שאל השואל ואמר האם מותר לו להתפלל עם ציבור אשר רובם אינם שומרי שבת והם מחלי שבת פרסיה? והתשובה הדבר תלוי בנסיבות אם אין לו מניין אחר רק איתם. הרי יש תשובה לרב שאול אה ישראלי זכר ברכה שמגדיר ציבור כזה בגדר פיקוח נפש רוחני של הציבור. ואם כאמור אין מניין אחר והמטרה גם של זה שמתפלל שם לקרב אותם כמה שאפשר והרעיה שהם באים להתפלל זאת אומרת שיש להם עדיין ניצוץ הרי יתפלל איתם ויהיה חכם ידע שעיקר התפילה היא תפילת 18 ושם הוא או אלה ששומרי שבת יתפללו ולאחרים יכבד אותם באמירת זמירות, באמירת כל מיני קטעים שאינם גופש לתפילה. וכך יהיה בבחינת בתחבולות תעשה לך מלחמתה של התורה. כי באמת יש לנו ב תה שני קשיים לפחות בשאלה זו א' האם הם ציבור כי אם חס ושלום הם מחלה שבת פרי העשיה אז אולי אין להם גדר של ציבור אלא אוסף יהודים שעדיין יש להם איזה קשר ליהדות ב' יש הבדל בין להיות שליח ציבור ובין להתפלל כי שליח ציבור אין קטיגור נעשה סניגור איך יוכל אדם שיש לו חבילה של עבירות להיות סניגור? ולכן מההיבט הזה של העניין של אין קטיגור נעשה סניגור אמרנו שהוא יתול על עצמו בעיקר את עיקריהן של התפילות שעליהן נאמר אין קטיגור נעשהסניגור ובשאר הדברים כאמור יכבד אבל השאלה האם הם הופכים להיות ציבור והתשובה הנה החנמי בדברים האלה אין דברים חתוכים לגמרי אם מדובר בציבור ירא שמיים ומגיע אל הציבור הירא שמיים אדם שהוא מחלל שבת פרהסיה אז עי ברור שלכתחילה לא נצרף עוד אותו למניין כי יש לנו ממה לצרף בני חכמים איך לגרום לכך שיבואו אנשים שהם יכולים לצרף במניין הוא ברור שלא ניתן לו להיות שליח ציבור אלא נחמד אותו בדברים אחרים אפילו לספר תורה שזה לא גדר של תפילה אפשר לגרום לכך לא הוסיף בעולים אבל כשמדובר שאין מניין בלעדי אותם מחל שבת פרהסיה כדאי כדאי הוא בעלשות בניין ציון אשר אמר אם יהודי מחלל שבת פרסיה בא לבית הכנסת להתפלל מדליק נרות עושה קידוש רק מה הוא נוסע בשבת לעיני קל הרעק הזה נשמע רק מה זה אמנם דבר חמור אבל ברור שיש כאן סתירה מובנת בהתנהלותו של אותו אדם. אם כוונתו להחיש מציאות הבורא או השגחתו של הבורא, מה לו שהוא בא לבית הכנסת? מה לא שהוא מדליק נרות? מה לא שהוא מקדש? אלשמאמינה, אומר הפשוט בניין ציון, שהוא מחלל שבת פרסיה לתיאון. זו הגדרה מעניינת ונועזת. ואם כן כדאיית ההגדרה הזו למצבי מצוקה שכשאנחנו מדברים שזה פיקוח נפש של ציבור אין ציבור באותו מקום אין רק זה ובדרך כזרו התנהלו לאט לאט והיה לנו בית כנסת כזה בקריית אונו שהרבה מהם היו מחלי שבת פרסיה עד שהתגלגלו עוד שנה עוד שנה והיום ברוך השם רוב הציבור הם שומרי תורה ומצוות הרי שבאמת יש גדר של פיקוח נפש של כלל הציבור שכשאין אלטרנטיבה יש מצווה לעזור ולדובב ולקרב או כבר אמרתי שעולם המושגים בימינו השתנה לגמרי סיפרתי לכם על אחד שדלג אחריי ביום שבת הם קטנוע בכל רע גדול והגיע אליי ואני עטוב בטלית עוצר לפניי ביום שבת ואומר שבת שלום כבוד הרב כמה אני אוהב אותך ברור שהמושגים שתנים אתמול אחרי שגמרתי בשבת ציון הלכתי לעוד בית כנסת ופוגש אותי אחד עם מסור חשמלי גדול והוא בבגדים צועים בגדי עבודה מגזם את ה את הגדר חיה את הגדר ר חיה ביום שבת איך שהוא ראה אותי אומר שבת שלום כבוד הרב הוא ממשיך לגזם והרי בימים עברו שכשראו רבוא מעשן זרק מיד את הסיגריה או החביא אותה וכאן כבר אין להם תובנה שבכלל זה אסור מעולם לא למדו שזה אסור הוא חושב שזה רק שתי שיטות התנהלות יש מי ששובט בדרך כזו יש מי ששובט דרך כזו, אבל כבר עבדה התובנה שזה דבר שהיום ונורא היום ונורא ואיך אפשר לקרוא לאנשים כאלה שהם כגויים הם כגויים במעשיהם אבל לא בהשקפת עולמם כי אין להם שום ידע סיפרו לי שבחומר של לימוד תורה בית ספר כללי לא מצטטים פסוקים ואם מצטטים איזשהו פסוק כתבן אז יש כתוב תרגום בשפת דורנו. כלומר הילד גדל בלי שהוא נחסף לטקסט של התנך. הוא איננו מודע בכלל לטקסט של התנך. הוא לא נפגש עם הפסוק ויאמר השם אל משה לאמור והשם השם כדי שלא ישאל שאלות. אז אף על פי שמור מאוד לא אהב את ההגדרת תינוקות שנשבו למציאות של ימינו. אבל ככל שאנחנו יותר ויותר מתוודעים אל העולם הלא דתי בימינו. הדורות הנוספים. הם לא ידעו ולא יבינו וחשכה התהלכו. ואיך אפשר להגיד לבני אדם כאלה שהם כגויים בכל דבר? אז ניש לא נאפשר בתי כנסת שלנו לפרוץ גדר. אבל אין אנו רשאים להתעלם מציבור כזה שרוצה להתפלל וצריך לקרב אותו. כלום. נדחק ציבור כזה לידיהם של הרפורמים אשר מחדשים דת, עוקרים דת אמת או מחדשים דת ומכניסים כפירה בכל העניין. כבר מוטב שנקח את האנשים האלה שרחוקים של רפורמן בכלל, אלא אינם מכירים את המציאות האמיתית ולאט לאט לשובב את נפשם. מי שמכיר את המציאות של הפעילות של חבד בתי חבד בעולם. הרי מה עושים אנשי חבד? מכניסים אורחים ובאים אליהם מחלי שבת, בועלי נידות, אוכל אכלי נבלות וטרפות שבכלל רחוקים מתורה ומצוות. והנה אי שם רחוק נזכרים ביהדות, יש להם בתי מלון ויש להם צימרים, פתאום נזכרים ביהדות ובאים בנפש חפצה לבית חבד ומתחברים לקידוש של שבת מתחברים לדברים האלה והראיה היא לא רק הופעת עם הראיה רבותיי שהם תורמים לבתי חבד אלה כי אחריך איך בתי חבד האלה מתקיימים כלומר אנשים של רחוקים תורה ומצוות מזילים כספים אל העמידים שבהם כי מערכים את הפעילות הזו שמע מינה שהם מעוניינים בה ואם כן איפה באמת יש כאן זן חדש אשר התאוות שלהם גברו בנוסף לבערות שלהם בתורה בצד הבערות שלהם בתורה ובמיוחד בימינו שלנו שכבר שתפו את המוח שזכותו של האדם להיות ככה וזכותו של האדם להיות ככה כלומר הוא חשב הוא חושב שזה בחירה בין זה לבין זה ושכביכול הקדוש ברוך הוא אמר זה לא נורא בני חביבי אתה רוצה לאכול תריכות זה לא נורא תבחר מה שאתה רוצה אתה רוצה לבעול נדות זה לא נורא ככה הם חושבים הם לא מבינים הם לא מבינים ובחרת בחיים שהקדוש ברוך הוא אומר להם תבחר בחיים ולא תבחר במוות ומשום כך אני חוזר ומסיים בבתי כנסת שלנו שברוך השם רובם על טהרת הקודש נעמוד על המשמר תביטב כמה שנוכל ובחוכמה אבל בבתי הכנסת אחרים דין אחר יהיה להם וכל דבר צריך להביא למורה הוראה במקרה כזה לשקול מוזני פלס ולתת להם הנחיות היותר מושכלות כדי שמצד אחד לקרב ומצד שני פחות לק רבי יחנגשמר