אתמול עסקנו בדין של ברכה אחרונה אחרי אכילה ושתייה ואמרנו שאף על פי שלא נתפרש בגמרא ובפוסקים הראשונים שיש צורך לאכול כשיעור בכדי הזמן שנקבע במאכלות אסורות ובענייני דהיינו כזה בכדי אכילת פרס אף על פי שזה לא נתפרש אבל המגן אברהם אמר נראה פשוט שכן צריך להגביל את זה במסגרת של זמןורי החרה חזיק אחריו לכן הרב אדו יוסף בכל הפוסקים שצריך שהשיעור שמחייב בברכה אחרונה יהיה מוגבל בזמן ואמר אמרנו שכיוון שמורי מציין את עניין הספק, את הספק שיש לו ויש לו כמה ספקות בעניין וכיצד להחמיר אזי גם אנחנו שנינו את דעתנו למרות שידענו את דעתו לפני כן ואנחנו עוברים למצב שלא ליצור ברכה שלא לברך ברכה אחרונה אם אין בטוחים שהאדם אכל כזית בחדי אכילת רס ומה שאמרנו שאבותינו אוכלים ג'עלה ביום שבת שאין אחרי הסעודה ומברכים ברכה אחרונה מבלי ששאלו אם מישהו אכל כזית בכדי פרס הם הניחו שוודאי היו כאלה שאכלו פירות מיני כליות או שתו שתייה רביעית בשיעור בחדי הזמן הדרוש ולכן לא חקרו ולא רשו היום אנחנו רוצים לייחד את הדיבור לגבי השיעור של משקה ובמיוחד לגבי משקה חם ומשקה חריף. ובכן מורי אומר בפרק א' מהלכות ברכות א אות יז מה שקראנו אתמול שיש לו ספק לגבי השיעור של המשקה זה ברור שהשיעור הוא רביעית כי זה רבנו כתב אבל משך הזמן של שתיית רביעית כיוון שמצד אחד ניתן לדמות את זה למאכלות אסורות ומשקאות אסורים ושם השיעור הוא שתיית רביעית בכדי שתיית רביעית ועוד מעט נסביר אבל בענייני טומאה הרביעית היא בכדי אכילת פרס שלפי רבנו זה בפרק זמן של שבו אוכלים שיעור של שלוש ביצים זה נקרא אכילת פרס לפי רש"י זה בפרק זמן של כדי אכילת ארבע בצים עכשיו ומורי אומר שלמרות שיש ספק אם השיעור רביעית של משקה ששתה שבאיזה משך זמן הוא התחייב בברכה אחרונה אם בכדי שטיית רביעית או בכדי אכילת פרס אז הוא אומר שלפי חומר ברכה לבטלה כיוון שיש סכנה שהוא יברך ברכה לבטלה דהיינו אם שתה רביעית בפיזור זמן זמן של כדי אכילת פרס אליי יכול להיות שהוא מברך ברכה לבטלה כי אם נאמר שצריך להיות בכדי שתיית רביעית הזמן הוא קצר יותר אבל אם הוא מפזר את זה בזמן יותר ארוך אז אין חיוב ברכה ואיך נוכל להכניס את ראשנו לחיוב ברכה אולי היא ברכה בטלה ולכן מורי מכריע בכדי שטיית רביעית לא בכדי אכילת פרס אלא בכדי שתיית רביעית שזה זמן יותר קצר וזה זה מה שבטוח בטוח השאלה היא מה זה בכדי שתיית רביעית גם כאן באנו לפירושים שונים הרבו יוסף כמו הרבה מפרשים אומרים שתיית רביעית ממש הוא לוקח רביעית שותה אותה בלגימה אחת אבל מורי לו חן בהלכות שביטת עשור דהיינו יום הכיפורים בפרק שני הלכה רביעית אות ח שם לעניין יום הכיפורים אנחנו אומרים אם שתה את השיעור כדי שתיית רביעית מצטרפים לשיעור ואז הוא מתחייב והשאלה היא כמה זה בכדי שתיית רביעית ומורי כותב באות ח בשיעור שתיית רביעית פירשו לנו רבותינו היא שתייתו בשתי פעמים תוך שהוא תוך שהוא סבירה בין חצי לחצי כדרך החורים והסגנים ובעליה הדרך ארץ אוכי דתנו רבנן השותה כוסוב בת אחת הרי זה גרגרן שניים דרך ארץ כלומר אם אדם ישתה רביעית בבת אחת זה גרגרן אבל אם הוא לא שותה אותה בש שלגימות ושהוא סבירה אז זה עוד סביר ולכן אין ספק שביום הכיפורים אם הוא ישתה רביעית בכדי שתיית רביעית דהיינו בשתי לגימות בשהות סבירה אז הוא התחייב כי לא ייתכן שהתורה תקבע שהורים בדרך של גרגרנות בדרך שאינה נימוסית שעושה את האדם לא בן אדם ומורי ממשיך ואומר והכה כלומר ב שביטת עשור שיעור המשקה הוא לא רביעית אלא בשיעור מלאו גמר ובשאר דברים כלומר לעניין משקעות אסורות או ברכה אחרונה שהשיעור ברביעית הוא ששתען בארבע או בחמש הפסקות אך דחופות כדי שות רביעית בהפסקה אחת תוךות סבירה כדרך החורים והסגנים ואם יורשה לי לשאר כפי שראינו נכבדי תימן שיעור ההפסקה כ-40 שניות. כלומר אם אני לוקח רביעית נניח הנה אני מחזיק העת נניח רביעית ואני שותה לגימה ומפסיק 40 שניות ושותה עוד לגימה הוא מפסיק 40 שניות וגומר את הרביעית הזו בארבע לגימות מקסימום איך קוראים חמש לגימות עכשיו אם הייתה שהות סבירה דהיינו 40 שניות בין גימה ללגימה אז נעשה חשבון נכון? נניח 5 * 40 שניות כמה זה נותן לנו? 200 200 שניות שהם כמה? שתי דקות נכון? לא סליחה מל
למעלה משלוש דקות אז אם אדם שתה רביעית בפרק זמן של למעלה משלוש דקות כן זה שתי דקות פלוס 40 שניות כן לא א פלוס 20 שניות
כן שלוש דקות ו 20 שניות בשליש אזי זה עדיין מחוייב בברכה אחרונה לפי זה יוצא א' שאצלנו המשקה אם שותים אותו רביעית בפיזור לגימה לגימה בפרק זמן בערך שלוש דקות 20 שניות אזים מתחייבים בברכה אחרונה לפי הרב אודו יוסף לא התחייבו בברכה אחרונה או אם לא שתינו את הרב בפעם אחת בלגימה אחת אז לא יתברו לא יתחייבו בברכה אחרונה ומכאן לשתיית משקה חם או משקה חריף הרב ד יוסף אומר משקה חם לא תחייב כיוון שהוא לא יכול לשתות רביעית ועם אחת או משקה חריף הוא לא יכול לשתות רביעית בפעם אחת לכן טוען הרב יוסף משקי חם לא מברכים אחר הברכה האחרונה לעומת זאת מורי אומר אם המשקע החם הצלחת לשתות אותו בארבע חמש לגימות בפיזור סביר של 40 שניות כפי שאמרנו אזי מברך ברכה אחרונה אם לא לא אותו דבר גם משקי חריף אם הצלחת לשתות אותו בפיזור מתאים ואפילו נניח רביעית שתיתה רביעית ארגי בפעם אחת יש כאלה שבעבותינו גרגרמנים טרטם מהשמע גם שמורי קורה להם וזו הלשון הוא אומר אה וגם עצם השתיה איתי ולא כותם אשר קבר פתוח גרונם כן אז כלומר אם אדם שתה רביעית ארגי בפעם אחת והוא גרגרן טרטה משמע בכך שתה רביעית בפעם אחת ועוד ערגית בפעם אחת אבל בין כך ובין כך שתה אז ודאי ודאי שהוא חייב בברכה אחרונה הרבו יוסף אומר שאם שתה רביעית ארגי בפעם אחת בטלה דעתו ואינו מברך ברכה אחרונה. הנה אתם רואים הבדלים בין הפסיקה של מורי ובין הפסיקה של עבודה יוסף בעניינים אלו של ברכה אחרונה. רבי חני