שאל השואל שאחד העולים לתורה קרא שני פסוקים ולא שלושה. מה דין אותה קריאה? וכדי להדגים את הדבר, כידוע שבקריאת ראש חודש הכהן קורא שלושה פסוקים ומזמינים את הלוי והועיל ונשאר שני פסוקים עד סוף הפרשה. הלביא חוזר על הפסוק ואומרתו כדי שיהיה לו שלושה פסוקים. הוא נתאר לעצמנו שהוא הקורא קרא שני פסוקים וברך. והתעוררו לכך שהוא קרא שני פסוקים. מה הדין? ובכן ברור שזה גם תלוי מתי תזכרו אבל נתחיל על ראשון ראשון רבנו כותב את הדברים הבאים בפרק 12 מהלכות תפילה הלכה שלישית אין קורין בתורה בציבור בפחות מעשרה אנשים גדולים בני חורין ואין קורים פחות מעשרה פסוקים וידבר עולה מן המניין ולא יהיו הקוראין פחות משלושה אנשים ואין מתחילים בפרשה לפחות משלושה פסוקים ואין מניחין בפרשה פחות לשלושה פסוקים ולא יקרא קורא פחות משלושה פסוקים. אם נשים לב לגבי ההתנסחות של רבנו אין קורין בתורה בציבור בפחות מ-10ה אנשים גדולים בנחורים ואין קוראים פחות מעשה פסוקים ואנחנו יודעים שיש לנו פרשה כמו פרשת עמלק בפורים שהיא בסך הכל תשעה פסוקים הליבה דרבנו יקרא כי זה מה שיש והועיל ורק שלושה עולים לתורה והוא וכל עולה יש שלושה ש פסוקים אין צורך בלכפול את הפסוק האחרון כדי שיהיה עשרה אבל כשיש יותר אז לא יקרא פחות מ-10ה פסוקים ולא יהיו הקוראים פחות משלושה אנשים כאן זה קריטי לא יהיו הקוראים פחות משלושה פסוקים הם שלושה אנשים. אז אם תצאר לעצמנו שעלו בטעות שני עולים ושחו וכבר החזירו את הספר תורה, לא עלתה להם קריאה כיוון שיש לנו כלל שאין לפחות ממספר העולים שקבעו ביום שני וחמישי ובמנחה של שבת ובתעניות ובפורים ובחנוכה לא יפחוט משלושה ובראש חודש ובחול המועד לא יפחוט מארבעה וביום טוב לא יפחוט מחמישה וביום הכיפורים לא יפחוט משישה וביום השבת לא יפחוט משבעה היה וקראו פחות מן הצורך לדעת רבנו, הקריאה איננה קריאה, לא מבעיה שאם עדיין לא החזירו ספר תורה ולא אמרו קדיש, שמיד יפתח את הספר תורה ויקראו לעולה נוסף אפילו שיחזור על פסוקים שכבר קראו אותם ובלבד שיהיה מספר העולים כמה מספר המינימלי שנקבע בהלכה לא יהיה זה שונה מקריאת חול מועד סוכות שכולם חוזרים על אותה קריאה ובלבד שיהיה המספר המינימלי של העולים מספר העולים ולבו דווקא היקף וכמות הפסוקים ובכן אלא אפילו אם כבר הספר תורה הוחזר או אפילו לא חזר נאמר כבר קדיש יפתח את הספר תורה מחדש ויקראו מחדש שוב פעם המספר המינימלי. לא רק האחד החסר, לא רק אחד החסר, כי הקריאה לא קריאה, אלא המספר המינימלי של העולים. אם זה שלושה, שלושה. אם זה ארבעה, ארבעה. אם זה חמישה, חמישה. אם זה שישה, שישה. אם זה שבעה, שבעה. אלא מה? שכאן ניתן לעשות הנחה להקל על הציבור מטעד תורח ציבור. אם למשל ואני נותן דוגמה מיום שבת קראו שישה וכבר אמרו קדיש אחרי השישה כי אם לא אמרו קדיש אין בעיה המפטיר יכול להיות השביעי אם לא אמרו קדיש אבל אם אמרו קדיש הקדיש חוצץ והועיל וקראו שישה זה פחות מהמינימום כל הקריאה יורדת הולכת לא נחשבת קריאה ואז חוזרים חזרה על הקריאה לא לא כל פרשת השבוע אלא מזמינים שבעה עולים. כל עולה קורא שלושה פסוקים. כל עולה שלושה פסוקים כדי שיהיה לנו את המניין שבעה שהוא מעכב. ביום שבת הוא מעכב וכך ששעה ביום כיפורים וכך חמישה ביום טוב וכן הלאה וכן הלאה. אז יוצא איפה שאם באמת קראו אה פחות עולים לא יצאו ידי חובת קריאה. ומכאן אנחנו מגיעים להמשך ולא יקרא הקורא פחות משלושה פסוקים. האם קרא הקורא בפחות משלושה פסוקים? הקריאה שלו לא קריאה. זה לא אומר שהקריאה היא לא נחשבת קריאה בתורה אלא הקריאה שלו עולה כי הוא עם המנה שלו לא קיבל את המנה המינימלית. ולכן אין זה פסול בקריאה אלא זה פסול סול בעולה כאילו זה לא נקרא עולה לתורה והועיל בכן אותו דין כמו שאמרנו כעת אם עדיין לא החזירו את הספר תורה ולא אמרו קדיש יחזרו ויקראו לעוד אחד ויקרא שלושה פסוקים מינימום כי פחות משלושה פסוקים זה לא קריאה אבל אם כבר אמרו קדיש אז עוד פעם יקראו את כל העולים ולא רק עולה אחד שקרא שני פסוקים שיקרא שלושה כי ה זה כאילו לא נחשב כעולה ואם הוא לא נחשב כעולה צריך לקרוא את המינימום אם זה שלושה שלושה אם זה ארבעה ארבעה אם זה חמ חמישה כל יום לפי קדושתו הם מינימום של פסוקים שלושה שלושה פסוקים אבל זהו הדין שחוזרים על כל הקריאות במקרה כזה היה ונתאר לעצמנו שיש שבת חתן והזמינו עולים רבים התורה והנה אחד העולים בטעות קרא שניים אזי לעניות דעתנו מאחר וקראו שבעה עולים אזי כל השבעה הם שלושה שלושה פסוקים אזי שם של קריאה בתורה יש להם ויצאו ידי חובה אבל כאן אחרי בקשת המ חילה אנו מוצאים תשובה מאוד מאוד מעניינת של הרב משה איינשטיין באגרות משה אור החיים חלק ד' סימן ה הוא אומר ולעניין אם החסיר ולא שמע איזה פסוק הנה שלושה פסוקים מחוייב לשמוע מכל קורא ואם שמע פחות משלושה פסוקים לא ואם שמע שלושה פסוקים מכל קורא בכל הקריאות יצא אבל בשבת כלומר הוא מבדיל בין ראש חודש או יום חול שם הוא מסכים איתנו שאם נניח אחד קרא שני פסוקים אדי יעלה ויקרא את ה איך קוראים את השני פסוקים כדי שלא יהיה פחות לא יהיה פחות ואין צורך לחזור על כל הקוראים. אנחנו אומרים אם כבר אמר קדיס צריך לחזור על כל הקוראים אבל כאן יש לו חידוש מעניין. ומהו החידוש? הוא אומר ככה שבשבת יש דין מיוחד במינו המחייב את כלל הציבור לקרוא את התורה מתוך ספר תורה מתחילתו עד סופה. מנהג בבל במשך שנה, בפריסה של שנה וזהו המנהג שעכשיו אנחנו כבר מחזיקים בו. הוא מנהג ארץ לקדמון בפריסה של 3 וחצי שנים וכאמור זה כבר נשכח. לימי רבנו עוד היה לו קיום למנהג הזה עכשיו כבר קבר נטחה והתפשט המנהג הבלי שקוראים את כל התורה במשך שנה. ואז הוא אומר ואם אר בשבת שהוסיפו לה הרבה קרועים ו מזדמן שאחד מהנוספים לא קרא שלושה פסוקים אלא שניים. לא יצאו כל השומעים מאלו השני פסוקים שקרה וצריכים לחזור ולקרוא אותו הגברה שיקראו אל שיקרא אלו השני פסוקים ובהוספת עוד פסוק משום שאק חיוב על כל אחד לשמוע כל התורה במשך השנה משבת בראשית עד שמחת תורה שקוראין ברכה ואף שהם דברים פשוטים ברורים לא ידועים להרבה עינשה שימו לב כלומר אפילו שהוסיפו לה הרבה קרועים אומר הגירות משה הוסיפו לזה ורק אחד קרא שניים וכולם איזה 10ה 15 קראו כל אחד שלושה פסוקים אז הוא אומר לא חייבים להזמין אותו לקרוא שלושה פסוקים למה כי מה שהוא קרא שני פסוקים זה לא חסרון בעולה זה חסרון בקריאה אוכילו לא קראו אוילו לא קראו קריאת התורה לפי הסדר מתוך מתוך הספר תורה מתוך הספר תורה והרי יש חיוב על כלל הציבור לקרוא את קריאת התורה מתוך ספר תורה מתחילת מבראשית עד סוף עד עד לעיני כל ישראל במהלך כל השנה אז אם אם קורא אחד קרא שני פסוקים זה לא רק חיסרון בעולה זה חיסרון בקריאה ואחרי בקשה ת המחילה אנחנו משיבים ואומרים מה ישנה מקורא אשר קרא והוא גמר לקרוא עלה השני עלה השלישי עלה הרביעי עלה השישי עלה השביעי ופתאום בשביעי נמצא פיסול בספר תורה מה אנחנו עושים מעשים שבכל יום מה אנחנו עושים מחזירים את הספר תורה הפסול מוציאים ספר תורה כשר וקורא מהיכן שנמצא הפיסול הוא משלים אבל הרי התברר לנו שכל השישה שקראו עד עכשיו קראו מתוך ספר תורה פסול כלום קורה שקרא שני פסוקים במקום שלושה יהיה יותר גרוע הקריאה הזו הגריאה הזו תהיה יותר גרועה מאשר אדם שקורא מתוך ספר תורה פסול לכן אחרי בקשת המחילה אנחנו בדעה ש אם קורא קרא שני פסוקים החסרון הוא לא בקריאה אלא החסרון שזה לא מנה קריאת מספיקה כדי שיקרע עליו שם של עולה לתורה אבל לא חיסרון בקריאה ולכן אם הוסיפו עולים ורק אחד מהתוספת הוא שקרה שניים מה שקרה קרה ואין צורך לקרוא לו עוד פעם הוא בוודאי וודאי שהם אמרו קדיש אין צורך ועלתה להם קריאה ואין חשש אבל אנחנו מחמירים יותר מאגרות משהינשטיין במידה וזה שקרה שני פסוקים הוא מתוך השבעה כי לא הוסיפו כי מדובר נניח בשבת שקראו רק את המינימום שנדרש שבעה עולים והתברר לנו שאחד קרא רק שני פסוקים אז היי לשיטתנו אם כבר אמרו קדיש מחזירים את הספר תורה או פותחים עוד פעם את הספר תורה וקור עם שבעה עולים מחדש, שלושה פסוקים מינימום לכל אחד ואחד וזה אנו מחמירים יותר ממנו. לא שרק קוראים לקורא אחד שיקרא שלושה פסוקים. אין דבר כזה שפותחים ספר תורה בשביל אחד. אין דבר כזה אלא מינימום שלושה, מינימום ארבעה עולים, מינימום חמישה, מינימום שישה, מיני שבעה. ולכן הנה לכם הוראה מעניינת מאוד של גדול ואדיר בתורה כמו הרמו משנסטן זכר צדיק לברכה, אבל שלפי מה שנראה לנו בשיטת רבנו שמורי פסק רבי חני בגש