בגמרא במסכת פסחים דף קט עמוד ו בקטו עמוד ראשון ועמוד שני נאמר אמר רבי אלעזר אמר רבי יושע כל שטיבולו במשקה צריך נטילת ידיים אמר רב פפא שמע מינה היחסה צריך שקועה בחרוסת משום קפעל קדסתך לאצך שכה אין נטילת ידיים למי הלא נגע עכשיו לא נאמר כאן בגמרא שהכלל הזה שכל שטיבולו במשקה צריך נטילת ידיים דווקא במשקה שמוגדר כמשקה לעניין טומאה היינו שבעה משקין ולהפך אנחנו הרי כאן אומרים סכל שקורא בחרוסת בחרוסת זה מפירות אלא אם כן ישים בתוך זה בתוך החרוסת יין אבל הרי רש"י אומר רש"י אומר כל שטיפולו משקין כגון ירק בקותח אז נניח קותח בגלל שיש בו חלב או בחומץ והרי החומץ לא נמנע בתוך שבעת משקים צריך נטילת ידיים משום משקה. אבל יש מן המפרשים שמשכו את כל הנטילה הזו לעניין טומאה והגיעו למחוזות רחוקים. למשל ניתן דוגמה בתוספות כל שטיבולו במשקה צריך נטילה שם עמוד ראשון שנמשך לעמוד שני אומרים התוספות ונראה דנטילת דהך כלומר כל שתבולו במשקה לאו משום קדושה ונקיות כמו בנמה אלא משום שלא יטמא המשקין להיות תחילה ויהיה אסור לשתותן ולפסול את גופו אז ברור שאם התוספות אומרים שהטעם הוא כדי שלא יתמא המשקין להיות תחילה ואז אסור לשתות לשתותם ולפסול את גופו ברור שהם נגעו כאן רק משק אשר מקבלים טומאה אבל תוצאה מכך הם אמרו אם ככה לא צריך לברך על נטילה זו כי זה לא משום מצווה לשמוע דברי חכמים והתקדשתם והייתם קדושים אלא פשוט אמצעי זהירות כדי שלא יבוא לפסולת את גופו ובאמת הרמבם בהלכות ברכות פרק שישי הלכה ראשונה כתב כל האוכל פת שמרחין עליה המוציא צריך נטילת ידיים תחילה בסוף ואף על פי שהפתחולים ואף על פי שאין ידיו מלוכלות ואינו יודע להם טומאה לא יאכל עד שיתול שתי ידיו וכן כל דבר שטיבולו במשקין צריך נטילת ידיים תחילה ולא אמר רבנו במ דברים אמורים דווקא בשבעת המשקין באחד משבעת המשקין אלא בכל דבר שטיבו לו קין צריך נצלד עדיין תחילה ואפילו הטור אפילו הטור באור החיים סימן סנח לא זכר שבעת משקין אלא או שבא לאכול יטול ידיו קודם ואפילו לחולין ולא דווקא כשאוכל פת אלא לכל דבר שיפול משקה צריך נטילת ידיים ולא כתב דווקא משבעת המשקים והבית יוסף הביא את ראשי ואת התוספות בדעות שונות הוא כותב והדבר שטיבולו במשקה והדבר שטיבולו במשקה צריך תלדין דווקא בטיבולו באחד משהמשקין אבל שאר משקין אינם מקבלים טומאה כלל או כמו שכתב הרמבם בפרק ראשון מאכות טומאת אוכלים אנחנו מסכימים שהרמבם כתב באלכות טומת אוכלים שרק של עם משקים טמעין אבל רבנו לא כתב בהלכות ברכות בנטילת ידיים שדווקא שבעה משקין אבל הוא כבר משה את זה שכאן מה שכתב טיבור משקה אז דווקא לעניין זה דהיינו לשבעת המשקין ולא יותר וכתוצא עם כך הוא פסק בשולחן ערוך ש בסימן קנ"ח סעיף ד אם אוכל דבר שטיבולו באחד משבעה משקין שסימנם יד שחת דם דהיינו יין דבש שמן חלב טל דם מים ולא נתנגב ואפילו אין יד נוגעות במקום משקה צריך נטילה בלא ברכה כי הוא לשיטתו שמחמת הספק לפי הרמבם יש ברכה לפי פוסקים אחרים אין ברכה אומר מחמת הספק לא נברך אבל בין כך ובין כך במה הוא מטבל מרן במה הוא מטבל מרן בליל הסדר אז נלך לפי מה שאנחנו יודעים מנהגים שונים אצלנו מקבלים בחרוסת אצל ה אצל השמים מטבלים בחומץ אבל הרי גם בחומץ זה לא משפעת המשקין אז איפה דין נטילה הרי צריך להיות דין נטילה נכון שאצלהם בלי ברכה אבל צריך דין נטילה אלא והרי כל העניין הזה של טיבולו משקה בליל הסדר הוא הנידון בגמרא זה העיקר או בחרוסת או בחומץ ולכן אין ספק שלפי רבנו אין את המגבלה שדווקא ב אחד משבעה משקין ובאמת א מורי מדבר בהלכה והוא אומר אה ומה שכתב הקסם משנה דעניין שטבולו דעניין טיבולו כלשהו בלול באחד משבע משתין רבותינו פרשו לנו שאין הדבר כן אלא דבר טבול כפשוטו ומשמעו הלוקח ירק אוצנון ומטבלו בחומץ או בשם כן הנה בחומץ והחומץ הוא לא מאחד משבעת משקין וכן מורי משיב גם כן בתשובה יש לו תשובה ביחס למטבל באיך קוראים בזחוג ששמו בו
כן איך קוראים ששמו בו אה עגבניה עגבניה שריסקו אותה וערבובבו אותה בזחוג רק הוא אומר שזה יהיה ברמה של דלילות שאפשר לשפוך או לשתות אבל בין ובין כך הוא מחייב נטילת משקה. כן. כך אנחנו יש לנו תשובה ממנו א בעניין של ה בעניין של ה העגבניה שרסקו אותה שרסקו אותה ערבו אותה בזחות. כך יוצא א כך יוצא כך יוצא שהנה אנחנו רואים שאכן באמת אין בדברי רבנו שבעת המשקים וכל מי שרוצה להדביק להצמיד לרבנו שדבר שיבולו לו במשקה הוא אחד משפעת משקין עליו הראיה להביא מהיכן בגמרא זה לא נתבאר ברבנו זה לא נתבאר בטור זה לא נתבאר במרן הבית יוסף זה נתבאר מי שיאמר שזוהי שיטת רבנו עליו להביא את הראיה רבי חנן בן אדמה