שר השואל ואמר שביום ראשון נולד בנו בכורו ובעזרת השם אם התינוק יהיה ברי וברוך השם יהיה ברי אזי הברית אמורה להתקיים ביום ראשון הבעלנו טובה שהוא עשירי בתבת ואז השאלה כיצד עליו לנהוג ביום בברית שהחלה ביום תענית כמו עשירי בתבת מה עם סעודה? האם יקיים את הברית בעולם עם סעודה או לא? מה עם כ** היין? מי שותה את כ** היין? יוצא בזה. ובכן, תשובה קיימות בפני האבא הזה כמה אפשרויות. ולפני כן נקדים ונאמר, מצד הדין אין חיוב לעשות הודעה בברית. מילה. אלא זה הוא מנהג יפה והוא מנהג מאוד נפוץ. ואם עושים אותו בקדושה הוא דבר חשוב. שהרי חכמי ישראל אמרו שכל מצווה שקיימו אותה בשמחה מתקיימת בידיהם. בברית מילה היא הדוגמה המופתית לכך שאבותינו קיימו אותה בשמחה. מקיימים אותה בשמחה. והיא מתקיימת גם אצל חלקים רבים שהם רחוקים מתורה ומצ אבל סוף סוף מעיקר הדין אין חיוב בסעודה בוודאי שהיא לא מעכבת ולאחר דברי ההקדמה הללו נראה מה הם האפשרויות שעומדות פניו א' לקיים את ברית המילה ביום ראשון בבוקר בבית הכנסת בבחינת זריזים מקדימים זאת אומרת כם אתמצרים זריזים מקדימים וכמובן בלי סעודה כדי לא להכשיל את הבריאים. החולים יכולים לאכול אבל סוף סוף יהיו חולים, יהיו בריאים הוא עלו להכשיל את הבריאים ויש חולים שהתביישו לאכול לפני כולם. אז זה לא מעשי ולכן יעשה את הברית בלי אוכל ביום ראשון בבוקר זריזים מקדימין ובעזרת השם ביום הפדיון יעשה את הפדיון בעולם אם הוא רוצה עם סעודה אבל קדת משה וישראל בלי הולד זה אופציה אחת שעומדת לפניו וכאמור בכל מקרה את מברכים על כ** יין ונותנים את כ** היין לאישה היולדת כי אישה היולדת אינן היא פטורה מנצום זה לא כמו יום כיפורים כי יום כיפורים בשלושה ימים הראשונים היולדת פטורה אבל בשאר הימים עד עד סוף יום שביעי רק היא אומרת רוצה אני לאכול אז היא רשאית או אם רופאים או אומרים אבל אם לא היא גם היא צמה ולכן ביום כיפורים יש ועושים את הברית בלי שום כ** יין לחלוטין לא כאלה שאמרו שנותנים מברכים על היין ומתאימים לתינוק זה לא רלוונטי אנחנו מדברים עם כבר לולדת אז בעשירים טבט זה אפשרי זה ביחס לכוס אבל ביחס ל הסעודה כאמור הצענו את את ההצעה הראשונה קיימת הצעה שנייה והיא מובאת בסובע שמחות של בנו של רבודה יוסף וכמובן אלה ההוראות שהם על דעתו של רבודה יוסף ושם הוא כותב את הדברים הבאים ש יקיים את הסעודה בסוף בסוף היום דהיינו יתאם את הברית לקראת לפני סוף השקיעה והסעודה אחרי השקיעה ואף על פי שהסעודה איננה באותו יום של הברית, כי הברית לפני השקיעה והסעודה אחרי השקיעה. לא משנה, זה עולה ונחשב כסעודת מצווה. כך הוא אומר, אבל בעניין הזה, לפי הצעה הזו, צריכים מאוד מאוד להיזהר א'. וזו הזהירות הגדולה, הערת הזהרה גדולה גדולה. כיוון שברצונם להסמ את שני העניינים שלא יגיעו למצב שכבר ימולו את הבן לא ביום השמיני וזה מסוכן לא מסוכן במובן הגופני במובן של המצווה יצא שכרו בהפסדו עד שהוא רוצה לקיים סעודת מצווה ושמחה ולצאת דחובת המנהג שהוא דבר חשוב הוא עלול לפגוע במצווה דאורייתא שיש לו לכן הערת הזרה שלפי הצה הזו צריך להיזהר מאוד מאוד לקיים את המצוות המילה בזמנה ביום השמיני. אלא מה? אוילי מיצרי אוילי מיוצרי. אם הוא מקיים את המילה בזמנה עדיין הוא צריך המתנה בין הברית עד לסעודה עד שאכן באמת יצאו שלושה כוכבים. אז בפרק זמן זה צריך להיזהר שלא ישעדו אלא אם הוא יכול שמישהו יק יאמר דברי תורה יחזיק אותם או שיתפלו ערבית כן או שיתפלו ערבית באותו זמן ירתק אותם עד לאחר סת הכוכבים ואז יגישו את ההגשה כדי לא להכשל לכן העדפנו את ההצעה הראשונה לקיים בבית כנסת בבוקר זריזים מקדימים ואת הסעודה יעשה ביום הפיון מאשר ההצעה שנייה אבל כאמור ההצעה שנייה נכונה היא רק כאמור צריכים להיות זהירים מבחינה מעשית שלא יהיה כשלון לא לכן ולא לחן רבי חנגש