שאל השואל, מה הוא זה שבברכת האורח מברכים בנוסח הבא וזהו הנוסח השגור בימינו. בבנים שיו עוסקי בתורה ו ומקיימי מצוות בישראל ובבנות שלא ימותו ובנכסים רובים שלא יטמו ובעושר ובכבוד אשר לא יכלה ו באמת השאלה הזו שגנו אותה כעת נשאלתי אותה לפני הרבה הרבה שנים כשעדיין הייתי צאל ימים ישבנו בסעודת מצווה בביתו של המנוע רבי אברהם צדוק מקריאת אונו וישבו שם ממש כל רבנינו זקנינו דעז מוריס יצחק זכרון ברכה מורחיה שך זכרון ברכה מור מסביר זכרון ועוד כהנה וכהנה ואז מורי מביירי זכרה פנה אליי ושאל אותי איך זה שאומרים על הבנות שלא ימותו למה על הבנות אומרים שלא ימותו אני הייתי צעיר לימים כולם הרבה יותר מובגרים ממני, גם בגיל, גם בחוכמה. אמרתי לו, הנה, יש כאן את הרבנים הגדולים. אז אה היה לידו מורי יחיה שיך. אז שאל אותו מורי, למה אומרים בבנות שלא ימותו? אז אמר לו מוריחשך תשובה עם טעם קבלי. טוב, שתק. אמר לי, "ואתה מה אתה אומר? אמרתי לו, בקדומות לא מופיע ובבנות שלו ימותו. וזה נוסחה מאוחרת וכוונת הללו שאומרים ובבנות שלא ימותו על דרך האגדה אשר אומרת שלושה בדקי מאיתה נתנו לאישה נידה הדלקת הנר וחלה כלומר שחלילה לא ילחדו בעוון שלוש המצוות האלה שהם מוטלות עליה באופן מיוחד. אז הוא אורו עיניו ואמר בורחתיה לולי לא באתי אלא לשמוע זאת דייני. הוא היה אדם מאוד עניב. מאוד ענינו. עכשיו אני רוצה לבאר את מה שנאמר אז בקצרה. ובכן יש לנו תקלל קדום ויש לנו תקלל קדמוניות. התקלל הקדום הוא יותר קדום מהקדמוניות ואני מחזיק אותו ו בברכת המזון לא מופיע ובבנות שלא יטמו לא ימותו שלא ימותו. אלא מופיע שם בבנים ובבנות שיהיו עוסקים בתורה ומקיימי מצוות. זה ה שניהם. כן על שניהם. כך מופיע בקדום. זה דבר אחד בתקלל קדמונים שהוא קדום אבל אחרי התקלל הקדום והוא כותב שם הנוסח המופיע שם הוא בבנים ובבנות בבנים ש שיהיה עוסקי בתורה ומקיימי מצות בישראל ומכסים מרובים שלא יתמו ובעושר ובכבוד שלא יכלה כלומר אין כמו בתקל הקדום בבנים ובבנות שיהיו עוסקי בתורה ומקיימי מצוות בישראל אלא כתוב כמו ש בקדום יתברכו הכל מאוד מאוד בהון בעושר בחוכמה בלאה בחילוץ עצמות בבנים ובבנות אבל בעוד בקדום כדור בנים ובנות שיהיו עוסקי בתורם כממצא בבנים ובנות הוא נעצר ומוציא את הבנים מהבנות בגלל ייחודם לעניין תורה והבנים שהעוסקה בתורה ומקיימי מצוות בישראל וכך מופיע בשיח ירושלים על בסיס תקלל קדמונים כן ועל ססיקל קדמונים עכשיו כך באמת רבותיי גם במריץ עץ חיים אז מופיע כמו בית כלל קדמונים שהוא כותב בבנים שהוא עוסקה בתורה ומקיימ בבנים ובנות בבנים שעוסקה בתורה ומקיימי מצוות בישראל ומכסים רובים שלא יתמו ובעושר ובכבוד שלא יחלה כמו בתקל קדמונים אין בעץ חיים את היחדות הזו של בנות שלא ימותו ואנחנו מוצאים בתקלל משתו שבזי שהוא בעמוד קפ בצילום אז נאמר בבנים ובנות שלא ימותו אין מה שנקרא שעוחר יותר כתוב ומנכסים מרובים שלא יתמושר והכבוד שלא יכלה בבנים שה עוסקים בתורה ומקיימי מצוות ומעשים טובים בישראל כלומר לפני כן כתוב שהקדוש ברוך הוא יברך אותו בחילוץ עצמות בבנים ובנות ובנכסים בבנים ובנות שלא ימותו כלומר אין שלא ימותו רק לבנות ואז הכוונה היא שבנים בנות שלא ינקפו במקפות בחוליים רעים וכולי ויש שוויון מה שנקרא ויש איחוד של הבנים שעוסקים בתורה ובמצוות יוצא שבאמת אנחנו כבר רואים בתקרל משתו שבזי את העניין הזה שלא ימותו אבל ואנחנו גם רואים את הנסחה של תקלר קדמונים בבנים ש שעוסקים בתורה ובמצאות אבל עדיין היה שם את השוויון בין הבנים ובין הבנות לעניין שלא ימותו זה בתקשתו שבזי לעומת זאת אנחנו מוצאים בכנסת גדולה את הנוסח השגור השגור לפי רבים היום ושהוא כתוב כמו כרגיל נאמר בהון באושר בחוכמה מפלאה בחילוץ העצמות בחיים ארוכים בבנים ובנות ו אחר כך נאמר בבנים שהיו עוסקה בתורה ומקיימי מצוות בישראל ובבנות שלא ימותו ובנכסים רובים שלא יתמו וכולי הנה הנוסח הזה בכנסת הגדולה הוא הנוסח היום השגור לפי רבים וכאמור ההסבר של הנוסח השגור הזה כפי שהוא בא בכנסת הגדולה הוא כפי שאמרתי שראו בבנות סיכון של מיטה, שלושה בדקי מיטה בגלל שלוש המצוות שהטלו עליה, נידה, הפרשת חלה והדלקת הנר. זה הטעם לנוסח הזה, אבל הוא נוסח כאמור מאוחר, אבל זה מה שנפוץ היום בעוד שבקדמונים ובקדום ובמעריץ אין את זה. ובה שאתה משב יש שוויון בין בנים ובנות. לאחר שסקרנו את ה קליל וגם את הנוסח השגור ונתנו לו טעם הטעמנו אותו אז עכשיו נחזור חזרה ונציין הערה חשובה למדאי ככלל יש בברכת בברכת המזון בברכה הרביעית תוספות מרובות שנוספו במהלך השנים בתקרהל הקדום ובתכלל הקדמונים יש רק הרחמה, שלושה רחמנים, לא יותר. אבל בגלל האורח פרצו את הרחמנים ונתנו לאורח ברכות אה יותר. את ברכת האורח שהוא מברך את המארח. הרחמן ישר אחורתיו, הרחמן ככה, הרחמן כך. כתוצאה מכך גם הוסיפו עוד הרחמנים ללא כל קשר הם האורח אלא המברך עצמו פשוט הרחמניסמנו על הכבוד שמורים מתחבט אפילו במשמעות של התוספת הזו כן ועוד כהנה וכהנה תוספות שהוספו במהלך הזמן באמת יש תוספת שבחינת מגרעת יש תוספת אין אין בה גרעון אבל לפחות לפחות שלא ידקלם כתוקי לפחות שיאמר ויתכוון למה שהוא אומר ולא העיקר שירא בצרורות את הרחמנים ולבו בלעמו כי אחרת מה תועלת האם הפגנת ידע ובקיעות מכאן ועד לעוד החדשה מה שחשוב הוא שבעבונות מרובים ברכת האורח האמיתית הולכת ונעלמת ומזה שנים שאני מתעכב עליה וברוך השם בני ביתי וחתני מונים עליה כי אני מתעכב עליה. ומה היא ברכת האורח האמיתית שנזכרת בתלמוד? רבנו הוא הפוסק לפי התלמוד והוא כותב בפרק שני מאלכות ברכות אה על החזן. ברכה רביעית צריך להזכיר בה שלוש מלכיות או כשמברך האורח אצל בעל הבית מוסיף בה ברכה לבעל הבית ותשמעו את הברכה התלמודית של ברכת האורח לבעל הבית כיצד מברכו אומר יהי רצון שלא תבוש בעל הבית בעולם הזה ולא תקלם לעולם הבא ויש לו רשות לא עושים בברכת בעל הבית ולהעריך בה כבר רבנו מכיר את העניין הזה של אפשרות יש לו רק מה מורי אומר לפחות שהתוספות יהיו מושכלות ולא חביד על חביד ודברים שהוא לא מבין מה הוא אומר אבל מה העיקרה של הברכה שי רצון שלא תבוש בעל הבית בעולם הזה ולא תקלם לעולם הבא המדקדק היטב במשמעות הברכה הזו יראה שהיא ברכה רוחנית ולא חומרית שלא תיבוש בעולם הזה בגלל מידות. אם תהיה מחור במידות טובות לא תבוש. אבל אם לא תהיה מחורות במידות טובות אפשר שתבוש ולא תבוש בעולם הבא. מה זה לא תקלם בעולם הבא? כלומר שבעולם הבא יהיה לך חלק בין צדיקים ולא חלק לא שלא בין צדיקים. אז זו הברכה הברכה הרוחנית. ואנחנו הפכנו עוד יותר ויותר לברכה חומרית. והנה גם מרן השולחן ערוך, מרן השולחן ערוך באור החיים סימן ר נאמר בסעיף א' גדול מברך אפילו בא בסוף ואם רצה ליתן רשות לקטן לברך רשאי והנמל שאין שם אורח אבל אם יש שם אורח מברך אפילו אם בעל הבית גדול ממנו כדי שיברך על הבית ומה ברכה ברכו יהי רצון שלא יבוש ולא יקלם בעל בעל הבית הזה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ויצליח בכל נכנסיו יהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר ולא ישלוט שטן במעשה ידיו ולא יזדק הנה נפרט הפרץ אלה הם התוספות ובעיקר שנתנו את הכיוון לאיך קוראים לדברים חומריים אבל מהוא הדבר הראשון שהוא אמר יהי רצון שלא יבוש בעולם, לא יבוא ולא יקלם בעל הבית, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ובאמת רבותיי אומר המשנה ברכה, המשנה ברורה סעיף קטן ה ומה ברכה מברכו בספר לחם חמודה תמה. למה אנו משנים נוסח הברכת בעל הבית ממה שנאמר בש"ס? ובש"ס רבותיי נזכר רק העניין שלא יבוש בעולם הזה ולא יקלם עולם הבא? אז לחם חמודות שואל בבית צדק מה למה שינינו זו הברכה העיקרית אבל כאמור כך זה אצל הבני אדם הפגנה של כאילו רוחב לב אני מברך אותך מכב וכיוון שזה נמסר לאדיותות אז הידיותות כבר מברכים בכל מיני ברכות ובעיקר חומריות ולא שמים לב לברכה הרוחנית שהיא העיקרית נמצאנו למדים רבותיי באמת א' כדאי שכל אחד ואחד מאיתנו יעמוד על המשמר לכוון את בני ביתו ואת אורחיו לברכה עיקרית. באים אליי אורחים שהם תלמיד חכמים. לא רק שלא תלמיד חכמים. שלא תלמיד חכם לא מתעסק איתם. אבל אלה שהם תלמיד חכמים מבינים דעי ספר. אני אומר להם תגיד את זה. זה מה שאני רוצה. אני רוצה את הברכה שלא יבואוש בעולם הזה יקולם בא. אז באמת יש הברכה. שכבר רגילים באים אליי זה מה שמכין ואפילו ברמת הנחדים שלי אפילו ברמת הנחדים שלי יודעים לומר את הברכה הזו וזה כך צריך לעמוד על משמר עכשיו על גבי ברכת האורח הגדולה לגבי ברכת האורח הגדולה יחליט מה הוא רוצה האוזניים היום מאוד מאוד קולטות כל דבר איש שוויוני ומוזר אז יש את האופציות הבאות האופציה של הקדום שהיא לענות דעתי שוויונית בבונים בונה שהיו עוסקים בתורה מגי סוף כל אחד בשלו הבנות עוסקת בתורה לא מבחינת ברית תורה אלא תורה של מה שהיא צריכה לדעת האסור ומותר ומקיים במצוות במה שהיא צריכה והבאה אחריה מבחינת השוויונות זה איך קוראים א של תקרא משהבזי בפונים ובפונה שלא ימותו זהו זה אם רצינו שוויון הי אנחנו עדיין רוצים לעשות מפגן של הבנים בעניין ייחודם ללימוד תורה שהוא ברית תורה שהוא מעבר לדעת האסור המותר שלא יגיד שבבנות שלו ימותו כדי לא להתגרות בכל הללו אשר לא מבי מבינים עניין אלא כמו שמופיע בשיח ירושלים כמו בתקלל קדמונים וכמו בעץ חיים בבנים והבנות וכל המעונים בבונים ובנות לאחר מכן הוא אומר בבנים שעוסקים בתורה טוב אין אין לפחות משהו חריף שמגרה אבל אם בכל זאת הוא רוצה להיות נאמן לנוסח השגור כפי שהוא מופיע בכנסת הגדולה חייב הוא ללבושפץ דהיינו לקחת לו מגן וידע להסביר לציבור על מנת שלא להזמין אחר כך קושיות וזה אותו כשמקשים בפה, אבל יותר גרוע כשלא מקשים בפה, אלא מקשים בלב ואומרים אלה פרימיטיבים, אלה ארחאים, אלה עוד מהדור הקודם שמפלים בין בנים לבין בנות בשבילהם הבנות זה ז**, שלא ימותו, לא מבינים עניין. אז חכמים יזהרו בדבריכם, חכמים יזהרו בברכותיכם. רבי חניה בן גגשמרס ישראל