שאל השואל ואמר מאחר והשנה קרי יום 14 הוא מתחיל ממוצאי שבת מתי יאמרו את ההבדלה ומתי קריאת המגילה ובכן כפי שנאמר בכתובים היו שני מנהגים. מנהג אחד שבו אמרו את ההבדלה לפני קריאת המגילה בבית הכנסת והיו שאמרו את ההבדלה אחרי קריאת המגילה. את הביטוי של שני המנהגים האלה אנחנו צעים ב דרכי משה על התור אור החיים סימן תרצג שם הוא כותב והכל בו כתב שאין לומר ויתן לך זה התוספת שאומרים במוצאי שבת אבל בהבודרים כתב דיש לאומרו וכן כתב מהריל ומנהגים שלנו וכתב עוד אבודרהם הוא מצטט מאבודרהם ד יש להבדיל קודם הקריאה וכן כתב הכל בו יש להבדיל קודם הקריאה דלא כמנהג נרבונה דנהגו לקרות קודם הבדלה כלומר לקרות את מגילת אסתר קודם הבדלה והמנהג שלנו אומר דרכי משה כמנהג נרונה שקודם כל קוראים את המגילה ואחר כך מבדילים והמנהג שלנו כמנהג נרבונה קוראים המגילה ואשר הני ואומרים וינועם ומבדילין ואומרים ויתן לך וכן הוא במנהגים לכאורה המנהג לפי מבדילים ואחר כך קוראים את המגילה נשמע הגיוני למדאי מה הוא הטעם של אלו שנוהגים שקודם כל קורא את המגילה ואחר כך מבדילים. התשובה יש מה שנקרא בדברי חז"ל אפוקיומה מאחרינן. כלומר כל מה שיותר לדחות את תוצאת יום שבת קודש על ידי הבדלה דוחים כדי להראות שאין אנו מסלקים את השבת אלא נפרדים בצער. ממנה כי היא לנו למקור קדושה אנחנו נולדים בה מחדש ולכן נהגו לדחות ההבדלה כל מה שיותר באמת על רקע שני המנהגים הללו התפתח התפתחו הבדלים בין השמי ובין הברדי שהשמי לפני קריאת המגילה לפחות מברכים בורא מורה האש כי הם טוענים איך אתה קורא את המגילה ונהנע מן האור ואחר כך אתה מברך בורא מאורי האש תברך בורא מורי האש כדי שתהנה לאורו ואז אתה קורא את המגילה ואילו הבלדי אומרים את מורא מורי האש אחרי אחרי קריאת המגילה יחד עם כל ההבדלה שוב לכאורה שמי צודקים אבל הבלדי שוב אומרים מורה האש זה שבח לבורא עולם ואין לברך אלא אם כן נהנה לאורו אבל זה לא אומר שאסור להנות מן האור לפני שמלכים בורא מורי האש זה ברכת שבח אבל לא שאסור לההנות נאור לפני שמלכים בורא מורי האש וכך יוצא נהרה נהרה ופשתה כל מקום לפי מנהג, כל לפי מנהגה. למרות ה מנהגים הללו, לעניות דעתנו, במציאות שאליה נקלענו, דהיינו שהיום נוהגים שהילדים מתחפשים, יש אפילו אפילו הגדולים מתחפשים ובאים מבית הכנסת כשהם מחופסים מסכות וכל מיני צורות שונות מה שבתימן לא היו נוהגים ואילו כעת זה דבר נפרץ מאוד ואם כן עצה חשובה ותיקון גדול הוא להורות לציבור שלא לבוא מיד לבית כנסת אמצע השבת כי אם נאמר להם לבוא מיד אמצאת השבת יתחילו לבוא לפני כן כי הרי בסופו של דבר הם הם לא רוצים להפסיד את התפילה בציבור ואת הקריאת שמיעת קריאת המגילה ואז יעשו הכנות עוד מן השבת הכנות שהם קרוחות בחילול שבת זה לא כמו שהיה אז שאין שום מחנות אלא הולכים סועדים את סעודה שלישית גומרים ושבים בית כנסת ונשמשות כי אינם עושים שום דבר. וביחס להבאת המגילה, דבר שהוא אסור מכין מקודש לחול, הרי אין שום בעיה. אם זה בין השמשות, כל איסורי השבוטין שהם מדרבנן אינם אסורים בין השמשות. ואם גם מביא אותה לבית כנסת אחרי הצהריים ביום שבת ומעיין בה, לדידנו אין אין מגילת הסתר מוקצה בשבת ומותר לו לעיין בה ומחר ונהנה בה בשבת כבר אין על זה דין של המחין מקודש לחול אז לא הייתה בעייה אז מטבע הדברים הזדרזו מיד אחרי קיום סעודה שלישית חזרו אל בתי הכנסת התפללו קראו את המגילה ואחר מכן הבדילו אבל כאמור מציאות חיי השתנתה לבלי הקר וכאמור רבים שעוסקים בתחפוסות ואז חייבים אנחנו להראות להם שחלילה חלילה שלא יעסקו בתחפוסות רק חרצת שלושה כוכבים כי בתחפוסות הרבה פעמים יש מלאכות דאורייתא זה לא רק הלהתלבש אלא יש פעמים מלאכות שהם דאורייתא ולכן צריך להראות להם שהתחילו בזה רק אמצע שלושה כוכבים והואיל וכן מן הראוי שיבדיל בבית לא ולבני ביתו ולאחר מכן התחיל לעשות את המלאכות אומנם מותר לעשות מלאכות חרצת הכוכבים אם האדם יאמר בפיו המבדיל בין קודש לחול בין איש בין אישה ועדיין לא הבדיל על ה*** זה נכון אפשר כך לעשות, אבל לעניין אכילה ושתייה, בעיקר אכילה, אסור לאכול שום דבר לפני ההבדלה על ה***. ולכן אם כבר אנחנו מנהיגים את התיקון הגדול שלא יתחילו בתחפוסות רק אחרי צת הכוכבים ורק לאחר מכן ילכו לבית הכנסת, אם כן קיים חשש שאם אם לא יעשה הבדלה על ה*** אז יראה עוגיה יאכל אותה או אשתו אשר בוודאי תתחיל להכין את צורקי הפורים שמה תטעה ותאכל לפני הבדלה ואסור לאכול לפני הבדלה על ה*** זה לא כמו המלאכות שדי לנו באמירת ברוך המבדיל בין קודש החול כדי לעשות להתיר את המלאכות אלא כאן בשביל להתיר את האוכל לצורך בהבדלה על ה*** ולכן אנו בדעה שמן הראוי להורות לציבור שבליל פורים שחל במוצאי שבת שלא יתחילו בתלבושות בתחפוסות אלא לאחר צת שלושה כוכבים והועיל וכן לפני התחלת כל ההכנות יבדיל על ה*** הבדלה מלאה ולאחר מכן יגיע לבית הכנסת ויתפללו על ערבית. נכון מאוד שיוצא שהוא מבדיל על ה*** לפני שהתפלל ערבית. רצוי כך מאשר מכשולים אחרים. ולמרות שהבדיל על ה*** והלך לבית הכנסת והתפלל ערבית, עדיין צריך לומר הבדלה בחונן הדעת, כי חז"ל תיקנו גם על ה*** וגם בתפילה. אז מטבע הדברים אחרי התפילה יקראו את המגילה וכבר לא יהיה הבדל בין שמלבין בלדי אם מברכים בורא מורי האש או ההבדלים בין שני המנהגים אם מבדילים לפני הקריאה אחרי הקריאה אלא כאמור ההבדלה בבית מיד אמצאת השבת שזה תיקון גדול למציאות המיוחדת שאנחנו מצויים בה רבי חנן גשומר חיק