שואל ואמר האם מותר למלווה לומר ללובה רינה הכסף שאני אמור לתת לך בהלוואה הוא מופקד בבנק וזה בחיסכון סגור אם כעת אני מוציא אותו לפני הזמן כונסים אותי ואני מפסיד את כל הרווחים שנצטברו עד עד כעת שלם לי את הרווחים שנצטברו עד כעת אני אשבור את החסכון ואתן לך את ההלוואה האם מותר או שמע זה אסור מדין רבית שהרי המלווה כשיחזיר נמצא ומחזיר את הקרן פלוס תשלומי הרווחים שהיו ראויים לו לבעל החיסכון למלווה התשובה נראים הדברים שהמותר. מדוע? קודם כלל ינקות בידינו שהרבית היא אגר נתר, כלומר שכר המתנת מעור. אבל אם הלווה משלם דמי הוצאות שהמלווה מוציא כדי לתת את הכסף ללובה אין זה נקרא אגר נתר ואין זו רבית משל למה הדבר דומה אם ראובן ביקש משמעון הלוואה ושמעון מסכים רק הוא אומר לו דע לך הכסף נמצא בפיקדון אצל פלוני אלמוני ואני צריך לשלוח שליח מיוחד עם טקסי ספישל כדי להביא לך את הכסף במהירות האפשרית כפי שאתה דור וזה יעלה כסף דמי ההוצאות הללו, החזר ההוצאות הללו איןם רווח, איןם אגרנת, אלא חזר הוצאות ולכן הם מותרים. וכיוצא בדברים האלה גם עוד הוצאות מכיוון אחר. למשל, אם הלווה פרע את ההלוואה בצ'ק והלך המלווה כדי להוציא את הכספים במועד הפראון. והתברר שהחתימה על הצ'ק מצד הלווה לא הייתה ראויה. תוצאה מכך המלווה לא יכל להוציא את הכספים ושלמת מעמל כיצק חזר. ואז הביא הלובה צ'ק אחר תקין שקובד. אבל בינתיים ה לווה הפסיד מעמלה החזר דמי העמלה הללו אינם נקראים ריבית זה הרי החזר הוצאות מכאן נלך אל אותה שאלה ששאלנו שאומר המלבל הלווה אין לי כסף מזומן ביד יש לי כסף מופקד בחסכון ושבירת החיסכון היא תגרום לי לכך שאני מפסיד את הרווחים שכבר נתהבו בעז שלם לי את זה. זה עובדן נזק. לכן נראים לנו הדברים שתשלום עובדן הנזק הזה הוא מותר ואיננו בבחינת רבית. שונה הדבר אם למשל אומר המלווה ללובה אומר הלווה למלווה השאיל לי את הדירה שלך אמר לו תראה אתה באמת קרוב משפחה שלי ידיד שלי טוב אני אוהב אות אבל אני כבר הזכרתי את הדירה הזו לשנה. אם אני אבטל את ההסכם שכירות, אני מקבל כבר חודש בחודשו. ואם אני אבטל את השכירות, אני אפסיד את 100 חודשים הנותרים, כי אין שכירות משתלמת אלא לבסוף. אז עכשיו, אם באמת המלווה י זה שמשאיל את הדירה יבטל את השכירות ספק אם באמת יוכל לדרוש מן השואל את ומהשכירות שהוא מפסיד הועיל ואלה הם רווחים עתידיים שעוד אין בסיס לחיובם כי אין שכירות משתלמת אלא לבסוף וצריך עיון בעניין הזה אבל בנוגע לחיסכון הרי הרווחים ש סברו הם ראויים לו לחוסך עד לאותה נקודה של זמן, אלא שיש תנאי בינו ובין הבנק שלא יוציא את הכסף לפני זמן מסוים, אבל הרווח הוא מתחלק בהתאם לאורך התקופה. לאורך התקופה. רק הבנק רוצה יציבות עסקית, יציבות כלכלית אז הוא יודע שיש לו שקט לשלוש שנים. לשנתיים שבו הוא קובל את החוסך שלא יוציא את הכסף אז הוא בונה על זה ועל בסיס זה הוא מפעיל את העסקים שלו אבל סוף סוף הרווחים מתחלקים בהתאם יחסי למשך התקופה והועיל והכסף שכבר מצטבר הם על תקופה שכבר הייתה זה נקרא נזק ממשי על ידי שבירת החיסרון זה נזק ממשי ומותר למלווה לדרוש מהלווה את החזר הנזק כזה וזה לא נראה ריבית אלא כאמור החזר הוצאות שהמלווה מוציא בגין הנתינת ההלוואה רבי חניבר