שאל השואל, האם יש דין של עירוב צורת פתח שעושה את העיר לרשות היחיד גם בעיר שיש בה כביש ראשי אשר בוקעים בו 60 ריבו בכל יום. והתשובה לפי רבנו בהסבר לשיטת מורי יש דין של רשות היחיד גם לעיר שיש בה רחוב ראשי שבוקעים בו למעלה מ-60 ריבו ואפילו 600 ריבו הדברים האלה נאמרו על ידי נכתבו על ידי מורי בפרק חמישי מהלכות עירובין הלכה כא באות אה כ הלכה כ באות כה אומר מורי והנה ברור שרבנו מפרש של יחיד קניין יחיד כלומר היו בימה ערים קטנות שהיו בבעלות של אדם פרטי והם היו מוזכרות או נמכרות ולא חשוב כמה דרין בא ולא כמה עוברים בא בכל יום אפילו 120 ריבו ושל רבים כלשהיא קניין רבים אוכפי כללים הידועים אפילו דמעות רבים שניים אם הייתה קניין לשניים אל שרבים קרנן בה עוד לא פירוש רש"י וממשיך מורי ואומר ורבנו אין ריבוי מניין בני אדם עושים רשות הרבים ולא מאותם עושה רשות היחיד אלא צורת העיר ומבנה הקפה ולעולם עיר שהיא מוקפת מחיצות או צורות פתחים נשים לב מחיצות או צורות פתחים היא רשות היחיד אפילו נמצאים בה או עוברים בתוכה 200 ריבו בכל יום. כלומר הדברים ברורים לפי מורי כי אכן באמת עיר אפילו שיש ברחוב ראשי שבוקעים בו למעלה מ-60 ריבו בכל יום הרי אם היא מוקפת צורת פתח לאו דווקא מחיצות לו דווקא חומה היא ממוקפת צורת פתח הרי היא דינה כרשות היחיד כי מספר אוכלוסין אינו מעלה ולא מוריד הדברים האלה של מורי הם מכוונים לחלוק כנגד שיטות של מורה הוראה שאנחנו מיד נציג אותם ובכן יש מחלוקת בקרב חכמי ישראל גאונים ראשונים ואחרונים מה נקראת רשות היחיד והתור בסימן ש שמ אור החיים מביא דעה שהיא דעת הגאונים ודעת הרבה ראשונים גם כן שמה נקראת רשות היחיד א רשות הרבים אם יש דרך שהיא מפולשת מכוונת מתחילת העיר עד סוף העיר ובו שאם בה 60 ריבו היא נקראת רשות הרבים מרן הבית יוסף אומר בבית צדק שלפי הרמבם אין התנאי של בוקעים 60 ריבו שערי הרמבם בפרק 14 מהלכות שבת הלכה א' כתב איזה רשות הרבים מדברות וערים ושדות ודרכים המפולשים להן ובלבד שיהיה רוחב הדרך 16 אמה ולא תהיה עליו תקרה תקרה כלומר רבנו אמר מה זה רשות רבים רחוב ברוחב מינימלי של 16 אמה אבל הוא מפולש הוא מביא אותנו לרשות הרבים ומה היא רשות הרבים לפי רבנו מדבר יערים, שדות ואז יוצא לפי רבנו שרחובות שהם רחבים 16 אמה והם נניח מפולשות מתחילת עיר עד סוף עיר, מה שלא תמיד מצוי, אבל ה מביאות אותנו לא אל שדות, לא אל מדברות, לא אל הערים, אלא מביאות אותנו מעיר לעיר. לפי רבנו אין דינו כרשות ערבים אלא ככרמלית. שזה מדרבנן ולא מדאורייתא. אבל אף שבאמת מרן הבית יוסף צודק שהרמב"ם לא התנה שרשות הרבים היא רחוב בן 16 אמה ובוקעים בו 60 ריבו וזה הוא צודק אבל מה שהוא אמר אפילו מעיר לעיר מפולש ואפילו מעיר לעיר לפי רבנו לא זה לא נקרא רשות הרבים מעיר לעיר זה עדיין נקרא כרמלית ואם כן הם באו ואמרו בצורה כזו מרן אומר בסתם אני פוסק כמו הרמבם אבל כבר למדנו להבין זה לא בדיוק כמו הרמבם הוא פוסק כמו הרמבם שרחוב בן 16 עמה ברוחב 16 אמה גם בלי 60 ריבו אם הוא מפולש מתחילת העיר עד סופה הוא רשות הרבים דאורייתא לדבריו ובזה הוא צודק שאין צורך בתנאי של 16 של 60 פה אלא שלפי רבנו אם זה מעיר לעיר זה עדיין כרמלית אבל הוא טוען זה רשות הרבים דאורייתא כך הוא הבין בדברי רבנו ואם כן האשכנזים אומר ויש אומרים דווקא עם בוקעים 60 ריבו ואשכנזים התגדרו סביב העניין הזה של 60 ריבו כלומר אפי אשכנזים רחוב מפולש מעיר לעיר 16 אמר רוחב ואין בו 60 ריבו עדיין הוא כרמלית לא בגלל שהוא לא מפולש לסדות ולמדברות, אלא בגלל שאין בו 60 רבו. ולכן הם באים ואומרים התקנה לעשות מסביב לעיר עירוב צורת פתח קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן שזה פתחים פתחים פתחים פתחים פתחים שזה נחשב כאילו זה חומה כאילו זה סגור הכאילו הזה מועיל דווקא אם הרשות הרבים היא מדרבנן כרמלית אם מדאורייתא הכאילו הזה לא מועיל ולכן כל שאין בהרחוב הזה שש ריבו בוקעים אפילו שהוא מפולש מתחילת העיראת סופה לפי החינו אשכנזים אפשר לסמוך על ערוב צורת פתח זה כיוון שהוא מתקן רשות הרבים דרבנן עירוב צורת פתח לא מתקן רשות הרבים דאורייתא אלדרבנן והועיל בברוב הערים הרחובות אפילו המפולשים במידיו יש רחובות מפולשים לא בוקעים בהם 60 ריבו אז אפשר לתקן אותם על דער בצורת פתח ולתת להם דין שרשות היחיד ואז מותר לטלטל דברים שלא מוקצים ביום שבת אבל מרן שאומר שרחוב שהוא מפולש מתחילת עיר ועד סופה מעיר לעיר והוא ברווחר 16 מה ורשות הרבים דאורייתא יועיל צורת פתח ולכן הרב עובד יוסף פוסק שלכתחילה צריך להחמיר שכל הערים קופות צורת פתח ויש בהם רחובות מפולשים מתחילת העיר עד סופה אף שאין בהם 60 ריבו לא לסמוך על עירוב צורת פתח רק בשעת דוחק במצבים מיוחדים יש לסמוך על המקירים על אשכנזים אבל הם לא לסמוך בא מורי ואומר שתי תשובות בדבר אר לף לפי רבנו גם רחוב שהוא מפולש מתחילת העיר ועד סופה אם הוא לא מפולש למדברות לשדות ערים זה עדיין כרמלית ולא רשות הרבים דאורייתא אף שהם רוחבים 16 אמה ב גם אם הם מפולשים למדברות לשדות וליערים ורחבים 16 ודינם כרשות הרבים דאורייתא אם העיר מוקפת עירוב צורת פתח עירוב צורת פתח זה דאורייתא דאורייתא זה לא מדרבנן זה לא כולה שמקלים שהרי אם יש לנו כאן קרם ויש לנו כאן שדה תבואה הרי כדי שלא יהיה עירוב עירוב כלאי הכרם מה שיאסור את התבואה ואת הענבים באכילה ובהנאה ודינם בשריפה צריך לעשות קיר מחיצה המבדילה בין הקרם ובין ה ובין התבואה אבל או הרחקה שהרחקה גדולה מאוד ביניהם שניכר זה פני עצמו פני עצמו והנה אומרת ההלכה שאם הם קרובים זה לזה לא רחוקים הקרם והתבואה מאוד קרובים שבלי מחיצה הם נעשים כלי הקרן ואסורים בחילה בנאה ודין המצריפה והנה אין מחיצה ומעמידים בסוף הקרן קנה ובסופו קנה וחוץ מעליהם קנה מעל גביהן זו נקראת מחיצה דאורייתא ואין כלאי הקרם כך העירוב צורת פתח מסביב העיר זה נקרא מחיצה דאורייתא אומר מורי ואין לנו מה לחשוש לסיכום יוצא איפה קודם כל באמת בימינו ברוב הערים אין רחוב אשר חוצה את העיר מתחילת העצופה אפילו לשיטתם אין רחוב כזה ברוב הערים כי בדרך כלל הרחובות מתעקמים פה ושם אז כבר אין לנו רשות הרבים דאורייתא אלא דרבנן ב גם אם נמצא גם אם נמצא רחוב שחוצא את העיר מתחילת העד סופה הרי לשיטתם אם זה אם זה דאורייתא אם אין 60 ריבו לפי מרן ולפי שיטתנו אם זה מעיר לעיר עדיין זה כרמלית ורק אם זה לשדות וליערים ולמדברות אז ורק אז זה רשות הרבים דאורייתא וכאמור גם אין זה רשות הרבים דאורייתא אם תיקן את זה על ידרו צורת פתח הרי זה מתכן למה היא נפקמינה נפקמינה להרבה דברים א' יש לנו את כביש גיהה שאומרים פוקעים בו 60 ריבו ואז אולי לכאורה ערב צרות פתח שעושים שמה אין לו לא מועיל לשיטתנו הליבה דמורי זה מועיל ב הרבה פעמים אנחנו מגיעים מחוץ לארץ בשליחות לדבר מצווה ואתם מיד שואלים במקום ואתם תראו מחלוקות עצומות אם יש עירוב או אין עירוב אז החרדים בדרך כלל לא סומכים בערים גדולות על העירוב בגלל שיש 60 ריבו בוקעים באותם מקומות לא תמיד באותם מקומות יש רחוב מפולש ממש חוצה מתחילה עד הסוף אבל יש מקומות שזה יש מהמשים ריבו אז הם לא סומכים על העירוב אבל יש רבנים מקלים ועושים עירוב גם מקומות כאלה הליבה דמורי אם באמת העירוב צורת פתח הוא תקין תקין אזי זה יכול לעזור הבעיה שם היא אחרת לא די בעיר צורת פתח בערב צורת פתח צריך עירובי מבואות ושיתופי ערובי חצרות ושיתופי מבואות וקניין מראש העיר כדי לנטרל את העניין של הגויים וכל הדברים האלה ולכן צריך להיות רב מושכל שם שא' יקיים את העניין של העירוב צורת פתח כהלכה ב' שידע לעשות את הקניינים המועילים כדי לנטרל את ההיותם של הגויים שם על מנת שבאמת יהיה אפשרי להעביר מקום מקום אבל אצנו ברוך השם שאנחנו כאן רבנו ברוך השם יהודים ואנחנו יכולים לעשות ועושים עם ראש העיר את כל הקניינים המועילים וכולי אזי אנחנו יכולים לסמוך על עירוב צורת הפתח בימינו עליבה דרבנו לפי מורי רבי חנין