נהוג היום בבתי כנסיות שהם מתוק שהם גובעים לקופת צדקה שיש להן שיש להם באותה בית כנסת כלומר הם גובעים לא לצורך עני זה או עני אחר ידוע אלא קובעים שיהיה להם בקופת צדקה שאם נזקקים מגיעים בין מחוץ העיר וכל שכן מן העיר שנותנים להם מאותה קופת צדקה והשואל שואל האם מותר לקחת מאותה קופת צדקה של בית הכנסת דהיינו שבעת בית הכנסת מארגן אותה וגובה אותה האם רוצה לקחת מאותה קופת צדקה כסף בשביל לתת פרסים לילדים קטנים שהם קוראים טוב שישי מתרגנים האם מותה לקחת מאותה קופת צדקה כדי לתת איזשהו סיוע לרכישת ראהות לבית הכנסת למאור לבית הכנסת לשיפוץ או נניח לשירותים במחילה בית הכנסת האם מותר או אסור ובכן במבנה של המוסדות הצדקה בישראל רבנו בפרק תשעים מלכות מתנות עניים אמר שיש מה שנקרא קופה של צדקה גובים אותה בשביל קובעים אותה כל שבוע כדי לתת מאותה קופת צדקה להעניע אותה העיר הם יודעים מי הם העניים וכמה צרכיהם. הם שמים הגבאים האלה שמים מעריכים מה היכולת של כל אדם לתת וגובים לכל אדם גבייה חד שבועית בשביל מזון חד שבועי לעניי אותה עיר. וזו נקראת קופה של צדקה ויש מה שנקרא תמחוי. תמחוי זוהי גביה חד יומית בכל יום. אם נזדמנו עניי עניים מחוץ העיר ואין להם מה לאכול, אז גובים מהבני אדם, מהתבשילים שבשלו, מהלחם שאפו ומחלקים לעמים המזמנים שיהיה להם מה לאכול. זה נקרא תמחוי. והנה רבנו כותב בפרק תשיעי מהלכות מכנות עניין הלכה זן רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו מצורקי מצורקי ציבור ואף על פי שלא יתנו כן בשעה שגבו ואם היה במדינה חכם גדול שהכל גובים על דעתו והוא יחלק לעניים כפי מה מה שיראה הרי זה רשאי לשנה לשנה זה כמו לשנותן אבל כך הגרסאות הקדומות לשנה אותן לכל מה שיראה לו מצורקי ציבור כלומר רבנו אומר בני העיר יכולים לעשות קופה תמחוי אם משל יש עני עניים מחוץ למקום ומה שגבו מהתמחוי לא מספיק להם יכולים למשוך מהקופה של עניה עיר ולתת להם וכן מהתמחוי לקח אחת אם נשל נשארו עודפים גבו באותו יום תבשילים ופת מבני אדם ונתנו לעניים שהיו להם באותו יום ונשאר להם הרבה עודפים יכולים למכור בעת הכסף להכניס לקופה ולעוד אלא לא רק שהם יכולים למכור לקחת מן הקופה לתמחוי או מן התמחוי לקופה הם יכולים לשנותן את היעוד שלהם לתמחוי, שלקופה לא רק מעניים לעניים מעניי עולם לעניי אותה עיר אלא לכל מה שירצו מצורקי ציבור הרי מגש אומר דווקא לצורקי עמים רבנו תם חולק עליו אומר לו אפילו כל צורקי ציבור ורבנו פסק בניגוד לרי מגש הוא לשנות אותם לכל מה שירצו מצורקי ציבור דהיינו ולא דווקא לצורקי מצווה אלא צורקי ציבור מטאל לעצמ שרוצים להתקין נורות בלילה בחוץ שלא יתקלו בני אדם בלילה או להתקין במחילה שירותים ציבוריים זה צורכי זיבור מותר ואף על פי שלא יתנו כן בשעה שגבו ואם היה במדינה חכם גדול שהכל גובין על דעתו אה הרב אמר פני אמר נותנים הוא יחלק לעניים כפי מה שיראה הרי זה אותו רב רשאי לשנה אותן לכל מה שיראה לו מצורקי ציבור ומרן בשולחן ערוך יורד דעה סימן רנ סעיף ד כותב רשאים בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשן אותם לכל מה שירצו מצורקי ציבור ואף על פי שלא יתנו כן בשעה שגבו ואם היה במדינה חכם גדול שהכל גובים על דעתו הוא יחלק לעניים כפי מה שיראה הרי הרי זה יכול לשנותו בכל מה שיראה לו מצוקי ציבור כמו רבנו הרמה אומר הגה והוא הדין לגבי המומנה מבני העיר שלא דווקא בני העיר הנציגים של בני העיר הם הרשאים לשנות אלא אם יש גבאי ממונה וזה התפקיד שלו אז סומכים עליו הוא יכול לשנות את היעוד ככמה אומר לפי זה אצלנו היום שהמנהג הוא שבכל בית כנסת מארגנים להם קופת צדקה אז יוצא איפה שהכל תלוי בגבי בית הצדקה או רב בית הכנסת אם נותנים על דעתו ואם כן השאלה היא האם מותר להוציא מאותה קופה בשביל הצרכים שאמרתי לעוד תלמידים לקרוא בתורה כן או צרכים ראיהות תאורה וכי יוצא בזה והתשובה היא חיובית כי כאמור יש להם זכות או סמכות לשנות. אלא מה? אנחנו כאן עדיין צריכים לתן את הדעת שביחס לשינוי קופה לתמחוי ותמחוי לקופה פירשו המפרשים אם גבו לתמחוי היה להם רק עניים מחוץ העיר מועטים ונשאר עודף. אז את העודף הזה אפשר לכוון לקופ לקופת הצדקה של עניה העיר. או הם גבו לעני עיר ובסוף לא צרכו כל עניה עיר. נניח שחלק מעניה עיר מסעו מחוץ העיר באותו שבוע ונשאר עודף. לגבי העודף אפשר להעביר את זה לתמחוי. כאן הרי הם גובעים פעם אחת בשנה אלה שנוהגים כן בשביל קופת הציבור. אז מי אומר לנו שמותר למשוך מאותה קופה בשביל צרכים אחרים? תשובה. קודם כל מן ההלכה משמע שאין את המגבלה הזו שהם רשאים לשנות אפילו לצורך לצרכים אחרים ולא דווקא מן המותר ב נניח שכן מקסימום לכל היותר יעשו חשבון בדרך כלל פחות או יותר כל שנה כמה הם נזקקו למשוך מאותה קופת העני קופת הצדקה ואתן נניח ישארו ושארנו ואלו תשאר הם יכולים להפנות לצרכים אחרים של הציבור כל שכן אלו שמניתי שוודאי שפיהם גם צד של מצווה בדבר כך יוצא איפה שבהחלט מותר לשנות מכספים שנגבו לקופה לקופת צדקה א לצרכים של בית הכנסת וטוב וראוי אף על פי שבאמת הגבאים עושים זאת על דעתם ומוסמכים לכך טוב וראו שהתעצו הם רב כנסת עם רב העיר על מנת שאכן באמת הפעולה גם תזכה לגיבוי שמחר מחרתיים יבוא יבוא להם מישהו ויגיד להם מה אתם עושים זה לא בסדר מה שאתם עושים לפחות שיהיה להם גיבוי בעניין הזה יש יותר מזה שאפילו אם דבר מוקדש לשם מטרה מסוימת נלמד בעתיד שבתנאים מסוימים נותן לשנות את היעוד של אותה של אותה גבייה. אבל כאמור לפחות המתכונת הזו שנקראת קופת צדקה שגובים בבתי כנסת ודאי ודאי שמותר לשנות אותן ליעודים אחרים של צורקי הציבור. רבי חני