ה' ברמה אידיאולוגית עמוקה, האם להמשיך ולכבד את זכרו?
האם בכל מקרה יהיה דינו של המתאבד כדין המזלזל בתורת ה?
האם ניתן לומר על מי שצווה גופתו למדע שהינו כופר בתחיית המתים ובגלל זה לא יתאבלו עליו?
האם מדובר בסגולה מועילה ומוכחת להיפקד מעקרות עד כדי דחיית איסור דרבנן של אכילת בשר אדם ?
כיצד מתייחסים המקובלים לתופעה זו במיוחד לאור המנהג לטמון העורלה בכלי מלא עפר?
"תמים תהיה עם ה' אלוהיך", מהי הדרך הנכונה לעבודת ה' מבלי להזקק לסגולות שגורמות לנזקים רוחניים והלכתיים?
האם הכינוי של ה' "זה קלי" נחשב חירוף וגידוף? אם כן, איזה היתר יש לחסידים לומר כינויים אלו בשיריהם?
כאשר יש ענין משיקולים מוזיקליים, עד כמה מותר לכפול פסוקים ובאילו נסיבות תותר הכפילות?
כיצד התייחס הגר"א לסילסולים והחזרות על המילים כמקובל ע"י החזנים האשכנזיים?
כב' רבנו רצון ערוסי יצ"ו
שלום רב
האם הרמב"ם יסכים לפטור אדם מהגנה על עמו ולפטור אותו ממיצוות "לא תעמוד על דם ריעך" מטעם של תורתו אומנותו?
תודה
לגבי השירות הצבאי - כבר השבתי בעבר.
לגבי מלחמה קיומית, חלילה, אם תתרגש עלינו, וואם יהיה צורך בגיוס מקסימלי, כדי למנוע סכנה מוחשית, על כולם להתגייס, כי בהצלת העם עסקינן.
כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?
האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?
אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?
למה נראה לך שיש בורא לעולם? והאם גם לאותו בורא יש בורא משלו? (ואם לא,על סמך מה אתה יודע את זה?)
מה אתה יודע על אותו בורא ומהיכן אתה שואב את הידע הזה?
מהי עמדתו המוסרית של אותו בורא וכיצד אתה יודע אותה? האם הוא טוב או רע (ואיך אתה יודע את זה כמובן..)?
מה הייתה מטרתו של אותו בורא וכיצד אתה יודע אותה? האם המטרה טובה ורעה וכיצד אתה יודע אותה?
ענייני אמונה, ובמיוחד מציאות ה' ומהותו (עד כמה שמותר להשתמש בביטוי זה כלפי ה') נלמדים באחת משתי הדרכים. הדרך הראשונה והיא הראשונית והבסיסית, היא דרך הקבלה מדור דור. ואנו מקובלים מדור לדור מאברהם אבינו, ברציפות, ואין כמו עמינו, עם שיש לו קבלה רצופה, שיש ה' בורא לעולם, ומשגיח בעולמו, בצדק.
הדרך השנייה והיא דרך העיון והלמידה. אבל מאחר ומדובר בעניין עמוק ומורכב, אין הוא נלמד , ואסור שיילמד ברשות הרבים, בפרהסיא, בככרות ובאצטדיונים, אלא בבית המדרש, ברצינות ובהכנעה, בין הרב ובין תלמיד מובחר, שמבין דבר מתוך דבר, תלמיד שרוצה באמת ללמוד ולהבין ולא להתנצח. כי אין עניין זה, לא עניין לשעשועים ולא עניין ספורטיבי.
וה' יאיר אורך ויסייעך לגלות האמת האמונית.
לדעת הפוסקים שישנו איסור מלאכה של "מכה בפטיש" בפתיחת בית הצואר כיצד יסבירו היתר פתיחת מגופת החבית?
כיצד מסביר מהרי"ק את ההבדלים בדין פתיחת בית הצואר לדין פתיחת מגופת החבית על בסיס המציאות?
לאור גריסתם של הפחיות לשימוש חוזר במתכת, היכן הוא חשש עשיית כלי לשיטת האוסרים פתיחת הקופסאות?
תשובת המערכת:
נא השאר כתובת דואר למתן תשובה.
לכב' מורנו הגאון ר' רצון ערוסי שליט"א
שלום רב.
לפני מס' חודשים שאלתי את הרב בעניין גיוס בחורי ישיבה בלשון זו:
"אני מבין מתשובת הרב שהוא סובר עקרונית שכולם מחוייבים להתגייס לצבא, אלא שטכנית יש בעיה ולכן הרב מבין את ההשתמטות".
כב' הרב השיב בלשון זו:
"לכשאפנה אשיב בל"נ".
ובכן שלוש תשובות בדבר, בהנחה שמדובר בצבא שאין בו בעיות צניעות וכשרות ושבת וכיו"ב:
א. מצווה להתגייס לצבא ולשרת בצבא.
ב. רשות להתגייס לצבא, כל זמן שהמדינה היא חילונית.
ג. פטור להתגייס לצבא, כל זמן שעוסק באמת בתורה, כמי שתורתו אומנותו.
אני בדעה שמצווה להתגייס לצבא המתאפיין כנ"ל, למי שבאמת אינו מייעד עצמו להיות מורה הוראה בישראל, ולמי שאין תורתו אומנותו באמת.
לא נמצאו אירועים
בעזרת 
