האם מותר לגרד במגרדת את הגזר דק דק ביום שבת ולאוכלו והתשובה אסור מדרבנן אמנם נכון מותר לפי רבנו לחתוך את הירק דק דק בשביל לאוכלו ולא אסרו אלא דווקא שחותך את הירק דק דק לצורך בישול כל אותם ירקות שדרכם להכניס אותם לבישול וחוצכים אותם דק דק זה תולדה של תוחן אז אומר מורי בבית צדק שהמלא אם זה לצורך בישול אבל כל שאינו לצורך בישול אלא לצורך אכילה מותר ועל זה אנחנו מוסיפים ואומרים בענמלה כשהוא חותך אותם בכלי שאינו כלי שנראה כעובדים דחול אבל אם נראה כעובדים דחול אסור הדברים האלה מפורשים בשולחן ערוך על בסיס חידושו של הריבש שהריבש הוא שאמר אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקוראים רליו והכן מרן כתב המחתך הירק דק דק חייב משום תוחן ושם הביא הרמה שאם הוא אוכל את זה לצורך מיידי מותר והמשנה ברורה העיר שם שדווקא בכל שאינו מיוחד לכך אז באמת בשולחן ערוך בנושא כ תוך התבססות על הריבש אז אוסרים בכלי המיוחד לתחינת ירק ואנחנו מקישים מדברי השולחן ערוך גם לשיטת רבנו למרות שרבנו לא כתב במפורש את העניין הזה הוא כתב את זה בדברים אחרים הנה למשל בשבת כ הלכה א כג א אומר בהלכה יט חבילי סיאה ואזוב וקורנית וכיוצא בהן שהכניסן למאכל בהמה מסתפק מהן וכותם ואוכל בראשי אצבעותיו אבל לא בידו הרבה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא לדוק. כלומר דרשו ממנו שינוי. וכן בהלכה כ הצריך לדוק פלפלים וכך יוצא בהן לתן לתוך המאכל בשבת. הרי זה כותש ביד הסכין ובקערה. דהיינו לא לחטוש בעלי של המחתשת אלא ביד הסכין. בקת של הסכין ולא במחתשת אלא בקערה. כלומר שני שינויים אבל במחתשת חייב מפני שהוא תוחן. לפי כך אסור לבריא להתרפות בשבת גזרה שמה יש חק סמנים. ובתמן א לפני עשרות שנים פרצה מחלוקת לשם שמיים אם באמת מותר לעשות אה מדגוג בשביל הזקנים בדרך כלל היו דוקקים הדק הטב הטבדק עוד מערב שבת לוזים בוטנים אפונה פולים ומערבבים ומגישים לפני הזקים קמח תחון מהדברים האלה ובזמן הג'עלה ואם שכחו מלכתוש מערב שבת אז היו כאלה בתימן שהסתפקו רק בשינוי אחד. דהיינו קצו בתוך המחטשת ממש, לקחו את העלי, אבל לא קדשו בחלק הרחב, בראש הרחב של העלי, אלא בראש הדק למעלה של העלי. והסתפקו בשינוי אחד. ומורי יושיש יצא נגד זה בתקיפות מרובע וטען שלפי רבנו אין די ב איך קוראים בשינוי אחד אלא בשני שינויים כיוצא בדבר ביחס לסלט ירקות שהיו חותכים אותו דק דק בשביל לאכול לכאורה זה מותר כי זה לא בשביל בישול וגם בזה נק זה יצא מורי היושיש שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול כלומר אף על פי ש רבנו לא זכר עניין של מגרדת, אבל באף על פי שאין מקישין בשבועין, אין מדמין בשבטים כשיש גזרות של חכמים, בזה הם גוזרים, בזה הם לא גוזרים. דהיינו מה שנראה להם מתוך השטח, שזה עלולי להביא לידי מכשול אצל רבים לאיסור תורה. אז הם גוזרים מה שלא נראה להם שזה יביא לידי מכשול אצל רבים לאיסור תורה לא גזרים אבל כאמור העובדה שמורי יושיש בתימן התנגד גם לעניין הזה של סלט חתיכת סלט ירקות דק דק וביניהם גם ירקות שנעדו שמבשלים אותם בדרך כלל כמו אה עגבניות וכיוצא בדברים האלה אז אפ אף על פי שזה נועד לסלט בכל זאת התנגד אלא רק עם שינוי. אם כן, גם כאן דומה שבאמת איסור כולל הוא בתחינה לא לעשות כדי שהוא עושה בחול. אין צריכים גזרות פרטניות אלא הועיל ומצאנו בתוחן שעשרו חכמים כדרך שהוא עושה בחול. אם כן כל דבר ששייך לאב תוחן או תולדה תוחן להבדיל מגזירה של תוחן אז ברור שכיוון שזה איסור תורה אז אסור לעשות דרך שעושים בחול ולכן נראה לנו כדבר פשוט במיוחד לאור פסקה פסקיו של מורי היושיש שנתפרסמו בכתבים כל המחלוקת הזו נתפרסמה שם שאכן באמת גם ירקות אשר בני אדם רוצים לאכול אותם דק דק ביום שבת אף על פי שאיננו עושה את זה לצורך בשול אלא לצורך סלטים או אכילה מיידית במקום כל שהוא עושה את זה בכלי המיוחד שנועד לחטוש לגרום לכך שהוא יהיה ממש דק דק אסור כגון זה המגרדת במגרדת של שני סוגים סוג אחד שיוצאים חתיכות ארוכות יש סוג אחד שממש זה חורים חורים ויוצא דק דק במגרדת הזו של חורים חורים שיוצא דק דק וזה נראה לנו לאסור בבחינת עובדים לחול אשכוונתו אך ורק לאכול את זה במקום אה כמובן שדברים אחרים א שאינם דק דק מותר למשל יש היום קוצצים מכשירים שאתה שם את אותם על גבי פירות או ירקות ואז אתה מקבל חתיכות חתיכות קטנות כי זה מכשיר כזה שהם רבועים רבועים אז יש פוסקים בני דורנו מתירים ובצדק זה עדיין לא גדר של תוחן אף על פי שהוא עובדין דחול לא כל עובדין דחול אוסרים עובדים דחול רך לאיסור תורה אוסרים עובדים דחול שאינם סרך לאיסור תורה אין חוזרים גזירה לגזירה ולכן כל שביסוד ובבסיס זה איסור תורה וכאמור חיתוך הירק דק דק ממש ממש דק דק זה תולדה של תוחם זה איסור תורה אם כן אסור עובדים תחול באותו במגרדת כזו אבל כל שביסודו הוא רק גזרה מדרבנן אין לאסור עוד גזירה לגזירה כי אין גוזרים גזירה לגזירה רבי חנא בנגש דבר