שאל השואל ואמר שהוא זכה ונולד לו ביום חמישי שחלף בן זכר והברית תתקיים ביום חמישי הבא עלינו לטובה והרי ביום שבת היה אמור להיות תענית אסתר יג באדר וכיוון שאין מטענים בשבת מקדימים את תענית אסתר ליום חמישי והשואל שואל שאלה כפולה א' כיוון שהוא עושה את הברית באולם כשר למהדרין האם מותר לו לסנדק ולמוהל ולכל המוזמנים לאכול בתענית אסתר זה שהוא מוקדם ואין בזמנו וגם הוא איננו בדיוק חובה כמו שאר התעניות. האם מותר להם לאכול בגלל הברית? והם כל האוכלים ביום חמישי בגלל הברית מקבלים על עצמם שיצומו ביום שישי. ומאחר וברוך השם יהיה לו יותר ממניין, הם אפילו מוכנים אם יש בכך גם לקרוא בספר תורה בויחל כדין כל תענית ולומר ענינו בתפילה האם אפשר או לא ועוד שאלה בתוך שאלה היה ולא יתר לכלל המוזמנים האם לא בתור אבי הנימול ולמוהל ולסנדק האם מותר להם לאכול בברית והאם הם צריכים לצום למחורת ביום שישי כדי להשלים את את הטעמית שהפרו אותה אוודחו אותה בגלל הברית. תשובה לפי שיטת רבנו אין בשום פנים ואופן היתר לדחות את הברית מיום חמישי ליום שישי לא מבעיה לכל הקרועים שבוודאי הדבר הזה אסור לפי רבנו אלא אפילו לאבי הנימול למוהל ולסנדק גם כן אין לבטל את התענית אם הם בריאים ואין לדחות את התענית ליום שישי נכון מאוד שהרמה בשולחן ערוך אור החיים סימן תרפו סעיף ב כתב את הדברים הבאים ותענית זה כלומר תענית אסתר אינו חובה לכן יש להקל בוולעת עת הצורך כגון מעוברות או מניקות או לחולה שאין בו סכנה ואפילו רק כואבי עיניים שאם מצטערים הרבה לא יתענו ויפרעו אחר כך אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הציבור. ולאחר דברי הקדמה האלה הוסיף ארמה וכתב ואם חל פורים ביום ראשון שמטענים ביום חמישי של פניו כמו המקרה הנדון וחל בו ברית מילה מתי? ביום חמישי ממש כפי השואל שואל מותר לאכול על המילה ולמחר ביום שישי יתענו האוכלים ממש יש לו תשובה חיובית מערמה ואנחנו אחרי בקשת המחילה אמרנו לפי שיטת רבנו אין לנו להשיב לא בחיוב אלא לטחות את דברי ארמה ואומר המשנה ברורה מותר לאכול על המילה היינו כל האנשים הקרועים לסעודה כך אומר משנה ברור סעיף קטן ג עדן ואפילו יותר מעשרה ו אפילו בשחרית מותרים לאכול. אכן כולם צריכים להטענות למחר או דלק כמה. כלומר אומר המשנה ברורה לפי הרמה אם יש ברית ביום חמישי ביום חמישי זה תענית אסתר מוקדם כולם המוזמנים רשעים לאכול ולמחרת יצומו ביום שישי ממשיך המשנה ברורה וכותב ועיין בתורי זהב ואליה רבה שחולקים על הגה הזו ודעתם דקביעותה דתעניתא הוא דווקא ליום חמישי ועל כן אסורים כולם לאכול ביום חמישי ויעשו הסעודה בלילה כלומר לדעת עצורי זהב ואליה רבה אסור בשום פנים ואופן לדחות אפילו את תענית אסתר המוקדם ועל כן אסורים לאכול ביום חמישי ועשו הסעודה בלילה דהיינו מה פירוש הרי הצום הוא ביום מעלות השחר עצת הכוכבים הברית היא ביום אומרים תורי זהב אליה רבא רעיון מבריק מאוד מי אמר צריך לעשות את הסעודת ברית צמוד לברית אפשר לעשות את הסעודה בלילה בין כך כבר יש מנהג שלילה לפני כן קוראים בזוהר אז אם כן תעשה את הסעודה ב לילה כי אז מותר לאכול ולמחרת תקיים את הצום ומה פתאום שאתה תתחה את הצום אלא שאפילו לשיטתם אומר המשנה ברורה אכן הבעל ברית בעצמן כלומר אבנימול המוהל הסנדק מותרים לאכול ביום חמישי אחר מילה ואין צריכים להתענות למחר נזכר אל בסימן תקנת לעניין שאבאב דעמקל לנהוג כדעת רמה לא הפסיד וכן במור ומציאה ובשבות יעקב הסכימו לדעת השולחן ערוך כלומר אנחנו רואים שיש שתי שיטות השולחן ערוך לא מקל עד כדי כך ואילו ארמה מקל אבל גם פוסקים אחרי הרמה ספרדים ואשכנזים הסתייגו מהשיטה של הרמה שהייתה יתר על המידה וסייגו את זה שרק לאבי הנימול, לסנדק ולמוה. יש לציין שלפי שיטת רבנו, גם איןמול, גם הסנדק, גם המוהל אין להם לדחות שום תענית ציבור. אפילו לא תענית ציבור של תענית אסתר שהיא מוקדמת. עלינו לדעת שיש מחלוקת אם חתן צם בעשירי בתבת אם הוא צם 17 בתמוז או לא? יש אומרים שכן למה? כי כיוון שהחתן ביום חתונתו זה יום רגל שלו, יום טוב שלו, זה דוכה את התענית. הרתב אומר לא בשום פענים ואופן זה אבל דרבים ולא ייתכן שיום טוב של יחיד יתחי ד רבים אומר הרב יוסף אנו פוסקים הלכה כמו הרתבאה שיום טוב של יחיד לא דוחה אבלוד רבים הגרא אומר לא אנו בדעה שיום טוב שליחי דוחה אפו אבל דרבים זה ביחס לשאר צומות תענית אסתר יסודה הוא במנהג כי בימי המשנה והתלמוד אומר התור אור החיים סימן טרפו תרפ ו לא היו צמים תענית אסתר ביג באדר הועיל ועדיין אז מגילת תענית הייתה קיימת והיא קבעה שימים שמודים לשם אין לטענות ולהספיד לפניהם ולאחריהם ולא עוד אלא יג בעדר היה יום ניקנור יום הודעה ושבח לקדוש ברוך הוא שהציל אותנו מניקנור שחיק עצמות אז מטבע הדברים לא יוצמים ב13 באדר ואם כן הצום הזה הוא מנהג וכך רבנו אומר בהלכות תעניות פרק חמישי הלכה ה ונהגו כל ישראל בזמנים אלו לטענות ב-13 באדר זכר התענית שנטענו בימי המן שנאמר דברי הצומות וזעקתם אלא מה הם כתוצאה מכך שהם אומרים זה מנהג אז הם אומרים זה לא בדיוק חובה ואם זה לא בדיוק חובה אומר הרמה בוא אם יש פרית מילה אפשר להתיר לכל הקרועים, לכל המוזמנים לאכול ולמחרת ישלימו. אבל רבנו ישיב ויאמר מה פתאום? מאחר ונהגו כל ישראל. לא יחידים בישראל, לא קהילות בישראל מנהג כל ישראל הרי דינו כמו דין לכל דבר. ואם חל 13 באדר להיות בשבת, מקדימינו ומתען בחמישי שהוא 11 ואפילו לא קובעים ביום שישי מפני כבוד השבת אז לא צמים בשישי בגלל כבוד השבת ודו והקדים את זה ליום חמישי אבל אז דינו כתעני ציבור כל דבר קוראים ויחל ואומרים עננו ברכה בפני עצמה כי כיוון שזה מנהג של כל ישראל וכיוון שזה מנהג כל ישראל מי הרשה לנו להתיר בואו ראו רבותיי הנה בית יוסף בסימן תרפו מביא את שיבולי הלקת סימן קצת דד והוא אותו הוא אומר מעשה היה ועורים באחד בשבת בדיוק כמו שכעת עומד להתקיים אצלנו שפורים יד תהיה ביום ראשון זה נקרא באחד שבת וקדמו הציבור לטענות בחמישי כמנהג ובת אישה אחת שהייתה צריכה קוב אצל השלטון. כלומר, הייתה לה נסיעה ארוכה להתייצב ביום חמישי אצל השלטונות. ושאלה לרבנו, כלומר את רש"י, שאלה כך זה מעשה שהיה אצל רש"י, ושאלה לרבנו אם היא יכולה לטענות למחר. כלומר אני עכשיו יום חמישי תרודה במפגש חשוב עם השלטונות וגם עסוקה בנסיעה ארוכה ותעמית אסרי לו בדיוק חובה. ה אם אתה רש"י מרשה לי שאני אתחה את הצום למחורת תוכנית כבקשתך אני אצום למחרת והיום תהיה בכוחותיי הגופנים והנפשיים לנסוע ולהתייצב לפני השלטונות ולאכול היום בפני תורח הדרך ואמר רבנו כלומר רש"י תענית זה אינו לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא מנהג בעלמה שהרי תענית אסתר ומרדכי היו בי מהפסח ואם נפש אדם לומר דברי הצ מות וזעקתם אין זה פירושו אלא כך פירש על דבר הצומות והצעקות שעברו עליהם בימי המן קיבלו עליהם ימי הפורים לזכר להם לדורות הנס ואף על פי כן אומר רש"י למרות שזה לא בדיוק הצום שצמו אז וזה לא חובה אלא מנהג אסור לו לאדם לפרוש מן הציבור משום לא תתגודדו והיה יש הפרושים שמטענים עם הציבור יום חמישי וחוזרים מתענים יום שישי כדי לסמוך את התענית לפורים ורבי קרא עליהם הכסיל בחושך הולך כלומר הם צמים ביום חמישי וגם ביום שישי כדי שזה יהיה סמוך כל מה שיותר לג אומר זה כסיל וחושך הולך חומרות בכל עצמות של תענית אינו אלא מנהג הוא מחמיר זה במקומו כאילו קבוע מן התורה וכולי וכיוון שנהגו רבים חמישי דיינו בכך עד כאן לשונו אנו רואים שרשי לא הסכים לוותר לה שלא לצום כי היא בריאה ביום חמישי למרות שזה תענית אסתר זה מנהג וזה מוקדם למרות שהיא מתחייבת לצום מערה לא זה לא תוכנית כבקשתך מן הרגע שמכוח המנהג נהגו שזה כמו תענית ציבור לכל דבר נגמר אי אפשר לעשות תוכנית כבקשתך ולכן הליבה דרבנו בוודאי הוא ודאי שאי אפשר לאף אחד אפילו לא לאבי נימול אפילו לסנדק כי ואפילו לא מועל כי רבנו לא הזכיר בשום מקום שאלה יש להם איזשהיא איזשהו יתרון לדחות איזשהיא תענית ציבור בשום מקום יתר רע מזו רבותיי הלי ליבה דרבנו וראיתי מעשה הליבה דרבנו חתן ביום חתונתו כשמתפלים מנחה בביתו או שחרית אומרים תחנון לפי רבנו לא לפי מרן לפי מרן לא אבל לפי רבנו אומרים כי לא מצאנו דבר כזה שיום טוב פרטי של האדם דוחה הנהגות של רבים הנהגות של רבים מלענית מלחנון שודו במנהג אין לפי רבנו הכל מסורגל מקובע אין לזוז ימין ושמאל אי אפשר לעשות מה שרוצים ובאמת רבותיי תראו ה אפילו ערוך השולחן שבאמת מתפלפל כדי לראות מה מקור התענית אסתר הזו בסימן תרפו בסעיף ה אז הוא כותב מביא דברי ארמה שאפשר לדחות את התענית סיבור את תענית אסתר ליום שישי כן ויש מי שחולק מן הוא מתכוון לתורי זהב דגם בניתחה אין לאכול על המילה מי שאינו שייך לשמחה ולטענות למחר דעשו לקבוע לכתח התענית בערב שבת וכן נראה עיקר כלומר למרות שהוא אשכנזי הכריע כטורי זהב נגד הרמה לא להעביר את התענית למחורת אמנם הוא מדבר לכל הקרועים כמו המשנה ברורה לא להביא נימול אבל תראו גם ראו שגם הם היו בעצמם זהירים זהירים מאוד מאשר לבוא ולהתיר לבני אדם להתחיל לנייד את התענית אסתר הזו ונסיים בדברי הרב עודו יוסף והוא אומר את הדברים ה באים שבל הבריאים בין אנשים בין נשים לא יפרשו מן הציבור ואפילו מי שבא בדרך קשה עליו בתענית ידחוק עצמו ויתענה אוכשחל יג בעדר בשבת ויקדימו תענית לחמישי אם טעו ואכלו ביום חמישי טוב שיתענו ביום שישי ואנו אחרי בקשת המחילה אומרים הלי ליבה דרבנו אין להתיר להם לאכול ביום שישי למה? בגלל כבוד השבת.
לטענות. סליחה להתענות בגלל כבוד השבת. אסור שאם כן, למה הקדימו את זה עד יום חמישי? היו עושים את זה ביום שישי. אלא בגלל כבוד השבת אין לפגועכבוד שבת. משום כך גם ההוראה הזו רבנו לא יסכים לה. ואז הוא מביא חתן בתוך שבעת ימי המשתה שלו. לעניין תענית אסתר. הוא מתיר לו לאכול ו חולה ואינם רשאים להחמיר על עצמם טענות מפני שיום טוב שלהם הוא זה זוהי סברתו על כל פנים מכאן אם אין רוב מניין מתענים בבית הכנסת בצום תענית אסתר אין להוציא ספר תורה לקרות פרשת ויחל במנחה אנחנו גם על זה חולקים לפי רבנו זה לא תלוי ברוב זה תלוי ביום וזה נקבע מכוח מנהג ישראל דינו והשליח ציבור לא יאמר ענינו וחזרה וכולי מנהג להוציא ספר אבל שיש ששם מטענים שהוא רוב מניין המנהג להוציא ספר תורה לקריאת היכל וכולי לסיכום מורי ורבותיי אנו אומרים שאותו אדם מאחר והוא אמון על שיטת הרמבם לא יוכל אפילו הוא עצמו לדחות את הצום ליום שישי אלא עליו לצום ביום שישי ביום חמ סליחה עליו לצום ביום חמישי עליו לצום ביום חמישי וכן הנסנדק וכן המוהל ואין לומר כל המזמנים ואם ירצו לעשות סעודה כפי שאמר הטז או כפי שאמר שםראה שיקדימו לערב ולא לטחות בשום פנים באופן אבל החינו השנבים כבר ראינו שהם לפחות לפחות מתירים לאבי הנימול וכן לסנדק וכן המועל וכן הספרדים ביום התענית שלו לצום כדי שיום טוב שלהם הוא ا