עם ישראל נמצא בצער ונמצא במלחמה קשה עם אויב אכזרי אשר בתרם הגמנו כל הזמן יורה תילים על אזרחים שלבים והנה יש תופעה שאנחנו סופרים כמה טילים כל יום האויב יורה וכשעובר לילה בלי טילים או שעה או שעתיים בלי טילים בבחינת התאומר בבוקר מי יתן ערב בערב מי יתן בוקר אז מיד אנחנו שומעים את השדרנים אשר בדרך כלל הם לא דתיים ומלגלגים על עניינים אמוניים ודתיים כאילו אצלהם הרציונל והשכל הוא הדבר אשר מוביל והנה בזמן שהם חים ואומרים ששעתיים לא נפלו טילים או בלילה לא נפלו תהילים אז אומרים תפו טבו טפו זה התגובה שלהם תפו טפו תפו אז שאל השואל מה זה התפו תפו תפו ומה מה מה קרה כאן שכאילו הם לא רוצים להגיד שלא נפלו טילים לא אומרים ברוך השם לא נפלו תילים בעזרת השם שהשם יסייענו שלא יפלו טילים אלא אומרים תפו טבו תפו מה מסתתר אחרי התפו תפו תפו הזה ובכן אנחנו מוצאים בגמרא מועד קטן דף יח עמוד א' משהו מעניין מאוד שלמה לנכתב קצת היה קשה לייחס אותו לגדולי ישראל ומסופר את הדברים הבאים שפעם אחת פנחס אחיו של שמואל שמואל האמורה מפורסם התראה במילתא כלומר נפטר עליו מישהו ואז הוא היה בהבל פנחס על שמואל כלומר שמואל אחיו למי שאל טעמה מינה כלומר אומר רש"י לנחם אותו חזינה לטופרה דעבו נפישן ראה שהציפורים שלו יותר מדי גדולות והסיפור הזה הובא כאן במועד קטן דף יח עמוד א' ב בגלל השאלה אם מותר לגזור ספרוניים לעבל במיוחד שהצפרוניים גדולות וכולי אז שמואל נכנס לנחם את אחיו ורואה שהציפורניים של אחיו ואבל פנחס שהם יותר מדי גדולות אמר לה אמי לא שקלתהו למה אתה לא מוריד את הציפורניים עלו אז השיב תנחס האבל לשמואל אחיו שהוא חכם המורה הגדול אבדידה הבה מזלזל וכולי בך היה קורה דבר כזה שאתה היית אבל היית מזלזל באבל והיית גוז ציפורניים בתוך האבל ועל זה נאמר הו כשגגה יוצא מלפני השליט כלומר לא היה צריך לומר דבר כזה אם לך היה קורה דבר כזה ידוע משום שמספרת הגמרא והתר במידה בשמואל באמת נפטר לשמואל מישהו ושמואל עכשיו כבר באבל על פנחס אחו למשאל טעם הממינה עכשיו פנחס האבל הלך לנחם את חיוב שמואל שקרינה לטופרה חבטינול אפה כלומר זרק את הציפורניים בפניו אמר לה לת לך ברית קרותה לשפתיים דאמר רבי יוחנן בניין שברית קרותה לשפתיים שנאמר ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער לך עדכו ונשח ונשתחווה ונשובה אליכם וסתי מלתאדור תרבי כלומר מה אתה לא מחזיק מהדבר הזה שברית קרוטה לשפתיים מה שיוצא מהפה זה מה שמתקיים אמרת לפלוני שאם לך זה יקרה אז הנה זה קרה לו קרה לו ונסת לו מישהו כמו שגם ברית קרוטה לשפתיים לחיוב שהריא אברהם אבינו אומר לערב שבו לכם פה עם החמור ואני והנער כלומר יצחק נלכה עדקה כלומר להר המוריה לעקדת יצחק ונשתחווה ונשובה בלשון רבים ויצא מה שהפה אמר זה מה שנתקיים שהם חזרו שניהם ופועל לא נשחק אז יש ברית קרות על השפתיים לרעה יש ברית קרות על השפתיים לטובה וכן אנחנו מוצאים עוד בכמה גמרות כך למשל במסכת ברכות נאמר אל יפתח פיו לשט כלומר צריכים להיזהר לא לפתוח את הפה לשטן לא להגיד עניינים רעים שמה חס וחלילה הדברים תגשמו ומכל הדברים האלה למרות שכאן מסופר על גדולי ישראל אז רבנו התעלם מהם אבל יש מן הראשונים מן האחרונים שהתייחסו אליהם כי אנחנו מוצאים אותם במצבים שונים בבית שונים. למשל, הגמרא מסכת ברכות מדברת שאם אדם חלם חלום הולך לידידו, לא הולך לאדם שונא שלו כדי להשמיע לו את החלום והוא ינסה להתמודד, לפתור לו את החלום. ואומרת הגמרא שהחלומות הולכים אחרי הפתרון, אחרי הפה. מה שפוטר החלום אומר זה מה יקרה. ולכן היו משלמים כסף לפותרי חלומות טובים. אז זה מקצוע כי הכל הולך אחר הפה. כמו כן, גם עניין הקללות נכנס כאן. ואז השאלה היא למה רבנו התעלם מכל הדברים האלה? בעוד שיש מן הראשונים האחרונים שכן חשו לדברים האלה. אז עוד מעט נראה עוד מעט עוד רגע קת רק נראה משהו מעניין, מרתק, כמו שאומרים דרמה גדולה מאוד בשאלות ותשובות מן השמיים. זה שרבי יהודה מרביץ' מבעלי התוספות יש לו שאלות ותשובות שהוא שאל מהשמיים אז בסימן כב ועוד נסתפקנו על מעשה דבר הדיה דאמרה זה מסופר מסכת ברכות דף נ עמוד א' דימן דיהבגרה פתר לטבה על זה שנותנים שכר לפוותר החלום אז פוטר החלום אומר פתרון טוב ואז הכל הולך אחרי הפה ומן זה לא יהב לאגרה פתר לבישה אם אתה הולך פתר חלומות ולא נותן לו כלום אז הוא פותר לך חלום פתרון לא טוב וזה הולך אחרי הפה ואמרינמה דאשקח רבא ספרה נפל מידה כלומר ספר נפל מידו של אבא והיה כתיב בכל חלומות אורכים אחרי הפה ועל זה ענו טמעים ושואלים אם אפשר שישתנו גזרות הבורא כך רבי יהודה ממרביץ' עם בני מדרשו שואלים לשמיים אם אפשר שישנו גזרות הבורא בעבור פתרון הפטר ואם הדבר כפשוטו שיהיה החלומות הולכים אחר הפה בין טוב ובין רע אם אין הדבר כפשוטו בגזרות הבורא אינן משתנות כלומר הרי זה כאילו משונה שהאדם מלמטה בהבל פיו מפעיל את הקדוש ברוך הוא לטוב או לרע דבר דיה לא היה כי אם משר ואם כן ואם כן הוא על מה כתוב בספרו כל החלומות הולכים הפה עכשיו התשובה מן השמיים וישיבו גזרה היא דוק ותשכח ושניתי לשאול כלומר ככה זה לא לא להמשיך לחטת ושניתי לשאול ולא ענו לי פרט כבר ראשונה והצטערתי על זה וספתי לשאול כבר ראשונה נדנם שמיים שיתנו לי תשובה והשיבו הלא ידעת וגם שמעת כי יש אנשים שמזל תודותם להיות עיניהם ולשונם רע גם יש ליהם רע והרבה תחלואים באים בעבור עין הרע והרבה מתים בעין הרע כמו שאמרו תשעה ו90 99 בעין הרע ואחד בדרך ארץ וגם לפעמים ניתן רשות לשטן לחבל כמו שידעת במרים מגדלה וכולי גם יש אנשים שרגליהם טובה כמו שאמר הכתוב ויברך השם אותך לרגלי אבתה אל תתמע על אלו כי יש אנשים שמזל תולתם להיות פותרי חלומות תקיים בין רעה בין לטובה ובלבד שיהיה לפי העניין וברדח הימיהם ולא נתקיימו הפתרונים בזכותו רק במזלו ועל זה כעס על רבה בכללו ומה שמצא כתוב בספרו כל החלומות הולכים אחר הפה לא נאמר כי אם על בני אדם שמזל תולתם כן כל זה השיבו לי אבל רבי יהודה מרוויץ' שכבר סוף סוף אמרו לו שזה תלוי בבני אדם מסוימים שיש מזל מסוים אה מזל של עין, מזל של פה, מזל של רגל וכולי. ועוד שאלתי אם כן למה צריך לומר חלומו למן ברחמלה? למה הוא צריך דווקא לומר את החלום דווקא לא אהבו? שזה תלוי הרי באדם ומזלו והשיבו לעולם אל יפתח אדם פיב לשטן וצריך לפתור טוב הו דרחמלה משום מלאך העומד בימינו שנוטל דבר מפיב של הפוטר וחוהב אותו ואומר אמן כן יהה זאת אומרת מבד העניין של המזל של הפוטר יכול להיות שבאמת אם אתה הולך לפותר חלום שהוא אומר דברים טובים או חלילה דברים רעים מלאך עומד נצד שומע את הפתרון חוטף את הפתרון אומר אמן כן יהיה וזה מה שקורה ואם הוא דסנילה פותח פיב לרעה ההוא שעומד לשמאלו חוטב הדבר ואומר אמן ועל סיבה נעשה מה שנעשה הן ל טוב הן לרעה ואחר שעה השיבו בפעם שלישית אל תהרהר אחר דברנו זה כי באמת ודענוך בסוד עמוק אתם רואים איזה דרמה גדולה גדולה מאוד רבי יהודה מרוויץ' מבטא בכל הנושאים האלה שאנחנו מוצאים בגמרא אבל בכל זאת השאלה עצומה על הרמבם סוף סוף מסופר על שמואל על גדולי עולם אז איך הוא יכול להתעלם מכל הדברים האלה עוד רגע ק אנחנו צריכים לראות בדברי הרשבה השוות הרשבה המיוחסות לרמבן סימן רפו שאלת לעמך על נכון בכוונתי ברבא משאלת ברדיה זה מה שלמדנו כעת תשובה זו שאלת פילוסופים שתולים בה הכל בטבע חוק אך לפי הנראה מנכתוב בהסכמת חכמי התורה אינו כן יש אלא יש בכל או סגולות או דברים נעלמים לא נתבאר לנו עתה סיבתם והוא שאמרו ברית קרותה לשפתיים ואמרו הו כשגגה היוצאת מלפני השלית וכולי וכולי. כלומר אומר אומר ה איך קוראים הרשבא דע לך זוהי מחלוקת בין הפילוסופים אשר הם בדעה שכאילו הכל הוא לפי החוקים הטבעיים ויש אנשי תורה אנשי אמונה שמאמינים שאיך קוראים שיש מה שנקרא סגולות יש משהו דברים כאלה שכן משפיעים אז לך כאילו את הנתיב שלך ואנחנו מוצאים את זה גם כן שוב א בתשובת הרשבע הרשבע חלק א' סימן תח אותה תשובה כפי שראינו אותה המיוחסת לרמבן הוא אומר והסכמת חכמי התורה אלנו כן כלומר מפעיל את זה כאילו כשתי שיטות שונות ועד לפענו רק נציין ברשות הריבש סימן קיד עוד שאלת חולה שהיה גוסס ערב שבת ואמרו לפתוח לו קבר יען אם ימות קודם השבת יכנס לקברו בו ביום כלומר אם ימות לפני שבת למה להשאיר אותו בשבת כי אז אסור יהיה כבר לקבור אותו ככה הקבר יהיה מוכן ומן הרגע אם הוא מת לפני כניסת השבת יזנקו יקברו אותו וכך ישיימו לפני כניסת השבת האם מותר לעשות דבר כזה או לא ראוי לעשות אוו כן שיראה לי שהיו מונעים זה בקרבנו ואם לא ידעתי טעם ואם ראית ואם ראיתי בריאים פתחו כבריהם והכינו כל כל צורקי קבורתם בעודם חיים כלומר יש כאלה שמונעים מאיתנו דבר כזה ומצד שני רואה גדולי עולם כמו דון משה בן שושן נוח עדן חצב קברו וקבר זקנתי אשתו חמש שנים קודם שנפטר כלומר קנה חלקת קבר פתח את הקבר חמש שנים לפני המיטה איפה איך להתנהג במקום כאלה תשובה באבל רבתי אז תניה גבי ג ס וכולי אין קורעין ואין חולצין ואין מצפידין עליו ואין מכניסין אמו ארון לבית עד שימות כלומר אדם שהוא גוסס תיזהר אל תתחיל לפניו לומר שמה תרף דעתו זה כן זה אסור לפני גוסס אין לנו כאילו המוות כבר בא שמה תרב דעתו אבל לעומה זאת הוא אומר אנחנו מוצאים שוודאי ודאי בני אדם הכינו את דברי קבורתם עוד מחייהם ואין אין מה לחשוש בדבר הזה. עכשיו רבותיי, אנחנו מוצאים גם כן מזכננו שבוודאי ברגע שאנחנו קוראים הלכה או פסוק או משהו אז נכנים במקום עד תמות עד מותון לא קוראים את הפסוק בנוכח אלא בגוף שלישי כדי בגלל העניין הזה. וכאמור אם באמת יש מקום לחשוש לדבר הזה למה הרמבם פוסק א את עלם את זה. אי אפשר לומר שהרמב"ם נמנע עם הפילוסופים שעליהם דיבר הרשבה שכאילו הם אומרים הכל חוק טבעי. כיוון שהרמב"ם נלחם מלחמה קשה מאוד נגד אריסטו שכל כך העריך אותו וכל כך הרבה הביא ציטטי מדבריו. נלחם מלחמה חזקה נגדו בעניין הזה של קדמות העולם או חידוש העולם. ורבנו אומר תורת משה רבנו יש הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. יש אחר העדר המוחלט. וזה הבסיס לתפיסתנו שיש השגחת הבורא, יש דין ויש דיין. מעשיו של האדם יקרבו ומעשיו של האדם ירחקו. אז זה לא חוק טבעי רגיל אלא זה חוק אלוהי שקורך בזיכה ישירה בין מעשה האדם ובין ה מה שקורה לו. ולכן אי אפשר לשייך את רבנו לאותה קבוצה פילוסופית שעליה הרשבה מכוון מעמיד מול חכמי התורה וכולי. אלא הרמב"ם יאמר בצורה כזו, באמת יש השגחה פרטית ומעשיו של האדם קרבו מעשיו ירחקו ומה שמסופר עם גדולי עולם שאמרו ברית כפרותה לשפתיים אל יפתח פשטן מבחינתו של הרמב"ם. אלה הם דפוסי התנהגות של גדולי ישראל בפני האמונים. כי כך ההמוניים הם בנויים ולא רצו לשבר להם את עולם מושגיהם כמו שהגמרא בפסחים למעלה משלושה דפים מעריכה מאוד מאוד בעניין הזוגות שהזוג שאסור לעולם לשים לקחת שני כוסות ארבעה כוסות וכל מיני דברים הכל לא בזוגות הכל לא בדבל רק בפרד כיוון שהזוגות זה דבר מאוד מאוד מזיק ובסופו של דבר הגמרא שם אומרת מנדקפית קפדינן בהדה דלאפלדינן בהדה כלומר זה תלוי בבן אדם אם הוא יותר מדי חושש זה עלו לתפוס אותו אדם לא חושש אז לא עלול לא יפגע בו וכל זה רבותיי לא נזכר בירושלמי לחלוטין לא עלפתח פיו לשטן לא עניין הזוגות לא עניין ברית קרותה לשפתיים וירושלמי בארץ ישראל שרחוקים מבלבל היו רחוקים מההשקפות האלה אבל בבבל היו הדברים האלה. ולכן מה שאנחנו רואים את הדרום הגדולה ביותר אצל שוט מן השמיים הרמבם אם לא היה נזקק לדבר כזה היה אומר זה הסוד העמוק וזה התולדה של בעלי לשון ובעלי עין ובעלי רגל ובעלי יד כי יש בני אדם שכך אומרים ראית את העין שלו תיזהר זה בעל עין הרע ראית זה הפה שלו תיזהר ממנו וכולי וכולי כך הם חוששים למה לך לדפוך להם את החיים כי זה מהם כי זה הם באמת מאמינים כך רבותיי באים אליי בני אדם ששנים על גבי שנים מתייסרים רק בגלל האמונה שפלוני דפק להם את החיים שהוא אמר להם את מה שהוא אמר להם וסיפרתי לכם סיפור דרמטי אמיתי אמיתי שאני הייתי שותף לו שהייתי שותף לו הוזעקתי רבותיי לבית חולים של חולי נפש אמרו לי תשמע יש כאן בחור תימני שהוא כבר עור על עצם לא קמה מיתה שנה שלמה מנותק מן העולם לחלוטין חולה נפש ניסינו לטפל בו בפסיכיאטרים בפסיכולוגים ומטפלים על ידי כל מיני עשייה בכל הכללים לא הצלחנו הרופאים הרימו ידיים כולם היה סוציולוג דתי אמר הרב ערוסי עשה טובה בוא נגזר עליו גזר די מוות לא יטפלו בו אמרתי לו וכי אני מתעסק דברים כאלה אמר לי לא אני יודע שאתה לא מתעסק אבל תנסה למצוא פתרון אני דתי ואני מאמין שיש עוד אולי שביל אמוני הם גזרו עליו גזירה שיותר אין מה לעשות שהוא ממנו אמרתי לו תשמע מעודי לא עסקתי בדברים האלה אבל אני מבקש ממך דבר אחד תגיד לו מצאת רב תימני חכם גדול לא כי אני כזה אלא תגדיל אותי בעיניו ותגיד שהוא מוכן לבוא לטפל בך אמר ד רק דבר אחת תעשה אתה תקום להתרחץ אומר מה אתה אומר לקום להתרחץ שנה שלמה על מתו פרעול על עצם אמרתי לו זה התנאי יקום להתרחץ יקום אני בא לא יקום אני לא בא צל אחרי כמה דקות הנס הזה התרחש מקימים אותו להתרחץ תפוס טקסי תבוא עלי על עליי ההוצאות תבסתי טקסי הגעתי באמת הוא כבר תחס היה על המיטה באתי עליתי אותו קרבתי אותו אליי שמתי יד על יד התחלתי באמת להתפלל לרפואתו ממלמל בשפתיים מתפלל לרפואתו ואז אני אומר לו תגיד אחריי עוד מילה עוד מילה תפילות של של הקדוש ברוך הוא שתח לו רפואה שלמה ואתם רואים העיניים שלו מפתחות מתחיל להיות בועק בעיניים תקווה והכל וברוך השם אני מתקדם מצעדים מצעדים נכנסת לפתח פתאום אמו יושבת ורואה איך אני מטפל בבנה ואז היא אומרת הרב ארוסי זה לא יועיל קיללו אותנו בזמן שהתחתנו זה מאז שהתחתנו כו הוא שומע שומע ושכב חזרה בזה הכל הולך אחרי השפתיים והכל הולך אחרי הדברים האלה כי יש בני אדם שאומר האשות מן השמיים שתולדתם ש גם שהמזל שלהם שהם יותר מדי רגישים אחר הפה, אחרי העיניים, אחרי דברים כאלה. ככה הרמב"ם מסביר את הדברים. ככה הרמב"ם מסביר את הדברים. אחר כך אני כבר תיאשתי. לקחתי אותו, מתחנן אליי אותו סוציולוג, לקחתי אותו בסלם ג'יספן בכוונה רק בשביל זכרו ברכה בכוונה כדי שאולי לחלץ אותו סכנת דבשות. מה לא עושים בשביל להציל אותו? אמרתי לו אבל אם אתם לא תנתקו אותו אמא אמא תהרוג אותו האמא אישה הורגת אותו וכן הייתה יהודיות מוחלטת הגניבו אותו מבית חולים ספן רמת עמידה הגניבו אותו לשם והנה המחתרתית הזו הגיעה בנה לא נמצא חקרה חקרה דרשה עד שגלתה הגיעה ואנחנו בשיא האירוע שהוא היה מכסה חושך ודופק הוא מדבר אנשי דין ורוחות כל הדברים שאני הייתי מאוד מאוד מומחה בהם והנה רבותיי בסופו של דבר כשהוא כבר פתח את האור והתחיל לברך אותו והכל כי סוף סוף סיכם עם מה שהבין שהוא גומר עם כל העניין הזה אומרת לו אתה לא זוכר בשאנחנו באנו אליך ואתה אמרת כך וכך וכך אה ופי הכל והכל הלך נגמר הסיפור לכן מה שאני חוזר ואומר אשרי מי שפונה לבורא עולם ויודע שפיו ותולדתו הוא רק על פי מעשיו והתנהגותו ותפילתו לבורא עולם אשרי אבל מי שכן נוהג כך אל תזלזלו כי סוף סוף אם תזלזלו יכול להיות ש אתם פוגעים בו מאחד והוא רגיש מאוד מאוד לדברים האלה ולמה לפגוע בבן אדם שהוא רגיש לדברים האלה אלא מי שמאמין ומקפיד שיזהר לא לחינם בתלמוד הבבלי יביא את הדברים האלה מי שלא מקפיד ברוך השם לא יהיה וקי ויזלזל אלא וקי חזק אבל תפלל יאמין בורא עולם ידע שהכל תלוי במעשה בתנהגותו ובתפילתו כזאת ואז אני חוזר אל השדרנים האלה השדרנים האלה מורי ורבותיי לא נגיעו. הם באים בשם הרציונליות והשכלה לזלזל ולערער בכל ערך קודש ואמונה ומגיעים רבותיי אל הדיותה הנמוכה של אותם אנשים פרימיטיביים שבשביל לסלק את את החשש של א' תחיב לשטן וברית קרותה לצים ש לא יודעים את המקורות אומרים טו טבו טו טו טבו אז תערו לעצמכם שגדולי הרציונלים האלה מגיעים לדיותה נמוכה ומשתמשים באמצעים כל כךים רק בשביל לבלום דברים כאלה אין לנו אלא אותי עזבו אומר הנביא ירמיהו אותי עזבו בורות מים חיים לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו במים רבי חנינג