לשיטת הרמב"ם הסובר שאיסור זה נובע מהצורך במורא מקדש, האם לא יחול איסור זה בנסיבות של להתלמד?
האם מותר למורה הוראה ללמוד גם דברי אפיקורסות ע"מ להורות לתלמידים כיצד להימנע מטעויות בתחום האמונה וההלכה?
היש הבדל בדין ייצור דגמי המשכן וכליו לבין דין ייצור דגמי המקדש וכליו?

נאמר בתלמוד: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" וכך פסק הרמב"ם והשו"ע. מה, א"כ, משקלם של מנהגי אשכנז מ-י"ז בתמוז?
מה פירוש "ממעטין בשמחה" לפי חכמי תימן, האין עושין סעודות לברית, פדיון הבן ומה עם חנוכת הבית או אף בר מצווה?
היש מקום להחמיר בימים אלו כמנהגי יהודי אשכנז והרי בתלמוד ביקרו את החכמים שהתאבלו על החורבן יתר על המידה ?

היש שוני בברכה אם הם נאכלים בפני עצמם או נאכלים כשהם מושרים במרק?
האם נכלל הקרוטון בהגדרת פת שנשתנתה צורתה ולא יברך המוציא לכאורה שהרי אין בו כזית?
היש להבחין לצורך קביעת הברכה בין תהליך בישול לבין בלילת הקרוטונים בנוזל?

בנסיבות שידוע שהנגזל התייאש, האם הולדות הן של הגזלן שהרי לכאורה קנה אותן ביאוש בעלים?
מה משמעות "תקנת השבים" אף שהיא גורמת להפסדים לנגזל לעומת המסר האמוני חברתי שהיא נושאת בכנפיה?
מה המשמעויות הרחבות של "השבת אבדה" גם במונחים של רוחניות והשבת בנים אובדים לאביהם שבשמים?

האם שבת נדחית גם בנסיבות אלו למרות שמדובר באדם שהכניס עצמו למצב סכנה?
האם בנסיבות כאלה נדון את המתאבד לדעת כשוטה היות וביצע המעשה מתוך טירוף הדעת?

האם המשכיר יכול להתנגד להכנסת דיירים נוספים שלא נכללו בהסכם?
האם תעמוד לשוכר זכותו להביא דיירים נוספים לאור מחוייבותו להחזיר הדירה ברמה שקבל אותה?
באילו נסיבות מותר לשוכר להשכיר לאחרים אם אין סעיף מגביל בחוזה?

היש חובה ליטול הידיים פעמיים בגלל חשש שמא יחזרו המים ויטמאו את הידיים?
כיצד הכמות המינימלית (רביעית) של מים מספיקה לנטילת שתי ידיים?
היש להגביה את הידיים בזמן הנטילה או שיש להשפילן לארץ?