שאל השואל ואמר מהו הדין לגבי ויטמינים אשר מכונים תוספי מזון בזמן שאדם לוקח ויטמינים ויטמין A ויטמין B ויטמין C ויטמין D וכיוצא בדברים האלה בטור תוסף ומזון האם הוא צריך לברך ברכת הנהנין האם הוא צריך לברך ברכה אחרונה או לא? ובכן דנו בכך פוסקי הלכה לגבי תרופה כתרופה כשהאדם אוכל שאדם צורך אותה האם הוא מברך עליה או לא שהרי הוא איננו צורך אותה מחמת רצונו מחמת תעוונו אלא מחמת אונס מחלתו ובדרך כלל הפוסקים הולכים בעקבות מרן השולחן ערוך אשר פסק בשולחן ערוך אור החיים סימן רד סעיף ח ובו כתב כל האוכלין והמשקין שהאדם אוכל ושותה לרפואה אם טעמם טוב והחנה מהם, מברך עליהם תחילה וסוף. כלומר, אם יש בתרופה איזשהיא הנאה לחך, אף על פי שאינו תאב, אומר המשנה ברורה בסעיף קטן מג, אף על פי שאינו תאב להם כלל ואינו אוכלם אלא מחמת אונס חוליו, כיוון שעל כל פנים החך מהם ולאפוקה אם הם רעים שאין לו הנאה מזה אף על פי שמתרפא מהם אינו מברך כלל כלומר הכני מידה שעל פיו אנו קובעים אם אדם מברך ברכת נהנים זוהי הנאת אחי שהוא צורך את זה לא מכוח תאווה אלא מכוח אונס המחלה אבל אם אין הנאת אחרך בכל שכן כשיש משהו שאפילו לא נעים לו כגון תעמר אז אינו מברך ומכאן לעוד עניין תרופה שהיא בתוך א נרתיק ובולעים אותה אין שמה נעת חך אז אין ברחים עליה ומכאן לויטמינים הויטמינים שנקראים תוספי מזון הם נצרכים לאו דווקא על ידי חולים, אלא גם על ידי בריאים אשר מקבלים הנחיות מאנשים מקצועיים לבנות להם איזהשהו מבנה תזונתי בריא שמונע מחלות, שנותן להם כאילו את היסודות אשר הם נצרחים למזונותיהם. האם יש לברך עליהם בשעה שהוא צורך אותם או לא? אז כל הויטמינים שהם בקפסולות, זה הנרתיקים בקפסולות ונבלאים ולעים אותם אין מברכים עליהם. כיוון שאין הנתח הם נמצאים בתוך שקית, בתוך קפסולה אבל ויטמינים שאינם איך קוראים בתוך קפסולות אלא חשופים והח נהנה מהם בטעמם. אם יש להם טעם טוב אז כמו שלמדנו אם בתרופות כך בתוספי מזון אלו על אחת כמה וכמה שוודאי מברך עליהם אבל אם טעמם רע מר הרי שאינו מברך עליהם כי אין לו הנאת החך הברכה עליהם במ ד יש לו הנאת אח כשהם קטנים כי כל הנה מדבר אף על פי שאיך קורא זעיר הרי האדם מברך עליו ברכה לפני שהוא נהנה על ברכה אחרונה יש צורך בשיעור על ברכה ראשונה אין צורך בשיעור לגבי הברכה האחרונה הגענו ל דיון ונוגע לויטמינים אשר לפי הערכות של מומחים, אם אדם צורך תבל מסוימת, הוא מקבל מזון כאילו היה אוכל חצי כבד, כבד גדול, כאילו עד כדי כך יש בעוצמה של אותו ויטמין. למרות הכל, אין אנו קובעים את הברכה. האחרונה על פי האפקט התזונתי, אלא על פי הכמות, הכמות המטריאלית החומרית שנאכלת ולא על פי האפקט התזונתי. ולכן ברכה אחרונה אין על הטבליות הללו. ברכה ראשונה כאמור, יש ומברכים עליהם בהתאם לחילוקים שאמרו במידה. ואנחנו שותים מים כדי שיקל לנו לבלוע את התבלית. על המים הללו אין מברכים כיוון שאין אנו שותים אותם כי אנו רוצים לשתות המים אלא הם תפים הם אמצעי לדבר עיקר שהוא התבית. רק אם באותה הזדמנות לפני שאנחנו מתחילים את המסע שלנו לבלוע טבליות ואנחנו רוצים לעזר במים אם באמת לפני כן אנחנו עושים חשבון שגם היינו רוצים לשתות מים במיוחד כשאדם מסיים את בליעת הכדורים נשאר לו עוד מים בכוס ואז הוא שותה אותם השתייה הזו היא שתיית נהנין היא לא שתיית שתיית נספח כדי לסייע בבליאה אז לכן מן הראוי אם הוא יודע שהוא רוצה בלו אחי לשתות מים יברךשה הכל וישתה מים ולאחר מכן יתחיל במסע בליעת הויטמינים בתוספי המזון ואדרבה בדרך כזו כבר הסתלק מהרבה הרבה ספקות אם הוא צריך לברך עליהם כי מה הוא יברך על התבלייות הללו במידה והוא צריך לברך שהכל ולכן איזהו חכם הרואה את הנולד אם הוא חושב שבסופו אחרי כל בליעת הטבליות האלה הוא ישתה את היתר המים כי הוא רוצה לשתות אז כבר יכוון מראש שהוא רוצה לשתות כי הרי רוצה לשתות ויברך על זה שהכל ויכוון על הכל על כל מה שהוא בולע בברכת אותה שהכל רבי חמיש