שאל השואל פתו נערה לומדת באולפנה ובאותה אולפנה מכינים הצגה שהנערות תשחקנה באותה הצגה מול נשים בלבד כשאותן נערות מציגות בפני הצופות את תהליך הגירוש מגוש כתיף כדי לצרוב בתודעה של הצופים גדולים בכל שכן קטנים את אותו מעשה אשר לא יעטה שנעשה בצורה איומה ונוראה לעקור אחים מבתיהם כל שכן מארץ הקודש והנשים הנערות הללו יש מהן שבמסגרת תפקידם בהצגה לובשות מדים של שוטרים של חיילים או לובשות בגדים של גברים עטוי זקן עם קליטות כל זאת כדי להדגים את מהלך הגירוש מכל היבת שהיה אז והשאלה היא האם אין בזה איסור של לא יהיה כלי גבר על אישה ולא ילבש גבר שמנת אישה כי תועבת השם אלוהיך כל עושה אלה האם יש בזה את הגדר הזה ואז אסור או שמה אולי יש מקום למצוא פתח התר לעניין זה ניתן להבליע בתוך הדיון שלנו לצורקנו אנחנו בבחינת מה שנקרא הלכה למעשה אנו מוציאים בחורף מתפללים שהגשמים ירבו אבל נתאר לעצמנו שהאישה רצה לצאת מביתה החוצה והיה יום חורפי והמעיל שלה נמצא בביתה וקר מאוד בחוץ וב לבשה את המעיל של בעלה כדי ללכת לחנות מכולת ולחזור האם מותר לה לעשות כן או אסור. ומדובר במעיל שלא ניתן להתבלבל בין מעיל גברים ובין מעיל נשים. ואני נותן דוגמה בולטת שלא ניתן להתבלבל. אם למשל היא תיקח את הפרק של בעלה הרב שזה לכל הדעות אין נשים לובשות פרק כזה ואז השאלה אם מותר או אסור הנה ככן סמוך ויראה אנחנו גם דנים בדברים שיכולים לעניין אותנו יותר מבחינה מעשית גם שימוש במטריה של אישה לאיש בגלל גשמים או שימוש במטריה של גבר לאישה בגלל גשמים מה הדין במקרים כאלה ובכן לאחר שאמרנו את הפסוק המפורסם שיש בתורה לא יהיה כלי גבר על אישה ולא ילבש גבר שמלת אישה כי תועבת השם אלוהיך כל עושה אלה אנחנו מוצאים בגמרא נזיר דף נט עמוד א' בראיתא שבה נאמר לא יהיה כלי גבר על אישה מה תלמוד לומר אם שלא ילבש איש שמלת אישה ואישה שמלת איש הרי נאמר כי תואבה היא ואין כאן תואבה כלומר התנא קמה אומר זיל בתרד טעמה והתורה מנמקת כלי תועבת השם אז איש לובש בגד אישה או אישה שלובשת בגד איש זה נקרא תואבה איזה מין תואבה יש בדבר ואין כאן תואבה אלא שלא ילבש איש שסמלת אישה וישב בין אנשים ואישה שסמלת איש ותשב בין האנשים. כלומר, תנקמה מצמצ האיסור ואומרת אם מתי יש את האיסור לא יהיה כלי גבר על אישה? בזמן שהיא לובשת בגד של אנשים ומתערה בקרב הגברים כדי לטשטש את הזהות ולהיות יחד איתם. זה תואבה וזה האיסור. אבל אם היא לובשת כלי גבר והיא נמצאת בתוך הנשים עצמן, היא לא עובדת על איסור לפי תנה קמה. רבי אליעזר בן יעקב אומר מנין שלא תצא אישה בכלל זן למלחמה תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אישה ורבי אליעזר בן יעקב לא סייג ולא אמר שזה דווקא באיך קוראים כשהיא הולכת לתוך הגברים לא אלא אם אישה א עודה עליה א כלי ז' נשק מה שאין דרכה של אישה לעשות כן לפי ההלכה אז גם כשהיא לא הולכת בין דברים היא עוברת כבר על האיסור. כלומר רבי אליעזר בן יעקב מחמיר. אינ מצמצם את האיסור. מחמיר. אנחנו מוצאים רבנו בספר המצוות בלוויין לט הוא כותב והמצווה ה9 ו30 האזרה שהוזהרנו מלכת בעקבות הכופרים במשאנשים לובשות בגדי הגברים ועודות עד יהיהם והוא אומרו תעלה לא יהיה כלי גבר על אישה וכל אישה שנתקשתה בדבר מתכשיטה הגברים המפורסם באותו המקום שזה תכשיט מיוחד לגברים סופגת מלכות כלומר קודם כל האיסור הוא בבגד ייחודי לגברים שכל רואה הכירום שהוא בגד ייחודי לגברים עד אישה אסורה ללבוש את זה או עדי תכשיט יחודי לגברים אבל בעל אם הוא לא ייחודי לגברים אין בזה איסור ולכן במאמר מוסגר בדרך אגב ביחס למטריות היום כבר המטריות מטושטשות משל גבר איזה של גבר איזה של אישה קשה לבוא לומר שבמטריות יש זהות ייחודית לפעמים כן אבל בדרך כלל היום כבר זה מתבלבל ולכן לא נורא אם אדם לוקח מטרייה של אשתו ויוצא החוצה או ההפך כדי להגן מפני הגשמים אבל דבר שהוא ייחודי לגברים אסור לאישה ללבוש נשים לב שרבנו אומר במשאנשים לובשות בגדי הגברים ועודות עדיהם ומלכת בעקבות הגברים במ שהאנשים לובשות בגדי הגברים מי שמדקדק בלשון הזהב של רבנו במ שאנשים לובשות בגדי הגברים כלומר לא מדובר בלבוש אקראי ועוד עלינן של האקראי הזה עוד נשים דגש מיוחד עוד מעט, אלא היא לובשת מתוך דבר פשוט. אין לה שום עניין להבחין בין המינים. לא שהיא הולכת בין הגברים אבל עצה זה לגיטימי לקחת בגד של גבר מלבוש. ממלה מה תעשה מה תפעל. אבל זה דרך כופרים. בעקבות הכופרים זה אסור. האם באמת האיסור הזה מותנה דווקא בכוונה או זה פסיק רשע ואסור? אנחנו נראה שזה לא מותנה בכוונה אבל אנחנו נבוא וניגע בהגדרה מה הוא לבוש האסור בתורה לעניין איסור זה. רבנו בהלכה בהלכות עבודה זרה פרק 12 הלכה י אומר רבנו לא תעדי אישה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו או שתגלח ראשה כאיש ולא יעדי איש עדי אישה כגון שילבש בגדי צבעונין וחלי זהב במקום שאין לובשין אותן הכלים ואין משימין אותן החולי אלא האנשים הכל כמנהגדינה שוב מי שידקדק בלשון רבנו לא מדובר רבותיי באיזשהיא אישה שנמצאת בבית ופתאום מתחשק לה לקחת את המעיל של בעלה ואת הכובע המגבעת של בעלה וללבוש מול המראה לראות איך היא נראית בדרך כזו זה לא דרך של לבוש אפילו שבמבובן הפשטי זה נקרא לבוש זה הלבוש שעסרה תורה אבל אם היא תלבש את המעיל של בעלה בנגבעת של בעלה ותצא החוצה אפילו שהיא לא הולכת בין גברים אפילו שלא היה איש ברחוב במקרה באותו יום אבל היא לבשה את זה כדרך לבוש שכך כך בני אדם לובשים ויוצודים במקרה כזה היא עוברת על איסור והיא תלקנת רובה אבל כל ש כל שהיא עושה את הדבר הזה בצורה אקראית למדאי כמו בבית בצורה כזאת שהיא רוצה לראות איך היא נראית איך היא נראית בלבוש של בעלה וזה בינ עצמה מסתכלת במראה זה לא נקרא הגדרה של לבוש על דעתי כדי לעבור על איסור מכאן נבין עוד יותר נטאר לעצמנו שיש בעל ואישה יש להם אותה גזרה גופנית אותו גובה אותו מוטן הכל הכל עכשיו היא הלכה לקחת את החליפה של בעלה את הפרח של בעלה אומר לה בעל החנות אבל הייתי רוצה למדוד שהכל לראות אם זה בסדר זאת אומרת אל דאגה תן לי אני אנימדוד כי זה בדיוק אותה גזרה והיא לובשת האם עברה על לא ילבש לא זה לא הלבישה שעשרה תורה לא בגלל העדר כוונה אלא ההקראיות והצורך שמדובר כאן בצורך של לבוש לצורך מדידה שאין זה לבוש כי זה בדרך כלל הלבוש שעשרה תורה לבוש בשביל ללכת להסתובב בו וכולי עדי בשביל להתקשט ולהסתובב בו אבל בשביל מדידה זה לא זה לא לבוש עשרה תורה ולכן אם אנחנו חוזרים קודם כל מן הסוף חלה בנוגע לבגד אם אישה לוקחת הפרה כי אין לה את המעיל שלה בבית ובחוץ קר מאוד והיא לובשת את זה לבוש זה לבוש זה לא משנה אם יש גשם לא גשם כי היו כאלה מן הפוסקים שאמרו מותר מפני החמה ומותר מפני המטר אם זה בדרך לבוש אסור אם היא תיקח את הפרק ותשים אותו על הראש ותתקרבל בו זה לא דרך לבוש שזה יהיה מותר אבל אם תלבש ותצא בו עם כל הכבוד שהמטרה שלה לשם בגלל קור או כדברים האלה סוף סוף היא לבשה אותו בדרך של לבוש ויצאה לחוצה אז זה איסור אותו דבר איש בעניי אישה או במעיל של אישה כלומר מה שאני כאן כל כך מדייק ומדקדק בהגדרה של לבוש לא בעניין של הכוונה ולא בעניין של מפני המטר או לא אמרו חכמים שאם זאת אומרת מהפוסקים שאם אישה קלה לוקחת מגבעת ולוקחת את הבגדים של של החתם ולובשת בשביל שיהיה שמח כן אסור נכון למה כי היא לבשה את זה בדרך של לבוש וזה לא משנה מי בקרב נשים בלבד כל שכן היא בקרב גברים שודאי ודאי עוד יותר אסור זה לא משנה היא לבשה את זה בדרך של לבוש אבל אם האישה לובשת בגדי גבר כדי לטש את זהותה אומר ספר החסידים אותם גויים אשר אישה יהודיה ומיד לוקחים אותה כדי לאנוס אותה והיא הלכה לבשה בגדים של גבר כדי לטשטש את זהותה שיחשוב שהוא מדובר בבחור ולא יגע בה מותר בסימן ר הבני אדם יגיד לו תשמע זה אונס אונס זה קרוב פיקוח נפש מסכים הרב יוסף מתיר לנשים ביישובים אשר הם משתתפות בשמירה בגלל טעמים ביטחוניים או אפילו על הבית ש שלהם מתיר לקחת את הנשק בגלל שזה צורך ביטחוני, זה פיקוח נפש ואי אפשר לבוא להגיד שזה אסור, זה מותר, נכון, זה משהו אחר, בגלל פיקוח נפש או בגלל מניעת אונס. אבל אני אומר משהו אחר. אני אומר, אם גם יהודי ילבש בגד של אישה כדי בגד של אישה או בגד של גוי, כדי שיוכל להתפלח מאותה מדינה בשביל לעלות לארץ ישראל. לא בכוח נפש. מטרת העניין הזה היא תשטוש הזהות וזה לבישה אקראית איך שהוא יעבור את הגבול הוא מיד יפשות את זה. אין לו כוונה לנהוג כמו שאמר רבנו בספר המצוות כדרך הכופרים שמתשטשים בין המינים. אין לו כוונה כזו. וזה אמנם לא תלוי הכוונה אבל זה הלבוש עשרה תורה. לבוש אקראי לצורך מטרה מסוימת ספציפית שאין לה הגדרה של לבוש. אז זה מותר. לכן אחרי כל הפלפול הזה אז א' הרווחנו ביחס אלינו בעניין חורף וקיץ שאנחנו אסור לנו בדרך לבוש ללבוש בגד אישה או אישה בגד גבר מפני החמה או בפני המטר אם זה ייחודי ממש לאישה או זה ייחודי לגבר זה הרווחנו לעצמנו ואשר להצגה לענינו דעתי למרות שאני אומר בזהירות מרובע ראוי גם לשאול עוד מורה הוראה לנו דעתי אם זה נשמר בגדרי הצניעות בקרב אנשים לא בגלל ש שלא תלך אישה עם כלי גבר בפני האנשים אלא בגלל לשמור על גדרי הצמיעות וכיוון שהלבוש הזה הוא אקראי רק לצורך המשחק הזה שיש לו ייעוד חינוכי ממדרגה ראשונה לצרוב בתודעת הצופות גדולות וכל שכן קטנות על המעשה אשר לא יעשה שנעשה בארץ על מנת שבני אדם ידעו לעשות חשבון נפש נוכב לענינו דעתי הדבר הזה מותר והקדוש ברוך הוא יצילנו משגאות. רבי חניש