שאל השואל ואמר האם שליח ציבור רשאי לומר לשני כהנים שנוסעים את כפיהם אחד מבוגר שנתמל זקנו ואחד בן 14 שטרם נתמל זקנו כלל ועיקר האם הוא צריך לומר להם כהנים, האם הוא רשאי לומר להם כהנים או לא? והתשובה, לפי רבנו נראה שלא צריך לומר כהנים ואולי אין אומרים, לא רק לא צריך, אין אומרים כהנים אלא לשני כהנים שכל אחד מהם היה ראוי לשת את כפיו בפני עצמו. ועוד שיש פוסקים אחרים שאומרים שכל שהוא נספח ובוודאי כלשהוא בוגר אף שתרם נתמלא זקנו שהוא יכול לשליח ציבור לומר כהנים הוא אולי אפילו צריך לומר כהנים או כדי להבין את הדברים האלה קודם כל עלינו לקרוא את ההלכה בפרק 14 מהלכות תפילה וברכת כהנים שם בהלכה ח אומר רבנו אם היה הכהן המברך אחד מתחיל לברך מעצמו הושליח ציבור מקרא אותו מל מילה כמו שאמרנו היו שניים או יותר אינן מתחילים לברך עד שיקרא להם שליח ציבור ואומר להם כהנים ו הן עונים ואומרים יברכך והוא מקרע אותן מילה מילה על הסדר שאמרנו יש אומרים שהעניין הזה של אמירת כהנים זה מונח או משתמע במילים אמור להם כן כלומר לא רק הקירוי אלא אמור להם כהנים ואז הם אומרים מברכך וגם מרן השולחן ערוך פסק את ההלכה הזו באור החיים סימן קכח סעיף עשירי ושם הוא אומר עומדים בת ב בת בדוכן פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם ואצבעותיהם כפופים לתוך כפיהם עד ששליח ציבור מסיים מודים ואז אם הם שניים קורא להם כהנים קורא להם משליח ציבור יש כאן בסוגריים השליח ציבור כיוון שנחלקו הפוסקים מי אומר כהנים לפי רבנו השליח ציבור הוא שאומר כהנים ויש פוסקים שאומרים שהוא לא צריך לומר כהנים כדי להפסק אלא מישהו מן הציבור ממונה על כך אז כאמור לפי רבנו זה השליח ציבור הוא שעומר כהנים כך בהלכה וכך בשאלות ותשובות רבנו סימן רצ"ב מהדורת בלאו ואילו כאמור בשולחן ערוך כבר אנחנו מוצאים חילוקי דעות אם השליח ציבור אומר הוא כהנים או מישהו אחר אומר כהנים בין כך ובין כך אנו מגיעים עכשיו להלכה מי הוא הכהן שנושא את כפיו רבנו אומר שיש שישה דברים שהם הם או על בסיסם קווה אם מברכים ברכת כהנים או לא והוא אפילו משתמש בביטוי מונעין שישה דברים מונעים נסיעת כפיים הלשון והמומים והעבירה והשנים והין ותומעת הידיים כלומר כל אחד משה דברים אלו אם הוא חסר אז אין לשת נסיעת כפיים מה זה השנים בהלכה ד' בפרק טו אומר רבנו, השנים כיצד, כהן נער לא ישא את כפיו עד שיתמלא זקנו. ועוד שבשולחן ערוך, סימן קכ"ח, סעיף לד נאמר: "טן שלא הביא שתי שערות, אינו נושא את כפיו בפני עצמו כלל. אבל עם כהנים שהם גדולים נושא ללמוד ולהתחנך. ומי שהביא שתי שערות נושא את כפיו אפילו בפני עצמו. ומי הוא? דווקא באקראי בעלמה ולא בקביעות עד שיתמלא זקנו שאז יכול לשפיו אפילו יחידי בקבע. וכל שהגיע לשנים שראוי להתמלות זקנו אף על פי שלא נתמלה קרנן ב אתמלה זקנו עד כאן ובאמת יש הבדל בין רבנו ובין מרן לפי רבנו כל שלא נתמל הזכרנו לא ישא את כפיו כלל גם לא באקראי ואילו לפי מרן אם הוא נוסא אם הוא כבר הביא שתי שערות הוא נוסא את כפיו באקראי רק לא בקריביעות וכך מצאנו גם כן לא רק ביחס לכהן בנציאת כפיו אלא ביחס לשליח ציבור שלפי רבנו מי הוא זה ואיזה הוא שראוי להיות שליח ציבור מי שכבר מתמלא זקנו ואילו לפי מרן אפשר להזמין כשליח ציבור מי שהגיע לבר מצווה דהיינו בן 13 ביום אחד והביא שתי שערות באותו מקום הוא יכול להיות שליח ציבור באקראי לא בקביעות בשביל קביעות דווקא אם התמלה זקנות אז רואים אותה מחלוקת שם וכאן וכך יוצא איפה שלפי מרן הדבר פשוט שאם יש לנו כהן שהוא כבר נתמל זקנו וכהן בן 14 שעדיין לא נתמל זקנו בוודאי שהשליח ציבור אומר להם כהנים כיוון שבדין הוא נושא את כפיו שהרי הוא יכול לסת את כפיו באקראי אז ודאי שהוא אומר להם כהנים אבל לפי רבנו שאינו רשאי לשת כפיים כישוב בפני עצמו יחד עם אחרים בתורת חינוך כן אבל בפני עצמו לא והועיל ובפני עצמו לא איך יוכל לומר השליח ציבור כהנים כי אם אנו אומרים שאמירת כהנים זה דאורייתא שהקדוש ברוך הוא הוא ציווה לומר כהנים אז אם כן אין הקדוש ברוך הוא מצווה לומר כהנים על מי שלא חייב לו כלומר ברכת כהנים אלא הדבר פשוט שרק מי שחייב מי שלא חייב לא אז אם כן איפה לפי מרן שאפשר וחייב כהן שכבר בוגר ונתן שתי שערות רק מה תרם תמלא זקנו נושא כפיו אז כאמור השיח ציבור אומר לא ולבוגר שנת זקנו כהנים ולפי רבנו לא כאן המקום לציין שיש כאלה שאומרים שגם בזמן שילד קטן, כהן קטן נספח אל הגדול ו איך קוראים נושא את כפיו עם הגדול שאומרים כהנים אבל דעה זו איננה מבוססת כל צורקה כי כאמור אי אפשר להזמין את מי שאינו מחוייב לשת כפיו ואת מי שאננו רש רשי לשת את כפיו כשהוא יחיד יש הבדל בין מי שהוא פטור אבל רשאי ובין מישהו פטור ואיננו רשאי כיוון שבנציאת כפיים אנו מוצאים את הגדר הזה שכל מי שהוא לא הגיע לגיל המתאים הוא לא רשאי לשת את כפיו לבד אם כן יש כפידה שהאם התורה אמרה שכאן לא יתחילו לברך רק אחר שמזמינים אותם ואומרים להם כהן אז הנחת יסוד היא שדווקא לאלה שחייבים ולא לאלה שפטורים רבי ח