השואל ואמר שבבית אבל ביום שבת אחד המחמים אשר הכילו מים בשביל שתייה נגמרו כל המים ויש סכנה שאם הדוד ישאר בלי מים עלול להישרף ואולי גם לגרום לאיזה שהיא קצר חשמלי ואולי בעיה יותר קשה בעניין ואז הוא שאל מאחר ויש להם עובד זר והם יכולים להסתייע בו. האם יסתייעו בו כדי לכבות את המחם עלמנה כדי שלא יגיעו לידי מצב חמור יותר או באותה הזדמנות לומר לו כבר או לרמוז לו להוסיף מים למחם ואז גם לא יהיה הקצר ה צפוי וגם יוכלו לההנות מאוחר יותר מהתוספת מים שיוסיפו במחם. והתשובה הם צריכים לומר לו לכבות את המחם ולא להוסיף מים למחם משום שאמירה לגוי ביום שבת היא אסורה מדרבנן. אם אומרים לגוי להרתיח מים בעצם אומרים לו לעשות איסור תורה. אמנם הגוי לא מצווה, אבל אילו היהודי היה רוצה להרתיח מים, זה איסור תורה. עכשיו שהוא אומר לגוי, זה איסור דרבנן. לכן כשאומרים לו לכבות את הדוד, כיבוי הדוד הוא כיבוי מתכת גחלת לוהטת. וכיבוי גחלת לוהטת הוא מדרבנן. ועמירה לגוי היא דרבנן ואז אתרי דרבנן במקום שיש חשש של נזק ואולי סכנה בוודאי וודאי שמותר לומר לו לכבות אז יוצא איפה בנסיבות כאלה מותר לומר לו לכבות מאשר לומר לו להוסיף מים בדבר נוסף לו יצויר שלא היה גוי באזור ויש סכנה מאם דוד ימשיך להתקיים בנסיבות כאלה אזי הדבר פשוט שאסור להוסיף מים כדי למנוע סכנה כזו אבל יכולים שניים ביחד להחזיק במתג ולהוריד אותו כדי לכבות בבחינת שניים שעשאוה אמנם מדובר ביהודים אבל מאחר וזה בגדר שניים שעשוה וביסוד רבנן במניעת חששות שהזכרנו אותם מותר בנסיבות כאלה בדרך כזו רבי חניה בנגש