ידידנו הרב חל אתרי שאל מה דינן של פירות שהביא מחוץ לארץ לארץ הוא קנה או קיבל תמר הינדי מחוץ לארץ והתמרים האלה נמצאים בצנצנת והביאו אותם לארץ האם הוא צריך להפריש תרומות מעשרות עליהם או לא והתשובה סיבות של פירות אלו, אבל יש מצבים שאכן באמת הנותן פירות מחוץ הארץ לארץ שחייבים בתרומות מעשרות מדרבנן שהרי רבנו בפרק ראשון מהלכות תרומות הלכה ל לפי כתבי יד יהודי תימן וכב לפי דפוס וינה שם נאמר וכן פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ חייבן בחלה שנאמר שמה שמה אתם חייבים בין בפירות הארץ בין בפירות חוץ לארץ ואם נקבעו למעשר ביד ישראל אחר שנכנסו לארץ חייבים במעשרות מדבריהם לענייננו ה פטא אחרון הוא זה שקובע. ואם נקבעו למעשר ביד ישראל אחר שנכנסו לארץ, חייבים במעשרות מדבריהם. אז אמנם הכסם משנה מתקשר בדברים ומנסה לפאר את דברי רבנו קצת שונה. הוא אומר ולפי זה שיעור לשון רבנו כך הוא ואם נקבעו למעשר ביד ישראל בעודם בחוץ לארץ חייבים ומעשרות מדבריהם אחר שנכנסו לארץ זה לא לא הדברים שמשתמעים מדברי רבנו אלא נכון מאוד שהפירות נקטפו בחוץ הארץ וגדלו ביד יהודי נניח בחוץ הארץ אבל הביאו אותם לארץ ועדיין יש מה שנקרא גר מלאכה. אמנם גמר מלאכה הוא לכאורה איסופם לתוך הכלי כמו כאן בתוך הצנצנת, בתוך ארגז, בתוך שקית ניילון. אז לכאורה אין לך גמר מלאכה יותר מכך. ולכן הואיל וכבר נקבעו בחוץ לארץ ועכשיו הם כנוסו לארץ לאחר קביעותם. אז משום כך הם פטורים. אבל בכל זאת אנחנו צריכים לאיך קוראים לשים לב שבדרך כלל גמר מלאכה יש לו כמה אפשרויות ויש מה שנקרא נקבע למעשר ולכן היו כאלה שפרשו ואמרו נמר מלאכה שהוא נעשה בגוף הפרי אם זה נעשה בארץ אז חייבים אבל אם גמר מלאכה נעשה כבר בגוף הפרי בחוץ הארץ אז פטור גם אם הוא מביא אותם לארץ ומכאן ננסה להבין הרי הוא כבר קנה אותם וקניה כבר כנוסו לכנסו לצנצנת וקנה אותם אז גם גמר מלאכה היה וגם קבע למעשר כי המקח זה אחד הדבר משישה דברים שקובעים למעשר ולכן אין ספק שבהגיעה לכאן הם פטורים אבל עדיין צריכים לבדוק את הפרי עצמו מה טבעו של הפרי עצמו נתאר לעצמנו שמוכרים פולי סויה שמיועדים לעשות שמנים מיועדים לעשות מהם שמנים והיהודי קנה בחוץ הארץ סו ונניח שם יקרים בשקית ניילון מוכרים אותם נניח בצנצנות מה זה משנה אז לכאורה היה כבר גמר מלאכה והיה לכאורה גם קביעות למעשר ואינו כן למה כי אם אותם פולי סויה נמכרים בשביל תעשיית שמן פרטית של בני אדם אז יוצא איפה שהגמר מלאכו בגופם יעשה על ידי היהודי ואם גמר המלאכה בגופם יעשה על על ידי יהודי בארץ אז יש חיוב מדרבנן להפריש תומות מעשרות מאותם פולי סו ודווקא לאחר עשייתם לשמן כיוצא בדבר אדם אשר קנה ענבים מחוץ הארץ או צימוקים מחוץ הארץ שהם מיועדים נניח זה הייעוד שלהם היעוד שלהם בשביל ינות ין צימוקים או יינות אז אף על פי שהם בארגז או בשקית ניילון בכל דרך כזו בקנה זה עדיין לא נחשב גמר מלאכה לעניין היין ומשום כך אם יבוא בארץ ויעשה מהם ין צימוקים או יין מאחר והגמר מלאכה נעשה כאן בארץ חייב מדרבנן להפריש מהם תרומות ומעשרות כך יוצא איפה לסיכום נראה לנו שהתמר ההינדי הזה התמרים ההינדייים האלה הם נועדו לאכילה כפי שהיהם והועיל והם נועדו לאכילה כפי שהם אזי נגמרה מלאכתם ברמת גמר מלאכה ברמת הקביעות כבר בחוץ הארץ ונכנסו לארץ לאחר שכבר נקבעו נקבעו ואם כן הועיל ונקבעו בפתור לא יחזרו ויאורו כאן בארץ אבל לוי צויר שיש תמרים שהם מיועדים לעשות מהם דבש זה היעוד שלהם וקנה אותם ברמה של תמרים בחוץ הארץ והם נמצאים בתוך צנצנת וקנה אותם היהודי ושלם עליהם אז למרות שעל פני הדברים לכאורה היה גם גמר מלאכה וגם קריעות למעשר הואיל בארץ הוא ימלא אחר יודם ויעשה מהם דבש תמרים הרי גמר המלכה או קביעותם נעשת בארץ וחייב להפריש מהם תומות מעשרות מדרבנן רבי חניה בנגש סבתי ישראל בצל