רבנו בפרק ראשון מהלכות ברכות ומדברי סופרים חייב אדם לברך על כל מאכל תפילה ואחר כך יהנה ממנו וכן אם הריח ריח טוב יברך ואחר כך יהנה ממנו ואפילו נתכוון לאכול או לשתות כלשהו מברך ואחר כך יהנה וכל הנה מן העולם בלא ברכה מעל. וכן מדברי סופרים לברך אחר כל מה שיאכל וכל מה שישתה והוא שישתה רביעי והוא שיאכל כזאי. כלומר על הברכה הראשונה ברכת הננים מברך האדם אפילו על כל שהוא אין שיעור לכך אבל ברכה אחרונה דווקא אם יש שיעור מינימלי בשתייה רביעית ובמאכל כזית וכן כתב רבנו פרק שלישי מהלכות ברכות הלכה 12 במים אומרים שאכל מכזית ולמעלה אבל האוכל פחות מכזית בין נפת בין שאר אוכלים והשותה פחות מרביעית בין מניין בין שאר משקין מברך בת קחילה ברכה ראויה לאותו מין ולבסוף אינו מברך כלל. כלומר הברכה האחרונה תלויה בשיעור אם אין שיעור אם פחות משיעור אינו מברך והנה מורי כותב בפרק ראשון העריי יא הוא כותב ולעניין אם או אכל בהפסקות. הרי לעניין אכילה נראה פשוט שאם אכל הכזית תוך כדי אכילת פרס, מצטרפן וחייב לברך. ואם ביותר אין מצטרפים שאינה נקראת אכילה, שכן מצינו בין לעניין איסור, כמו שכתב רבנו במאכלות אסורות פרק 14 הלכה ח וכך לעניין פיסול הגביה כמו שכתב שאר אבות הטומאות פרק ח הלכה יא אך לעניין שתייה יש להסתפק בדעת רבנו אם לדמות לעניין איסור שדווקא שיש שתהיה רביעית בכדי שתיית רביעית או לדמות לעניין טומאה שאפילו בחדי אכילת פרס מצטרף וחייב לברך ולפי חומר ברכה לבטלה לדעת רבנו כדלקמן הלכה טו נראה שהשותה בהפסקות לא יברך ברכה אחרונה אלא אם כן אלא עם כל שתיית הרביעית עם ההפסקות בכדי שתיית רביעית לאדם בינוני ואין חילוק בין דרכו בהפסקות כגון כפה חם או שאין דרכו בהפסקות כמו מים עוד לא קרב בית יהודה סימן ז דפשית שאין השיה מפסקת לעניין ברכה או כן באמת רבנו לא אמר שהשיעור המינימלי רביעית במשקה בכזית באכילה צריך להיות בתוך זמן מסוים במאכל תוך כדי אכילת פרס בשתייה תוך כדי שתיית רביעית רבנו לא אמר את זה ובאמת גם השולחן ערוך אור החיים רשי סעיף א' לא אמר את זה אבל המגן אברהם כותב שנראה לו פשוט שגם לעניין ברכה אחרונה כשאמרו שיעור דווקא אם זה בכדי זמן מסוים במאכל בכדי אכילת פרס ובמשקה לאלה שאומרים בחדה שתיית רביעית רביעית ואלה שאומרים בכדי אכילת פרס בחדי אכילת פרס ומורי הולך בעקבותיו של מגן אברהם אבל מורי משדר שיש לו ספק בעניין ורק בגלל חומר ברכה לבטלה לדעת רבנו כדלקמה נראה שהשותה בהפסקות לא יברך ברכה אחרונה אלא עם כל שתיית הרביעית מהפסקות בכדי שתיית רביעית לאדם בינוני ובאמת היכן מצאנו מפורש שיעורים לעניין מחלות אסורות אם אדם יאכל כזית חלב פירור פירור פירור פירור אבל בזמן מאוד ארוך שלא אוכלים בחד אכילת פרס כזית כזה אז הוא לא ילכה מתי הוא לוקה הוא מוכל כזית לפחות לפחות בכדי אכילת פרס ואותו דבר אם הוא שותה משקה אסור רביעית בכדי שתיית רביעית אחרת הוא לא ילכה למה כי אין על זה שם של מאכל אסור ש של משכה אסור אם יש פיזור ומרחב זמן גדול בלתי סביר בלתי סביר וככה אנחנו מוצאים לענייני טומאה גם כן ממוסגר בשיעור של זמן מורי אומר כמו שמצאנו במאכלות אסורות או כמו בטומאה כך עניין ברכה אחרונה מאחר ונתנו שיעור לדבר שפחות מזה הוא איננו מברך אז שנתנו שיעור גם השיעור הזה הוא איננו הוא מוגבל בזמן שאם לו כן אין על זה שם של אכילה שאם לו כן אין על זה שם של משקה וכאמור המגן אברהם גם כן אמר נראה לו כי לא כתוב מפורש הטור לא הזכיר את זה שולחן ערוך לא הזכיר את זה רבנו לא הזכיר את זה נראה לו לכן אני במשך שנים הייתי בדעה כדעת בית יהודה סימן זן שאין השהיה מפסקת לעניין ברכה כי רק עניין אה מאכלות אסורות שיש עונש אז בעונש מדקדקים אין מענישין אלא אם כן יש שיעור אותו דבר גדרי טומאה אבל בגדרי ברכה אחרונה איך אנחנו מוצאים את זה באכילות בשתויות בעשיבות ואיך אנחנו אוכלים ג'עלי ננוחים לא אוכלים כמו בלעומים אלא מעט שותים מעט אוכלים מעט ובגעלה שאיננה קודמת סעודה כמו של יום שבת אז אין אחרי הסעודה של יום שבת להבדיל מליל שבת מברכים ברכה אחרונה ולא שמענו את הזקנים מדקדקים מי אכל כזית בכדי אכילת פרס מי שתה רביעית בכדי שתיית רביעית כי כאמור כל אחד ואחד שותה עוד לגימה עוד לגימה ואוכל קצת וקצת ולכן דעתי הייתה שבענייני ברכה אחרונה זה לא ממוסגר במוסגרת של זמן כמו דיני עונשין או כמו דיני טומאת הטומאה, אלא זה דין אחר, זה בעל משמעות אחרת אבל הודע שהיום נסדק ליסדק בגלל שמורי בעצמו מסופק בדבר אבל הוא אומר ולפי חומר ברכה לבטלה לדעת רבנו. כלומר איך אני אוכל להורות לבן אדם לברך ברכה אחרונה אם אכל כזית בפיזור אם שתה רביעית בפיזור יכול להיות שאני מורה לו לברך ברכה לבטלה אז בגלל חומר ברכה לבטלה אז מורי מאמץ את השיעורים האלה שנתנו מאכלות אסורות וממאה גם לענייני ברכה האחרונה הסיבה הנוספת שעושה אותי ליותר מפקפק במשנהגתי להורות בדברים שיש מצווה באכילתן כמו כזית א כמו כזית מצה וכאלה דברים ה אם נאמר שאם יאכל אדם פירור ואחר כך פירור ואחר כך פירור ובסך הכל המתכבץ זה כזית אבל במשך זמן ארוך האם גם כן קיים את המצווה והרי זה מצווה בדווקא במצווה שיקיים שיאכל לפחות כזיית הואיל גם ספק ברכה לבטלה וגם עניין של חובת אכילה לא אכילת רשות כמו בג'עלה אלא חובת אכילה שאז יכול להיות שאדם לא יוצא ידי חובה. אני היום מצטרף למורי שאכן באמת צריך להיות לברך ברכה אחרונה רק אם אכל כזית בכדי אכילת פרס רביעית בכדי שתיית רביעית והוא הדין כמובן לקיום המצווה. מצוות אכילה ושתייה צריך להיות בפרק זמן של כדי אכילת פרס וכן בפרק זמן של כדי שתיית רביעית. רבי חני בןגש אומר