בימים אלו הם ימי עדיהם של הגויים ואנחנו צריכים לזהר מפני יחס ומשא ומתן איתם בימים אלו. אומר רבנו בפירוש המשנה בעבודה זרה בתחילת עבודה זרה למה נקראים חגיהם עדהן אומר רבנו עדהן אבלם כינוי לחגיהם ולא הרשל עצמו לקרותם חגים כלומר רבי יהודה הנשיא לא הרשה לעצמו להתנסח בלקרוא למועדים שלהם חגים לפי שהם אבל באמת כלומר אולי הם שמחים בזה אבל מבחינת האנושות זה אבל גדול כל עוד האלילות בגללם קיימת ומ ומטעת בבני אדם לכן היהדות מתייחסת לימים שלהם כי מעד היא משבר היא מאבל ולכן לא מכנים אותם חגים ואין לחנות אותם חגים אלא לחנות אותם עדיהם וכותב רבנו פרק תשעי מהלכות עבודה זרה הלכה ראשונה שלושה ימים לפני עידיהם של הגויים אסור לקח מהם ולמכור להם דבר המתקיים וללוות מהם וללבותם ולפורען ולפרע מהן א מלבש בשטר או שעל המשכון אבל מלווה על פה נפרעין מהן מפני שהוא מציל מידן ומותר למכור להן דבר שאינו מתקיים כגון ירקות ותבשיל עד יום עדם במ דברים אמורים בארץ ישראל. כלומר בארץ אל צריך להחמיר יותר מבחינת ההתרחקות מעובדי עבודה זרה וממעדיהם. אבל בשאר ארצות אינו אסור אלא יום עדם בלבד ולא שלושה ימים לפני עדיהם. והמפרשים בעקבות הגמרא אמרו למה בחוץ הארץ רק יום עדם ולא שלושה ימים לפני יום עדם בגלל ששמה מנהג אבותיהם בידיהם כלומר זה לא עבודה זרה אידיאולוגית מושרשת. ואילו בארץ ישראל העובדי עבודה זרה הם יותר מושרשים, יותר אידיאולוגיים. לכן בארץ ישראל צריך להחמיר יותר. עבר ונסע ונתן עמהם באותן השלושה ימים אחרי זה מותר בהנאה. והנושא ונותן עמהם ביום עדם אחרי זה אסור בהנאה. תראו אפילו בדיעבד מה שנסם נתן איתם אסור בהנאה. זה לא רק אחת תחילה. ואסור לשלח דורון לגוי ביום עדו. אלא אם כן נודע שאינו מודה בעבודה זרה ואין עובדה. כלומר אסור לשלוח להם מתנות בימים אלו בטח לא להגיד להם חג שמח. ואנחנו מדגישים את הדברים אלה כיוון שבעבונותינו המרובים כלי התקשורת בישראל כאילו מתוך שוויון ולהראות שאנחנו איתם בסדר יוצאים מכליהם כדי להראות ולומר חק שמח ומשווקים את ה את ה האירועים האלה לכלל ישראל ושואלים מה עשיתם אתם מה עשיתם כך וכך כאילו עוד יותר גורמים להפיץ ולחבב ולסמפט ולהיות מחברים כושרים במקום שבדיוק הפוך לבלום את הגלים האלה הגלים של האלילות והתואבה שלא יחדרו לתוכנו אז מישהו איננו עובד עבודה זרה כמו מוסלמי למשל אין את הייסורים האלה. אם כי בדרכי תשובה בסימן קמח ביורי דעס ע קטן א' הביאים מי שחשש גם לימים של המוסלמים וקורא להם גם כן ממעדם של הישמעאלים אבל ברמת העיקרון כל שאין בו סרך עבודה זרה אין בו את האיסור אז אומר רבנו ואסור לשלח דורון לגוי ביום עדו אלא אם כן נודע שאינו מודה בעבודה זרה ואינו עובדה וכן גוי ששלח דורון לישראל ביום עדם לא יקבל ממנו ואם חשש לאבה נוטלו בפניו ואינו נהנה בו עד שיוודע לו שזה הגוי אינו עובד עבודה זרה ואינו מודה בה יקבל כי חושש להבה ויחקור וידרוש אם אותו אדם הוא רק סתם גוי אז יהנה מזה אבל אם הוא רואה שהוא הוא יודע שהוא גוי אידיאולוגי מושרש אז יתרחק מזה אסור שלא יהנה מזה וממשיך רבנו וכותב הנוצרים עובדי עבודה זרה הם ויום ראשון יום עדמ תחילה סוף שנה בתחילת שנה לפי שנתם הם אלא כל יום ראשון אצלהם זה נקרא יום אדם לפי כך אסור לס לתת עמהם בארץ ישראל יום חמישי ויום שישי שבכל שבת ושבת ואין צריך לומר יום ראשון עצמו מפני שהוא אסור בכל מקום וכן נוהגים עמהם בכליהם וא איך קוראים שולחן ערוך מביא את ההלכות האלה יורה דעה סימן קמח מעתיק את דברי רבנו ממש א מילה במילה והוא אומר איך קוראים רק מה הוא לא כותב בשם המפורש בעניין הנוצרים כמו שרבנו כותב אלא הוא אומר א אסור במים מורים באר ישראל אבל בשאר הרצות הם לא אסור אליים חגם בלבד הוא כותב חגם אצלנו אסור להגיד חגם אז למרות שהוא כותב שלושה ימים לפני חגם כל זה רבנו נזהר רק עם אדם וכאן כתוב חגם חגם וכבר רבנו ראינו שכצד רבנו מאוד מאוד מקפיד על העניין הזה אז כאמור רבנו חידד את הדברים קרא לזה יום עדם ולא חגם אמר שנוצרים עובדי עבודה זרה צריך להיזהר לא רק ממי עדהם אלא גם יום ראשון ממי עדיהם אלה זוהי ש רבנו וכמור עקבות מרן אבל פחות מחודד כמו שרבנו מעניין מפלים מאוד אה המענים מפלים עוד דברי הרב עובד יוסף הרב עובד יוסף אכן באמת הוא כותב שהנוצרים הם עובדי עבודה זרה כן אומר אומר הרב יוסף בקיצור של החןרו שלו על סימן קמג הוא מותר להתפלל במסגר של ישמעאל כיוון שאינו דומה לכנסייה של נוצרים שהיא בית עבודה זרה. זאת אומרת מהחינה הזו הוא קבע כמו רבנו שהנוצרים עבודה זרה והכנסייה שלהם זה בית עבודה זרה. לוחן המסגרת של הנוצרים