ואמר מאחר והשבת הזו בעזרת השם יתברך הבא עלינו טובה שהיא לפני ראש חודש אדר מוציאים ספר תורה שני וקוראים פרשת שקלים ומפטירים בהפטרה יוידה הוא שואל ואומר שכבר ארא לו שפעם התפלל בבית כנסת של ציבור מאוד קטן וטעו ולא לא הוציאו ספר תורה שני ולא הבטירו בהפטרה של ידע ונזכרו רק אחרי במנחה כשאז נפגשו מתפללים הם מתפללים ואז נודע להם שאותה שבת היא שבת שקלים וכולי אז מתוך זה הוא שואל ואומר מה באמת הוא הדין וכצד נוהגים כי אז היה להם ויכוח אם במנחה יוציאו ספר תורה ויקראו את עניין פרשת שקלים ויפטירו בהפטרה או לא ובכן ב חכמי ישראל הנהגו או תיקנו הדברים לוטים בערפל שבאמת מלפני ראש חודש אדר ועד חודש ניסן יש מה שנקרא ארבע פרשיות ארבעה עניינים שהם קשורים בעניין הגאולה במקדש זוהי פרשת שקלים לפני אדר וכן זכור לפני פורים זה מחיית עמלק ופר פרשת פרה שזה קשור לטהרות ושוב גם זה קשור למקדש פרשת החודש הזה לכם ראש חודשים זה קשור בבניין בית שלישי אז כל הארבע פרשות האלה מתחברות הם חודש הגאולה כי פורים זה גאולה גלויה א גלויה נסתרת וניסן זה גאולה גלויה אז חכמי ישראל רצו לחבר אותנו עם הגולה האמיתית שהיא בעניין המקדש מחיית עמלק והתחברות של כל יהודי למקדש ועבודת הכל קורבנות לכן הנהיגו או התכינו שיקראו את הפרשיות האלה בתור מפטירים בספר תורה שני ויפטירו מהעניין ולמרות שהדברים האלה קדומים מצויים במשנה ומצויים בתלמוד צור לא דנו במשנה ובתלמוד בדבר האפשרות אם טעו והרי אפשרות הטעות בימה הייתה הרבה יותר גדולה משל לנו היום כי שלא א' הם היו תלויים בקידוש החודש שבקידוש החודש היה על פי הראייה ב התפילות עדיין אז באותם ימים היו בעל פה ולא בכתב ואילו בימינו א עד שיבנה בית המקדש אנחנו פועלים על פי חשבון ויש לוחות ובלוחות הכל מפורסם מה קוראים ומה מפטירים רק צריך להצטייד בלוחות האלה ופוע מדפי לוחות ואפשרות הטעות שואפת כמעט לאפס אם באמת מנהלי בתי הכנסיות מחוברים אל העניין הזה של הלוחות הללו ולמרות הכל קורה וטועים יש ציבור בלי רועה בלי גבאים שמוזכלים שיודעים צריך להכין לעיין וכולי קורה ואז מה הדין מעניין שכל הדיונים האלה אם שחו או לא שחו הם יותר מצויים באחרונים מאשר בראשונים. למשל, רבנו בפרק 13 מהלכות תפילה מביא את סדר קריאות התורה והפטרה והכל, אבל לא מתייחס למצב מה יהיה אם שחו שום דבר. אין מתייחס למציאות כזו כלל ועיקר. אז מה קרה? וכיצד קרה שדווקא האחרונים הם שדנים בעניין הזה. וכשהם דנים תראו את שלל הדברים. הנה כדי שנוכל להיות יותר מעשיים ועל מנת לציין מה אומרים האחרונים וזה לא עמכבת ישראל כך פוסקים על פי מה שגדולי ישראל מורים להם אבל ומה תהיה או מה יכלה להיות תשובתו של רבנו אשר הוא בדרך כלל פוסק הלכה יותר תואמת משנה ותלמוד עד כמה עד כמה שהוא חושב שזה מה שנקרא הגישה ה של המשנה ושל התלמוד. אז אני אקרא בפניכם את דבריו של גאון ישראל רבנו יוסף שבעצם הוא מבטא את שלל הדעות ואת התלבטויות הגדולות מתוך הידע העצום שלו בכל מכמני ספרות ההלכה. אז בספר בספרו חזון עובדיה ב על פורים אז בדף ככא אז בסעיף ו' הוא אומר בזו הלשון אם טעו ו ראו סדר ארבע פרשיות הנזכרות לאל באדר הראשון של שנה מעוברת לא יצאו ידי חובה וחוזרים וקוראים בשני לפני שאני אמשיך ועל מנת שנראה מה היה אומר הרמבם הרמבם להלכה כזו לא מתנגד כי חכמי ישראל הנהגו מאז משה רבנו לקרוא בתורה והשתדלו לקרוא בתורה לפי מנהג בבל לכסות את כל החמישה חומשי תורה דהיינו להקיף לא לכסות להקיף את כל חמישת חומשי תורה משך שנה במנהג ארץ ישראל קדמון משך שלוש וחצי שנים אבל היו חריגות החריגות הם ענייני המועדות מהעניינים האלה שניגו לנו לזכור עניינים מיוחדים עכשיו אם הבטירו באיך קוראים באדר ראשון את ארבע פרשיות ומזכרו השנה מעוברת כרי י יכלו לעבר את זה אדהוק אז באותם זמנים רק אם נכנס כבר הגיע ראש חודש מסתן עשו להם הם לא יכלו לעבר אז אם כן בהחלט יכולים לבח אדר שני לקרוא את ארבע פרשיות שזה סמוך לניסן והוא הדר האמיתי בזה אין שום בעיה מה לי אם אתה מפטיר את זה מה לי אתה מפטיר את זה מן הראוי שתפטיר כפי שניגוח ממי ישראל הבעיות מתחילות מכאן ואלך הנה אם שכחו ולא קראו פרשת שקלים לפני ראש חודש אדר והפטירו בהפטרת השבוע. כלומר, ציבור שלא ידעו שהשבת אומרים פרשת שקלים, לא הוציאו ספר תורה שני, אלא קראו פרשת השבוע, הפטירו כרגיל, הפטרה כרגיל, מפטיר כרגיל. אפילו נזכרו אחר תפילת מוסף, שימו לב, מילא הם נזכרו ניח באותו רגע שהם מפטירים והוא אומר אפילו נזכרו אחר תפילת מוסא חוזרים ומוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת שקלים והעולה מברך על הקריאה לפניה ולאחריה ואחר כך קוראים הפטרת ויכרות ידע בלי ברכות לפניה או אחריה שואיל אוכבר הפטירו בהפטרת השב אין צריך לחזור ולברך. כלומר, אם נזכרו בזמן ההפטרה, אז אומר בוודאי ודאי. עזוב תפסיק את ההפטרה, תוציא ספר תורה שני, תקרא פרשת שקלים ותפטיר ויחלות יוע וזה אולי רבנו יסכים אולי למרות שלכאורה כבר הוא ברך ברכות של ההפטרה ואז לכאורה זה ברכות לבטלה למרות הכל נניח שלזה עדיין רבנו יסכים והוא נזכר ממש בזמן שהם מפטירים בזמן ההפטרה של פרשת השואה הרגילה עדיין אולי רבנו מסכים הרב יוסף בשם אחרונים אומר שאפילו אם נזכר אחרי תפילת מוסף מוציא ספר תורה שני מברך עליו ומפטיר רק מה הועיל בת ההפטרה הוא כבר ברך על הפטרה רגיל שיפטיר ויכו אותו יו ידע בלי ברכות על הפטרת יו ידע בלי ברכות הרמבם לא תנגד לכך מה בכך אבל רבותיי מאמתי מוציאים ספר תורה וקוראים בו קורא אחד הרי יש כלל אין קוראים בפחות לשלושה נהי שאתה מוציא ספר תורה שני סמוך לראשון אז באמת כולעלמה יודעים שהקריאה בספר תורה אחד ואחד קרה בו היא איננה קריאה בפני עצמה אלא נטפלת לקריאה עיקרית והיא נחשבת כמפטיר אבל אם כבר חזר הקורא והפטיר בפרשת השבוע וקרא נביא בהפטר בהפטרה הרגילה עכשיו שאתה מוציא ספר תורה שני אחרי ברכות ההפטרה נראה לעיני העולם שאתה קורא בתורה רק עולה אחד ואין דבר כזה זה מנוגד לתקנה מנוגד לתקנה שלא יקראו בפחות משלושה עולים ולא יקרא כל קורא פחות משלושה פסוקים יש כללים בקריאת התורה קריאת התורה זה לא משהו שאם רוצים היום למשל היום יום רביעי ומתחשק לנו לקרוא בתורה נבוא ונאמר אנחנו עשרה אין בעיה נוציא ספר תורה נקרא כי מתחשק לנו אין דבר כזה זה רק אחד שקבעו חכמי ישראל ולפי הכללים שקבעו ולא שאנחנו נתחיל לקחת את את הסבר תורה נעשה בו כבתוך שלנו ולכן אמרתי אולי אולי אם עדיין הם בתוך ההפקרה ועוד לא התפללו מוסר אולי הרמבם מסכים ואמרתי אולי מסויק גדול מאוד כי הרי סוף סוף כבר ברכו על הפטרה וכולי אבל אחרי מוס הרי התנתקו כבר מהקריאה הקודמת כבר קשה להטפיל את הספר תורה השני לראשון ואז זה נראה כקריאה בפני עצמה ונראה לנו שרבנו יאמר מה שנעשה נעשה אלה הם הנהגות או מנהגים או תקנות של חז"ל בשביל לכתחילה עובדיע מה שנעשה נעשה חלה מזה אומר הרב עודו יוסף ואם לא נזכרו עד שעת המנחה של השבת כמו שהיה סיפר לי אותו אדם עכשיו שימו לב יש אומרים שב בכל זאת מוציאים ספר תורה של פרשת שקלים ויקראו בו אחר קריאת ספר תורה של מנחה. כלומר, תארו לעצמכם, חידוש גדול מאוד מאוד. קוראים שלושה במנחה, מוציאים ספר תורה שני וקוראים בפרשת שקלים ומפטירים. זה חידוש נועז. כי הרי אין מטריחין על הציבור בקריאות ה אלה אפילו לא מוסיפים על על העולים. עד כדי כך תגיעו בעצמכם מחר יום חמישי ונניח ירצו במקום שלושה עולים, ארבעה עולים. כלום נקריח על הציבור. אין מוסיפים יש מלאכה, יש ביטול מלאכה. אז איך אפשר לבוא בזמן מנחה גם לקבוע הפטרה? היכן שקבעו הפטרה במנחה, קבעו וזה רק נדיר. נדיר שקבעו הפטרה במנחה. מתי? הפטרה במנחה ביום הכיפור ביום הכיפור ואיך קוראים בתעניות לא יותר אבל גם אז לא ביטור ספר תורה שני ואילו כאן זה כבר הופך להיות עם ספר תורה שני אין אז לזה רבנו היה מתנגד אין פלא שהוא מיד הרב יוסף אומר ובצדק מביא דעות חולקות הוא אומר ויש אומרים שהתקנה לקריאת פרשת שקלים אינה אלא בשחרית ולכן כשלא נזכרו עד שעת המנחה הבלה כעבר זמנו בטל קורבנו וש ואל תעשה עדיף כלומר הקריאה נתקנה לשחרית נגמרה שחרית הגענו למנחה גמרנו עבר זמנו בטל קורבנו וזה זו נראץ שיטתו של רבנו אם אנחנו מנסים להבין או לעיין מה היא שיטת רבנו בעניין הזה כאשר של אחרונים שדגלו עבר זמנו בטר קורבנו זה מין הנהגה או מנהג או תקנה בשבילך תחילה לא נעשה לא נעשה מה לעשות ושבע אל תעשה אדיף הוא מכל מקום יש אומרים שעדיין יש תשלומים לפרשת שקלים בשבת הבאה אחר קריאת ספר תורה בשחרית אם באמת יש לנו שבת חוצצת בין שקלים ובין זכור אז ה יכול להות שהרמב"ם יסכים לכך מה כבר יכול להיות אבל יכול להיות שהרמב"ם לא יסכים לכך ויאמר אתה תנהג לפי המנהג שנהגו או לפי התקנה שתבש לך העניין יותר אתה לא עושה כי זה רק ככה תחילה כדי שלא ישתבשו הבאים אחריהם ויגידו אנחנו ראינו שאמרו פרשת שקלים בזמן כזה וכזה גם זה שיקול כי כאמור לא בכדי לא שמענו שהתלמוד נוסא ונותן לדברים האלה והרי אפשרות הטעות אז הייתה שכיחה אלק נראה שהדרך הייתה זה לכתחילה וזהו רק בדרך הזו מעבר לזה אין שום דבר אחר ויש אומרים שמכיוון שעבר השבת שוב לא יקראו בשבת הבאה ואפשר לסמוך על סברה ראשונה לקרוא פרשת שקלים בשבת הסמוכה שהיא קודם שבת זכור עד כאן דברי הרב יוסף לסיכום נראה לנו ברור שהציבור בוודאי ילך אחרי גדול המורים כפי שהוא פוסק אבל אם באנו לעיין מה יכלה להיות שיטת רבנו ששיטתו בדרך כלל היא תואמת שיטת תלמוד ושהתלמוד בשתיקתו השתיקה היא בעצמה פסיקת הלכה בדברים משכיחים מאוד בדברים משכים מאוד שכתוב היא בעצמם פסיקת הלכה נראה לדעתנו שאם שחו ולא הוציאו ספר תורה שני וכבר הפטירו בהפטרה רגילה לא יוציאו ספר תורה שני אחרי ההפטרה כי זה כבר משובש כי לא עשו אלא כמפטיר והפטרה ולא שקריאת תורה מחודשת אחרי הפטרה אלא שנניח אולי שגם הרמב"ם יסכים לזה שעדיין כל עוד הם עסוקים באותו עניין אבל אחרי מוסב כבר דבר חדש בא לכאן למנחה בוודאי וודאי שרבנו לא יסכים כך רבי חניה בן עגש לא קר