מחר בעזרת השם יתברך ראש חודש וחנוכה וכן יום שישי ואז נשאל את השאלה מה קורה עם קריאת התורה והתשובה שלושה הראשונים קוראים בפרשת ראש חודש שהיא התדרה וה רביעי קורה בעניין חנוכה ומוציאים סבר שני במיוחד לצורך זה אלא שלא כמו כל פעם שמוציאים ספר תורה שני שאומרים קדיש אחרי ספר תורה ראשון אלא הפעם לא אומרים קדיש כי אם יאמרו קדיש אחר השלושה הראשונים לא נקיים את חובת היום ב ארבעה עולים כי הקדיש יפסיק בין השלושה לבין הרביעי והרי מכוח ראש חודש עולים לתורה ארבעה ולא שלושה ולכן כאמור בספר תורה הראשון יקראו שלושה ולא יאמרו קדיש ואחר כך ספר תורה שני יקראו בש חנוכה אבל מה קורה אם טעו והרביעי התחיל לקרוא בעניין שלוש חודש מה יעשו במקרה כזה כאן באנו לחידוש שנאמר על ידי הראשונים שהובעו בבית יוסף בשולחן בבית יוסף אור החיים סימן כרפד שני מקורות הביא בית יוסף כתב הרוקח זה אחד חכמי אשכנז הראשונים פעם אחת שכח וקרא ארבעה בפרשת החודש שבא בחנוכה ואמר רבנו אם לא היה ספר תורה מבחוץ לא היינו צריכים לקרות חמישי בשל חנוכה כלומר ההוראה הייתה על ידי הרב שאם עוד לא הוציאו ספר תורה שני כי אצל אשכנזים כשיש שני ספרי תורה מוציאים אותם בהתחלה. שניהם בהתחלה. לא כמו גם הספרדים, לא כמונו התימנים שקודם כל מוציאים ספר תורה ראשון, גומרים ואחר כך מוציאים ספר תורה שני. אז הוא אומר, אם עוד לא הוציאו את הספר תורה השני, אז מה שעשה הרביעי קרה בראש חודש נגמר. ולא צריך עניין של חנוכה. כך הוא אומר. ומוסיף הבית יוסף ומביא בשם שיבוללקת שזה מחכמי איטליה גם כן הראשונים מחכמי איטליה הראשונים הוא אומר מצאתי בשם רבנו שלמה מעשה בא לפני רבי א לפני רבנו ששכח החזן וקרא ארבעה אנשים בפרשת ראש חודש שבא בחנוכה כמו שרגילים לקרות בשלוש חודשים ואומר רבי אם לא היה מוציא ספר תורה לא היה צריך לקרות יותר כמו שאמר הרוקח כלומר לא צריך מוותרים על קריאת חנוכה ודה אמרינן אין משגיחין בחנוכה בראש חודש כל עיקר כך הוא מצט מהגמרא תכף נראה אותה אבל עכשיו שהוציא שתי תורות כלומר בגלל שכבר הוציאו שני ספרי תורה משום פגמו של ספר תורה שני צריך לקרות חמישישל חנוכה למרות שיש לנו איסור לא להוסיף על העולים לא בראש חודש לא בחנוכה ולא בסתם יום של חול רק בשבת וביום טוב מוסיפים על העולים, אבל בחול מועד, בראש חודש, בחנוכה, בפורים ובחול, אין מוסיפין על העולין. אז הוא מודע לכך והוא אומר ככה. ואין לומר שרביעי עצמו יקרא בשל חנוכה קודם שיחתום בספר תורה הראשון בפרשת ראש חודש. דבל הם מדלג ואין מדלגים בתורה בשני עניינים. אלא מאחר שהרביעי התחיל לקרות בשודש יחתום ויברך. ויבוא חמישי אחריו ויקרא בספר תורה השני בשל חנוכה ומטב שיבטל הד האמרינן בראש חודש ארבעה אין פוחטים מהן ואין מוסיפים עליהם ואל יפגם ספר תורה עד כאן לשונו כלומר אין לנו ברירה אנחנו בדילמה מוכרחים לעבור על משהו כך הוא אומר אז מו לנו שישברו את הכלל שאין מוסיפין ויוסיפו חמישי ולא שיפגם ספר תורה ויגידו מספיק ארבעה ולא צריך לקרוא בשני כי כבר הוציאו ספר תורה שני באמת דילמה מאוד קשה אבל תכף נראה מה אנחנו אומרים בשם רבנו לעשות לפני כן אנחנו רוצים לקרוא בגמרא במסכת מגילה דף כט עמוד ב שם נאמר ביחס לראש חודש שחל בחנוכה בחול לא בשבת אמר רבי יצחק קר הוא תלטה בראש חודש וחד בחנוכה ואנחנו פוסקים הלכה גם הרמבם וגם מרעם כמו רבי יצחק קרטלטא בראש חודש ואחד בחנוכה ורב דמד מן חיפה אמר קרו תלטא בחנוכה ואחד בראש חודש מקדימים של חנוכה שלושה ואחד בראש חודש קצת מוזר מה רב דמד בן חיפה לא יודע את הכלל תדיר שאינו תדיר תדיר אינו דיר קודם אבל בואו נשמע יש לו היגיון יש לו סברה בדבר אמר רבי מאני כבט דרבי יצחק נפחה מסתברה למה כלומר ששלושה ראשונים בראש חודש ורביעים בחנוכה למה את הדר שלא תדר תדר קודם זה כלל גדול אמר רבי אבין כבטד רבי דמין מסתברה זהד מן חיפה למה מי גרם לרביעי שיבוא ראש חודש כי הרי בחנוכה כל יום שאנחנו קוראים בחנוכה היום קראנו כמה כמה עלו לתורה יוסי היה השלישי ולא יותר ולא יסף יוסף לא יסף אז אין יותר מאשר מאשר שלושה אבל בראש חודש ארבעה אז מי גרם לרביעי שיבוא ראש חודש לא חנוכה אל כך רביעי בראש חודש באם מקרי לכן שוברים את הכלל של תדר שנות תדר וחנוכה קודם כי בחנוכה אין יותר משלושה ברביעי בראש חודש הגיון יפה מה היה הבעלה מה מה הכראה סוף סוף יש לנו כאן שתי שיטות מעניינות. אז מה יבעלה? רב יוסף אמר אין משגיחין בראש חודש ורבא אמר אין משגיחין בחנוכה. כלומר א אנחנו דוחקים את ראש חודש ואז לפי השיטה הזו שאין משגיחין בראש חודש שהוא לא יהיה עיקר אז שמים אותו בסוף ואילו זה שאומר אין משגיחים בחנוכה הוא לא צריך להיות העיקר אלא בסוף המילים אין משגיחין בראש חודש אין משגיחים בחנוכה עלולות להתפרש שכאילו לא נורא אפשר לוותר על קריאת חנוכה אפשר לוותר על קריאת ראש חודש כפי שזה משתמע מ שבו להלקת שכאילו אפשר לוותר על אחת הקריאות הללו הם לא לעיקובה אבל נאמר ככה בגמרא וראש חודש עיקר ולכן רש"י אומר, אין משגיחין לעשות עיקר. והתוספות אומרים, אין משגיחין בחנוכה פירוש לעשותו עיקר, לא לוותר עליו, אלא מה מה עיקר ומה לא עיקר לעשותו עיקר. ואף על גב דלכת קרבה לגבי רב יוסף, מכל מקום הוא צריך לפסוק הלכה כבטה משום דפליגע לשער המוראה. כלומר במילים אחרות אין הכוונה שמוותרים על קריאה מן הקריאות אלא צריך שיש מה שנקרא עיקר בטפל עכשיו נשים לבועל רבנו פסק וכן מרן שלושה הראשונים הם ראש חודש תדר שאין תדר והרביעי חנוכה למרות שבחנוכה אין ארבעה עולים כי חנוכה תפל לעניין ראש חודש בגלל הכלל תדרוש שאינו תדר אבל לא שאין לו משגיחים בקריאה שלו ומשום כך לאור הפירושים האלה אזי ומאחר ורבנו לא הוא אמר אין משגיחים בראש חודש אין משגיחים בחנוכה כאילו שאפשר לוותר על הקריאה אין הלכה כזו בדברי רבנו אלא בדברי רבנו בדברי מרן אומרים שלושה ראשונים ראש חודש והרביעי הוא חנוכה אז אבל אין לי את הכוח לבוא ולומר שאני יכול לוותר על הקריאה של חנוכה ולכן נראים הדברים שבאמת אם הרביעי התחיל בראש חודש כלומר שרור שרת החזן בלבל, לא שם לב וממשיך בראש חודש הרביעי. אז מה עושים לדידנו? להבדיל מהם? הם אומרים חותם בברכה, הרביעי חותם בברכה מוציאים ספר חמישי, מוציאים ספר חמישי, שוברים את הכלל, שוברים את הכלל שאין מוסיפים עליהן כדי לא לדלג מעניין לעניין. לכן מוציאים ספר ש וקוראים בספר השני את עניין של חנוכה. ועכשיו וזה אם כבר הוציאו את הספר תורה השני יחד. אם לא לדעתם יסתפקו אך ורק בקריאת ראש חודש בלי קריאת חנוכה. הנה אני קורא בדברי מרן השולחן ערוך. אומר מרן השולחן ערוך בסימן תרפד אור החיים סעיף ג ואם טעה החזן וקרא רביעי בשל ראש חודש אם לא הוציאו ספר שוני אין צריך לקרוא יותר כלומר הוא פסק את דברי שבו להלקת שאין משגיחים בקריאת ראש בקריאת חנוכה זה הכוונה אין משגיחים כל עיקר ואנחנו אומרים לא זה כמו רש"י וכמו התוספות לא שאין משגיחים בכלל אלא הכוונה שזה יש עיקר ותפל אבל לא שמוותרים על זה ולכן אם טעה וקרא הרביעי אז יקח ספר תורה שני אפילו שעוד לא הוציא אותו ואותו רביעי יקרא לא יוסיפו עולים כי לפי רבנו מותר לעולה אחד שעלה לתורה לקרוא בספר תורה שני בשני עניינים בשני עניינים אם זה בעניין אחד אסור משום פגמו של ראשון אבל עם זה בשני עניינים. אין כאן פגמו שראשון. ואז אין אנו מוותרים על קריאת חנוכה אלא מפרשים כמו רש"י בתוספות שהכוונה היא שאין מוותרים ש מה זה? אין משגיחים בקריאת חנוכה. הכוונה לא עושים אותה לעיקרית אלא תפלה לקריאת ראש חודש. אבל לא שתעקר לגמרי. ברור שגם לנו תהיה בעיה. מה יהיה אם כבר ש חו וקראו תרביעי בראש חודש ואמרו קדיש וכולי האם יחזור ויפתח ספר תורה שני ויקרא בשל חנוכה זו כבר שאלה קשה כבדה מאוד כבדה מאוד אבל כל שבאמת עדיין הרביעי קיים יקרא הוא הרביעי בחמישי זאת אומרת לא חמישי אלא יקרא בעניין של חנוכה בספר בספר שני בספר שני ומותר לדלג עניין עניין שני עניינים על ידי אותו אחד ובלבד שלא יבטלו את קריאת חנוכה רבי חנ בן הגשה אומר בזכו שברך