אמר מה הוא לצרף חולה אשר מרותק למיתת חוליו הוא צלול דעת וביתו סמוך ממש לבית הכנסת והוא רואה אותם והם רואים אותו למרות שהוא במיטת חוליו והוא מתפלל יחד עמהם כל עד שהם מתפללים כי הוא לא יכול לרדת למטה כי הוא מרותק למיטת חולו ויש להם תשעה והוא עשירי האם לצרף אותם או לא שאלתו לצרף אותו למניין או לא שאלתו זו נבעה כתוצאה מכך שהוא ראה מעשה שהיה מישהו שהיה עדיין מחוץ לבית הכנסת ומהרו שיספיקו את תפילת מנחה בזמן אז אמרו הנה רואים אותו דרך החלון אמרו לו ואז צרפו אותו והתחילו להתפלל אה אה קדיש בקדושה והוא טמא והראו והראו לו את השולחן ערוך סימן נג נה סעיף יד ושם נאמר מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבע ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה. ואם כן בהגהה גגין ועליות אינן בכלל בבית והעומד עליהם אינו מצטרף. ולכן לאחר שראו לו את הסעיף הזה שהצדיקו את מעשיהם שצרפו את אותו אחד שעדיין היה בחוץ מחוץ בית הכנסת ורק ראו אותו דרך החלון וראה להם פניו וצרפו אותו. לכן הוא שואל כיוון שיש בית כנסת ויש שכן לבית הכנסת ממש קיר סמוך ורואים אלו את אלו ויש חולה שהוא צלול דעד ומתפלל יום יום והוא מרותק למיטת חולו האם כשיש רק תשעה בית הכנסת ניתן לצרף אותו לעשירי או לא והתשובה היא שלילית דהיינו לא יוכל להשלים להם לעשרה אם יש להם 10ה והוא מתפלל יחד עם מם באותו זמן אז יכול להיות שבאמת עולה לו תפילה ציבור כמו שכתוב באותו סימן בשולחן ערוך בסעיף כ היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש קדושה אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות ויש אומרים שצריך שלא יהיה מפסיק תינוף או עבודה או עבודה זרה אבל כאן שמדובר שיש תשעה בבית אחד ואחד בבית ש אף שאין רשות הרבים מפסקת ביניהם כי הם קיר ליד קיר ורואים אלו את אלו לעניין מניין לעניין ציבור תפילה בציבור כל אחד הוא נחשב במקום בפני עצמו ואינם מצטרפים יתרה מזו גם הדין אשר כתב אותו השולחן ערוך בסעיף יד הוא הביא אותו בשם אורחות חיים ואורחות חיים בשם רבעי גאון שכאילו ללמוד מאצל זימון ואצל זימון יש הלכה שגם רבנו מביא אותה להלכה ושם נאמר אצל זימון בפרק חמישי מהלכות ברכות הלכה יב שתי חבורות שהיו אכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואים אלו את אלו מצטרפים לזימון אחד ואם לאו אלו מזמנים לעצמן ואלו מזמנים לעצמם ואם יש שמש אחד ביניהם שהוא הולך ומשמש מחבורה זו לחבורה זו מצטרפים לזימון אחד אף על פי שאין מקצת אלו רואין מקצת אלו והוא שישמעו שתיהן כל דברי המברך בבאור אותו הלכה נפסקה ב שען ערוך אור החיים סימן קצה ה דהיינו ששתי חבורות שאוכלות בית אחד ורק מקצתן רואים את מקצתן למשל אלו בקרן זווית ואלו בתוך האולם ומורי אפילו מחדש שבתימן הייתה מחלוקת ונוגע לבית ועליה אם חבורה אחת נמצאת בעליה בחבורה אחת למטה אז היו כאלה שאמרו שכן מצטרפים והיו כאלה שאמרו שאין מצטרפים אבל בין כך ובין כך כך דומה שאין דון דומה לראיה וכבר המשנה ברורה מביא המשנה הברורה על סימן נביא את ה בסעיף אה על סעיף יד בסעיף קטן אז הוא אומר מביא את המשכנות יעקב ואת באור הגרע ש אומרים שאין להביא ראיה בשום פנים ואופן מאיך קוראים מאצל זימון ובאמת שיש להבחין ביניהם בסעיף קטן נב אז הוא אומר יש מחרונים שחולקים על עיקר הדין וסוברים בענייננו אין דומה כלל לזימון ככה אומר המשנה ברורה שם בסעיף קטן נב ובאמת בתפילה בציבור זה גדר אחר בצירוף חבורות לזימון זה דבר אחר תפילה בציבור ההתלקדות צריכה להיות יותר חזקה כדי שהתפילה תהיה תפילת ציבור אומר רבנו בפרק השמינים הלכות תפילה וברכות הלכה אזן וצריך להיות העשרה כולן במקום אחד וצריך ציבור אמהן במקום אחד ולכן מיד סמוך הוא הביא את דין חצר קטנה שנפריצה במלואה לחצר גדולה אז תגיעו בעצמכם מדובר בחצר קטנה שנפרצה לחצר גדולה אם השליח ציבור בגדולה ותשעה בקטנה אינם מצטרפים כיוון שהמיעות קריא השליח ציבור שנמצא בגדולה רואה את החצרה הקטנה כאילו כדר נפר אחד רועיל ויש קיר מימין וקיר משמאל ורק לאחר מכן יש את את החצר הקטנה כלומר מספיק דימוי חיצוני של הפרדה ביניהם כדי למנוע מהמיעוט להצטרף לרוב ואם כן כל שכן וכל שכן כשנמצא מחוץ לבית וכל שכן וכל שכן כשנמצא בבית אחר לגמרי שוודאי ובודאי אינם מצטרפים ואומנם הם הביאו גם כן ראיה מאצל קורבן פסח פרק תשיעי מלכות קורבן פסח ושם רבנו מדבר על זה שהפסח אינו נאכל אלא בחבורה אחת ואין מוציא מן החבורה שיאכל בה והמוצא והמוציא ממנו כזית בשר מחבורה לחבורה אז הוא לוקה אסור לעשות את הדבר הזה ואז אומר רבנו מן האגף ולפנים כלפנים מן האגף ולחוץ כלחוץ והאגף עצמו שהוא עובתח כלחוץ החלונות ועובי הכותלים כלפנים הגגים והעליות איןם בכלל הבית. כלומר רבנו כאן מדבר מה יהיה אם מוציאים את הבשר קורבן פסח אל הסף מן אגף לפנים מן האגף לחוץ או אדם שעומד באגף באגף לפנים ועדיין רבותיי מדובר על האגף מדובר על הסף על הסף האם מנסף לפנים מנס לחוץ אם זה נקרא מוציאים מחבורה לחבורה אבל כשאנחנו מדברים על כך שהוא נמצא מאחורי בית הכנסת זה הרי לשון הסעיף בשולחן ערוך א בסעיף ד' מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אז מה מה ביקח שיש ביניהם חלון זה לא שווה לחלוטין לא דומה לחלוטין למה שנאמר בקורון פסח לכן באמת נראים הדברים שההלכה היא בניגוד להלכה הזו בשולחן ערוך אבל אני אומר שאפילו אורחות חיים שבשמו פסק מרן את מה שפסק בעניין החולה הזה שנמצא בבית אחר סמוך לבית הכנסת כהועיל והוא נמצא בבית אחר יש לזה כבר דין של שני בתים שני בתים בוודאי ודאי לא התחברו במקרה כזה וזה צריך את הדעת על הנקודה הזו ואני חוזר חזרה לעניין הזה שנמצא בחוץ לזה שנמצא בחוץ באמת תוצאה מהחידוש הגדול הזה שמרן כתב את זה להלכה לעניין מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבע הוא מראה להם פניו משם מצטרףן לעשרה שכאמור רבנו לא יסכים עם החידוש הלכתי הזה על ליבד רבנו הדין הזה איננו להלכה אבל אפילו מעבר לזה המשנה ברורה אומר באותו סעיף קטן נב ואם כן לפי זה פשוט העומדים בעזרת נשים ובמחיצה מפסקת יש חלון ומראה להם פניו משם מצרף עמם לעשרה וכל שכן ואם יש עד עשרה נחשב תפילה בציבור על ידי זה ואף על פי כן יותר טוב אם בנקל הוא לא לרד לבית הכנסת שירד וכולי באמת רבותיי א איך קוראים אומר אומר המשנה ברורה לפי זה אם יש לנו תשעה בבית הכנסת ואחד נמצא למעלה בעזרת נשים והם רואים אותו והוא רואה אותם שלפי זה ה מצטרף לעשרה אבל באמת יש אחרונים שחלקו על הדין הזה ואמרו לו מה פתאום הרי העזהרה היא מקום בפני עצמה בפני עצמו אז הגיעו בעצמכם אם על עזרה אמרו כך אז מה נאמר שהוא בכלל מחוץ בית הכנסת ולכן כאמור הדין הזה של אורחות חיים רבנו לא יסכים לו ואפילו על אורחות חיים במקרה שעליו נשאלנו בעניין חולה שהוא סמוך בבית הכנסת צול דעת ניתן לצרף אותו למניין אם יש להם עשרה שיתפללו והוא יצטרף לתפילה שלהם ויחשב כתפלל בציבור אבל הוא לא יכול להשלים להם עשרה. רבי חני בן הגשמ ישראל