חודש אלול כמו השנה שביום ראשון זה ראש חודש ראשון ויום שני ראש חודש שני של אלול א' באול ואז מה מפטירים באותה שבת כי לפי שבע דנחמתא צריך להפטיר עני הסוערה ולפי דין התלמוד שבשבת שהיא ערב ראש חודש מפטירים מחר חודש האם עניה סוערה נדח מפני מחר חודש או מחר חודש נתחת מפני עניה שוערה ובכן כבר למדנו לעניין ראש חודש אב שחל בשבת וקראנו את דברי רבנו שכתב את הדברים הבאים בפרק 13 מהלכות תפילה הלכה רביעית הוא כתב במחל ראש חודש להיות בשבת. מוציאים שני ספרים בשחרית. אחד קוראים בו סדר אותה שבת והשני קורא בו המשלים ובראשי חודשכם. ואם קרע עניין ראש חודש בשבת המפטיר קורא ומפטירין והיה מדי חודש בחודשו. כלומר ראש חודש שחל בשבת מפטירים השם כ אמר השם השמיים כיסאי שמסתיימת אותה הפטרה והיה מדי חודש בחודשו ממשיך רבנו ואומר וראש חודש אב שחל להיות בשבת מפטירין חודשכם ומועדיכם שנעה נפשי וראש חודש שחל להיות באחד בשבת מפטירים בשבת שלפניו ביום אומר לו יהונתן מחר חודש כלומר רבנו הביא באופן מיוחד את את ראש חודש אב שח להיות בשבת בגלל שבגמרא עצמה עמדו בפני הבעיה מה להפטיר האם הפטרת פורענותה שלפי התלמוד הבבלי להבדיל מנפסיקת זה חזון ישעיהו בן עמוץ שיש בו את הפסוק חודשכם בכם שנאה נפשי או שהפצרת הפורענות נטחת מפני הפטרה של ראש חודש והיא כ אמר השם השמיים כשאי בעיה מדי חודש בחודשו והתלמוד הבבלי הכריע שהפטרת הפורענות נדחת מפני חודשכם מפני א שיחה שהפטרת הורענות מתקיימת למה כיוון שיש ב זכרון ראש חודש על דרך התוכחה חודשכם מועדכם שנעה נפשי רבנו באותה נשימה כותב וראש חודש שחל להיות באחד בשבת מפטירים בשבת שלפניו ויאמר לו יונתן מחר חודש זהו דיני תלמוד כמו שבגמרא מגילה לא עמוד א' אמרו שראש חודש שחל בשבת מפטירין השם כיסאי והיה מדי חודש בחודו שם באותו מקום נאמר שראש חודש שחל להיות באחד בשבת מפטירין בשבת של פניו ויאמר לו יונתן מחר חודש אלא שבאותה סוגי תלמודית היו מודעים לכך שיש אפשרות של התנגשות בין הפטרת פורענותאה ובין השמיים שזה מדי חודש בחודשו בראש חודש שחל שראש חודש אב שחל בשבת ומיד הסבירו בגמרא שהבטרת הפרענות דוחה אבל לא דיברו בגמרא, לא התייחסו בגמרא מה יהיה עם ראש חודש אלול חל בשבת, כי גם זה מצוי. ולא אמרו אם עניה סוערה או כשמיים כשאיץ רואה אדום גליי והיה מדי חודש בחודשו. זה בגמרא שם לא אמרו וכן לא אמרו מה יהיה עם ראש חודש אלול חל ביום ראשון אם אני שערה או מחר חודש את זה בגמרא לא אמרו אלא רק אמרו שלוש חודש אחר להיות בשבת מפטירים שבת של פניו ויאמר לו יונתן מחר חודש ואיזה רבנו הביא זה מה כתוב בתלמוד זה מה שרבנו הביא אבל בכל זאת למה חכמי התלמוד התייחסו רק לראש חודש אב שחל בשבת שאז יש התנגשות בין הפטרת הפורענות ובין ההפטרה שצריך להיות של שבת ראש חודש ולא התייחסו לראש חודש ראש חודש אלול שחל בשבת ולא ראש חודש שחל ביום ראשון ראש חודש אלו שחל ביום ראשון למה לא התייחסו בתלמוד לכך רבנו שהוא כל כך מדויק מטר את העניין בהמשך אותן הלכות וכתב בעניין השבתות של הפורענות והתנסח בעזר הלשון הוא אומר אה בהלכה ט בפרק יג מכו תפילה נהגו כל ישראל אני חוזר נהגו כל ישראל להיות מפטירים קודם לתשעה באב בשלוש שבתות בדברי תוכחה שבת ראשונה מפטירים וכולי אחר כך הוא אומר ומנהג פשוט בערנו בערנו להיות מפטירים בנחמות בנחמות ישעיהו מאחר תשעה באב עד ראש השנה כלומר שה שלוש שלושפורענותאה זה נהגו כל ישראל ולא רק שזה נהגו כל ישראל זה מנהג שהיה כבר בזמן התלמוד ולכן בתלמוד התייחסו להתנגשות של שבת קוראנות בראש חודש אר שחזב אבל איך רוצים שבתלמוד יתייחסו למנהג קהילתי מנהג בערנו מאוחר יותר שעוד לא היה בזמן התלמוד ולכן אין ספק שרבנו שטן וכתב בראש חודש שחל להיות באחד בשבת מפטירים בשבת של פניו ויאמר לו יונתן מחר חודש למרות שהוא היה כבר מודע למנהג יותר מאוחר קהילתי בערנו שיש מה שנקרא שבע דנחמתא ולא אמר מה קורה עם ראש חודש אלו שחל להיות בשבת אין ספק שרבנו סבר שראש חודש אלול שחל בשבת מפטירים את את ראש חודש של שבת דהיינו הפטרה של ראש חודש שמיים כיסאיב היה מתייחודש בחודשו כי לא יעלה לדעת שעניה סוערה שהיא הפטרה מאוחרת שלא הייתה מנהג של כל ישראל תדחה ההפטרה של דין התלמוד וזה מורי אומר שם בערם מא אבל עדיין מורי לא התייחס שם מה בנוגע להפטרה של מחר חודש האם היא גם היא דוחה עני שואערה לפי אותו הסבר הנחנמני גם המחרוד דוחה עני הסוערה כי מחר חודש היא דינה ותלמודה זהה שנזכרת בתלמוד בעני הסורה מנדכר שמ דבר שהוא מאוחר יותר ולכן רבנו סתם ולא פרש כי הדברים פשוטים שגם מחר חודש דוחט עניה הסוערה זו שיטת רבנו ובאמת רבותיי כיוון שאבותינו נהגו כמו הרמבם אנו אם ב תקלל עץ חיים שתקלל עץ חיים כותב כך וכשחל אלול בשבת נמצא בתכלל קדמוניות שדוחין הפטרת עניה וקורן במקומה השמיים כספי שיש בה נחמה גם כן בעניין ראש חודש וכן כתב רמה עוד מעט נגיע לרמה וזה לשונו גם במרדכי וכולי נבי או בית יוסף כתב הטעם לפי שהפטרת השמיים כשאית נזכר בתלמוד להפטיר בה בשבת וראש חודש אל כך דוחין עניה שאנג שנהגו בו העם כנזכר בהרמבם ממש מעריץ דקדק היטב היטב זה בדברי רבנו וכן כתב בספר המוסר אורחות חיים כלומר פשוט לו למערי שראש חודש אלול שחל ב שבת מפטירים בהפטרה של ראש חודש שנזכרת בתלמוד ולא בעני הסערה שהיא מנהג מאוחר ולא מנהג של כל ישראל אלא שמאריץ יצא לחדש והוסיף ולפי טעם זה נראה פשוט וגם הםחל ראש חודש אלול ביום ראשון שדוחים עניה ומפטירין במקומה ויאמר לו יהונתן כיוון ש גם ההרה זו נזכרה בתלמוד אותו רעיון אומר מריץ צריכים להיות עקביים ולכן כשחל ראש חודש אלול בא' כן ביום ראשון קוראים מחר חודש כי זה נזכר בתלמוד ולא עני השערה שבכלל לא נזכרה בתלמוד ממשיך מרית וכותב אמנם בעניין זה האחרון לא ראיתי גילוי בת קליל וף חיון אומר מעריץ פלא שבת קליל אין תי חסוד לכך אבל אני מסברה איך ראתי את מה שאיך ראתי מורי שמעון סלח זכר לברכה שהוא מתאצב של מהרית כותב בזוה הלשון ויכול להיות שהיה זכרונו לברכה כלומר מהרית זכרונו לברכה דחוק בזמנו ולכך לא היה לו פנאי לעיין כלומר קורא גם גדול בתורה כמו מעריץ לפעמים אין לו זמן לעיין והוא אומר את מה שנראה לו מסבר אחר כך פתאום יורים חיצים מה זה כתוב את כלל מה מה אתה מחדש איך נעלה ממך אבל לא מבינים מה זה רב שעומד במסות נשאל על כל צעד ושעל וכל כך הרבה טרדות אז אמר מה שאמר לא נתן את כל הגיבוי אומר מור שמחון סלו כנ שהוא היה דחוק בזמנו כך לא היה לו פניאי לעיין הועיל ולפניו קל של מערי בשירי ומפורש בו בהדיה שמפטירין מחר חודש כלומר בתקלים מרים שירי שלא ז ממנו מעריץ מפורש רק מה כנראה את תרדה הלאה ולעוד אלא הוא ממשיך ואומר ואחר זמן מצאתי כתוב בכתב יד הרב לוי נג'ר זכון הורכה וזה לשונו אמר מעתיק בתקל כתב יד מהרי בשירי בסדר הקריעות כתב להפטיר מחר חודש והנה רבותיי אם כבר ברור לנו מה ברורה לנו מה היא ההלכה של הרמבם ומה היא ההלכה של יהודי תימן אליבה דמרית והבלדי שמפטירין בראש חודש אלול שחז בשבת והשמיים קשעית ולא בעניה סוערה וכן חל ראש חודש אלול ביום ראשון שמטירים מחר חודש ולא בעני הסוערה עכשיו נדע שבשולחן ערוך נאמר שב אור החיים סימן תכה נאמר בסעיף א' א חוץ מראש חודש אלול שחל להיות בשבת שמ תירין עניה סוערה הגהה ויש אומרים השמיים כשאי וכן נוהגים במדינות אלו כלומר שהשולחן ערוך הלך לפי המנהג שהפטרת הנחמה דוחה את ההפטרה של ראש חודש אל שחלות שבת אז כל שכן של מחר חודש ואילו ארמה אומר לו מה פתאום הש מים כיסאי כי זה נשכר בתלמוד ולא עניה שוערה כך מחלוקת בין הספרדים ובין האשכנבים אבל מה שמעניין והוא זה הנה אנחנו מוצאים בתור אור החיים סימן תכה שהוא אומר ואפילו ראש חודש אלול שחל להיות בשבת מפטירים השמיים כסאיב לא עניה שערה כלומר הטורק מייצג את שיטת האשנבים הקדמונים אומר שוודאי על הסערה מפני ראש חודש הוא לא התייחס עם מחר חודש אבל בבית יוסף הוא מביא ואומר ככה הוא מביא את המרדכי שהמרדכי אומר ואם מקלע ראש חודש אלול בשבת אין מפטירים השמיים כשאי כי אין דרגים שבת ונחמתה כלומר כבר המרדכי שהוא פוסק אשכנזי מקביל לו לתור כן אולי אפילו קצת קדם לטור אומר שאין דרגים שבע בן נחמתה ועוד ש אומר לא מדלגים שבעד נחמתה והוא אומר ובספרד נהגו תראו כמה המנהגים שתנו בתוך השכנת עצמה בתוך ספרד עצמה שתנו המנהגים ובספרד נהגו לדלק שבע דנחמתה מפני השמיים כשאי ומפני ויאמר לו יהונתן כלומר בספרד אומר המרדכי פשוט דחות עניה סוערה הן מפני השמיים כשאי והן מפני ויאמר לו יונתן כמו שיטת רבנו וכמו מסורת תימן אבל מה למרות שזה היה מנהג הספרדים הקדמון הנה בכל זאת מרן שינה ממנהג ספרת הקדמון הואיל ומצא ברבנו דוד אבודרהם כתב שאין מדלגים תלת דפורענותה ושבע דנחמתה בשום הפטרה והוא היה בקי בהן מלי טובה ולכן ראו לסמוך עזריו כלומר הוא שמח באברון עיניים על הבודרים כי מי שמומחה לענייני מנהגים עזב את המסורות הקדומות של מה שמסורים בשם יהדות סבר ואמר יש לוט את השמיים קשאי מפני עניה סערה יש לדחות את מחר חודש מפני עניה סערה זהו מרן שהמת את מנהג ספרד כפי שבא לידי ביטוי באבודרהם בניגוד למנהג ספרד היותר קדמון שטאם את שיטת רבנו ואילו הרמה בעקבות א בעקבות התור להבדיל מן המרדכי אמר הפטרת התלמוד דוחה ענירה בין השמיים כשאי ובין מחר חודש רבי חני