שאל השואל, האם רשאי הוא לדרוש מן הלובה אשר לבה ממנו כספים ולא פרע בזמן, אלא הפליג מאוד בעיכוב הפרעון החוב? האם רשא ממנו לגבות הצמדות כל שהן? תשובה מבחינה עקרונית רשאי. השאלה היא מהו הקריטריון של ההצמדה? עכשיו, כדי לבאר את ההלכה, עלינו לדעת התורה עסרה להלוות הלוואה ולדרוש תוספת עבור המתנת הזמן. שהכסף נמצא אצל הלובה. זה נקרא אגר נתר, שכר המתנה, המתנת המאות. ואם דורשים כסף תוספת עבור שכר המתנת המאות, זה נקרא רבי דאורייתא. ואסור ועובר על האיסור המלווה, הלובה, העדים זה שכותב את השטר, הכל. מרוב חומר האיסור. אבל עלינו גם לדעת שפראון בעל חוב מצווה. כלומר, חובת הלובה לפרוע את החוב בזמן. נכון שאם מדובר באדם עני שאין לו מה לפרוע ואין גם ממה לקחת לו מפעת עוניו הרי שאסור למלווה להיות לו כנוגס ולטבוע ממנו את החוב. הבעל אדם שהוא איננו עמיד, נכון שאין לו כסף מזומן להחזיר, אז יורדים לנחסיו. כי פרעון בעל חוב מצווה. ואם המלווה טובע והוא רשאי לטבוע יורדים נכסיו הוא ממשי מהנכסים את פרעון החוב לא מבעיה אם יש לו נכסים נכסה דלאניידה אלא גם נכסה דנידה הכל יורדים נכסיו משאירים לו כדי חייו כי לא יעלה על הדעת שאדם יקח הלוואות וישמור על נכסיו ולא יחז ולא יחזיר את ההלוואות שנטל כך שזה הבדל דק ועדין בנגיש גישתה של התורה שאוסרת רבית ועוסרת לנגוסטלובה ובין הבחינה השנייה של חובת הלווה לפרוע בזמן של חובת הלווה לפרוע אפילו מנכסיו אפילו שאין לו מזומן כי זה שני דברים שונים ומכאן שאם פרעון אחור גורם נזקים למלווה. במיוחד אם נזכר בעדן שבו הייתה אינפלציה גבוהה וכל הזמן המטבע היה עם פיחוטים ופיחוטים ולובים אשר לא פרעו בזמן והפריגו מאוד בפרעון החוב גרמו נזק גדול מאוד למלווה שהרי הוא מקבל במקום מטבע בעל ערך כזה הוא מקבל מטבע בעל עשירית מערכו וזה נזק ולכן באותן נסיבות של אינפלציה היו מפוסקי הלכה שהתירו לדרוש מן הלובה תוספת בגלל הנזק שהוא גרם כי בעצם העובדה שהוא השתה בפרעון החוב הוא גרם נזק למלווה אז נכון שגרמה בן זיקין פטור מדיני אדם וחייב בדין השמיים סוף סוף חיה בדיני השמיים אבל הייתה בעיה על בסיס איזה ערך הוא יתן כי הצמדה להיות ליוקר המחיה מי אומר שהיא מבטאת נכון את ערך הנזק אולי זה יותר מכך אם זה עצמתה לדולר מי אומר שזה מבטא את ערך הנזק ולכן צריך חוכמה גדולה לראות באמת כיצד לאמוד את ערך הנזק ולחייב את הלובה בתשלום דמי נזיקין למלווה. אבל עדיין השאלה עומדת בפנינו בעידן שאין אינפלציה שברוך השם יש איזשהיא יציבות ב בעולם המטבע בישראל. ואז השאלה היא זו שהמלבה בא ואומר, העובדה שאתה נמנעת מלת לי את הכסף בזמן, הפלגת יותר מדי באחור, אני נמנעו ממני הרבה דברים. רציתי לקנות ולא יכולתי לקנות. נאלצתי לשלם דברים ביוקר בגלל שלא היה לי כסף וכל מיני דברים. היה לי רביות בבנקים, פיגורים, כל מיני דברים כאלה. אז אז האם מלווה יכול לטבוע מלווה שהפליג מאוד בפרעון החוב תוספת בגלל העיכוב בעידן שאין אינפלציה נראים הדברים שכן אמנם יש מחלוקת בין הפוסקים יש מהם שאומרים שזה גרמה ואיננו חייב ויש שאומרים זה מבטל כיסו של חברו יש שאומרים הרי הלובה עצמו שהפליק בפרעון החוב ולא מחמת שאין לו סוף סוף נהנה בעצם העובדה שהכסף שחברו היה אצלו והוא נהנה מהעובדה הזו מאותם פירות שהוא נבוק תוצאה מכך אז לא יכול להיות שיעשה סחורה במון חברו זה מפסיד וזה מרוויח לא עלה על הדעת נכון ש פתרון למצבים כאלה זה היתר עסקה אנחנו מדברים בהלוואה שניתנה בלי התר עסקה ה יש איזשהיא הלכה או מנגנון הלכתי שיכול לחייב אותו את הלווה לשלם תוספת בגלל ההפלגה בפרעון החוב אז כאמור יש מחלוקת בין האחרונים יש מתירים ויש אוסרים כשהמתירים אומרים זה מבטל כיסו של חברו א סוף סוף זה נהנה לובה נהנה מעצם העובדה שהכסף נמצא אצלו וכולי. נראים הדברים שבאמת יש מקום לחייב ככל שזה מופלג, כי זה כבר גדר של מזיק. וגם אם נאמר שזה גרמה, לפחות בין אנשים דתיים, הרי גרמה חיה בדין השמיים. מה יאמר כלפי דין השמיים? אבל כדי להנע מכך, כדי למנע ממציאות כזו, ניתן לומר ללובה בעת נתינת ה הלוואה. אני נותן לך את ההלוואה לתקופה כזו וכזו. דע, מעבר לתקופה הזו אני אמור לפעול פעילות כזו וכזו. יש לי חובות שאני צריך לפרוע או אני אמור לקנות דברים אלה ואלה ואו יהיה לי עיכוב בסחורות, בכל מיני דברים. אז דע לך שהנזק המוערך שעלול להיות לי בפיגור בפרעון הוא כזה וכזה ולכן אם אתה מסכים לשלם לי את הנזקים במדה ואחר הרני נותן לך ואם לא אינני נותן לך ויתרה מזו תן לי צ'ק ביטחון עבור הדבר הזה ולהשליט אותו אז אם הוא יעריך פחות או יותר את הנזק כי אם הצ'ק ביטחון הוא פתוח בגלל שהוא לא קצוב חזרנו לאסמכתא אבל בגלל שהוא קצוב והשליש אותו אז היי לכאורה הדבר הזה מותר היו שחשו משום מראית עין של כל הדברים האלה אבל כאמור מאחר וכאן הוא לא מטיל את זה בתורת קנס אלא בתורת החזר נזקים והוא אומר לו במפורש יהיו לי נזקים אלה ואלה נראים הדברים שבדרך כזו יוכל המלווה לדרוש פיצוי נזיקין מאותו לובה שהתעכב בפרעון החוב. רבי חנין יש