שאל השואל שהוא רב תלמיד חכמים במזכה הרבים על ידי כך שהוא גם מלמד תינוקות של בית רבן מזה שנים רבות הוא אומר מה הוא לעודד את הילדים הקטנים שאותם הוא מלמד את טעמי המקרא במיוחד אחד בעת הזאת שכבר אין לומדים כמו שלמדו בתימן והרבה לומדים רק בגיל מאוחר ונשמתים אחרי זמן קצר בזמן הבגרות שלהם. מה הוא לעודד אותם שאחד שמלאו לו 13 שנה שיפתח ספר תורה בשני בחמישי ובמנחת שבת. כדי שבאמת הדבר יזרז את הילדים ואת ההורים, הן ללימוד הטעמים והן גם שלא יהיה להם רטיעה בעתיד מלשמש כחזנים והתשובה לשאלה זו. המגמה היא מאוד מאוד חשובה וקדושה ויש צורך למצוא פתרונות יצירתיים לתמצים שכאלה, אבל מבחינת המעשה אין להתיר שילד קטן, גם אם הוא בוגר בן 13 שנה, שהוא יפתח ספר תורה לפני ציבור או בשביל ציבור. אומנם לא מצאנו הלכה דוקאית בכך מפורשת. מצאנו ששליח ציבור לא יהיה אלא מי שנתמלא זקנו וגם ראוי מבחינת אישיותו. כפי שרבנו באר בפרק ח הלכ יא בהלכות תפילה. וכן מצאנו שהכהן הנושא את כפיו אפילו זה רק עניין של ברכה. צריךמלא זקנו לפי רבנו וכאמור לכאורה לא מצאנו הלכה דומה בעניין החזם אשר פותח ספר תורה לציבור אבל למרות שלא מצאנו הלכה מפורשת הדבר ניתן להקש או ללימוד ממקורות מסוימים באופן כזה שמובן שאדם כזה הוא מייצג ציבור ושאנחנו צריכים לדאוג לכבוד הציבור. הנה אנחנו מוצאים בדברי רבנו בפרק 12 מלכות תפילה. הלכה זן. אין הקורא רשאי לקרות עד שיאמר לו גדול שבציבור לקרות. ואפילו חזן הכנסת או ראש הכנסת אינו קורא מעצמו עד שיאמר לו הציבור או גדול שבהן לקרות. צריך אחד לעמוד עמו בשעה שהוא קורא כדרך שהחזן עומד עם הקוראים. אנו מוצאים כאן משהו מעניין. קודם כל שמפעת כבוד תורה לא יעלה על הדעת שאדם אשר רוצה לקרוא בתורה עולה חופשי חופשי אלא הוא צריך לקבל הזמנה ברשות לכך אל הקורא רשאי לקרות עד שיאמר לו גדול שבציבור לקרות עכשיו נשים לב אם אומר רבנו עד שיאמר לו גדול שבציבור לקרות מי הוא זה בדרך כלל אצלנו שמזמין יעמוד פלוני לתורה. החזן שפותח את הספר תורה הוא זה שמזמין. נכון מאוד שיש מה שנקרא חזן הכנסת שמחלק את התורות. זה תור של זה, זה תור של זה. אבל סוף סוף בין אם זה חזן הכנסת שמחלק את התור בין אם זה חזן הכנסת אשר פותח את הספר תורה, רואים שלאחד מהם כל שמתעסק בחלוקת התורה או בהכוונת בהכוונת הקוראים הוא גדול. אין הקורא רשאי לקרות עד שואמר לו גדול שבציבור לקרות. ואפילו חזן הכנסת או ראש הכנסת אינו קורא מעצמו עד שיאמרו לו הציבור או גדול שבהן לקרות. כאן המקום להעיר שהמילה חזן בתלמוד יש לה המון המון משמעויות. יש חזן בית דין, יש חזן במקדש, ומשמעויות רבות מאוד. אבל יש מה שנקרא חזן הכנסת, אז הרוח שלחן פרש שזה שליח ציבור. אז ממילא לך רצח מעמדו כמו שליח ציבור. יש כאלה שפרשו שזה שמש בית הכנסת ויש כאלה שפרשו לא שמש במובן של שמש, אלא מעין גבאי אחראי המוציא. מביא את ענייני בית הכנסת שלא יחסה להם דבר. בין כך ובין כך יש משמעות של חזן הכנסת זה שאמור להוציא ספר תורה ולטפל בקריאת התורה. הנה בואו נראה. כתוב ואפילו חזן הכנסת או ראש הכנסת אינו קורא מעצמו עד שיאמרו לו הציבור או גדול שבהן לקרות. כלומר ראש הכנסת זה על עגל רשאי לעלות לספר תורה בלי הזמנה כאילו בעל בית הכנאה לפני בורא בורא עולם צריך הזמנה להיות ראוי להיות ראוי לעלות לתורה חזן חזן הכנסת זה אותו אדם שהוא עומד ליד הקוראים ליד הקוראים מזמין אותם לעלות ועומד לידם מופקח גם הוא אם נניח הגיע תורו או קנע לא יעלה בלי הזמנה אלא מישהו אחר מכובד שיקרא לו והזמין אותו. הנה זה מה שנאמר ואפילו חזן הכנסת או ראש הכנסת אינו קורא מעצמו עד שיאמרו לו הציבור או גדול שבהן לקרות במורי מעיר בהערה יז בסופה וברור שאין חזן הסור ועוד עוד מעט נשמע מי זה הסור כי בגמרא אמרו חכמים כשם שניתנה על ידי סרסור כך אנו צריכים לנהוג בה על ידי סרסור וזה מה שעושה שיש תורה עולה לתורה לקרוא ועומד לידו אז חז"ל תערוצדיקו את המבנה הזה שכשם שתורה ניתנה על ידי סרסור, על ידי משה רבנו, כך אותו דבר מעמד קריאת התורה הוא כמו מעמד קבלת תורה על ידי סרסור. איך מיישמים את זה לפי המסורות השונות? עוד מעט אומר מורי, וברור שאין החזן הסרסור אומר מאומה, לא מסייע לקורא ובוודאי לא קורא אמו, אלא כשמו כן הוא. חזן מלשון חזו לראות בתרגום רעו שמראה לקור מהכן להתחיל והי לסיים וכן מראה לו באצבע טעמי תורה אם אין הקורא בקי לא אומר לו בקל אלא עושה ככה סימנים להתנוחו סימנים להעמיד לשבור כסרה וכאלה דברים סימנים באצבע על הטעמים הכוונה הנחיה לא ב פה ראייה והראיה להראות וכן מראה לו באצבע טעמי המקראים אין הקורא בקי אך בשום אופן לא בקול אבל על כל פנים זה הליבה דמורי זה החזן ואנחנו אומרים שגדול שבציבור מזמין מזמין זאת אומרת הוא מזמין אתנשים לעלות לתורה לקרוא גדול שבציבור ככה רבנו קורא לו לקרוא וכן לא יזמינו אם הוא קורא אז צריך שהוא מכובד שיזמין אותו. ובאמת רבותיי שההלכות האלה נפסקו גם בשולחן ערוך, גם בשולחן ערוך שה א באור החיים סימן קלט סעיף ג' וסימן קא סעיף ג אותן הלכות נפסקו בשולחן ערוך ואנחנו מוצאים שבזמן שכהן גדול עולה להתורה במיוחד יום הכיפורים משנה מפורשת במסכת סותטה פרק שביעי הלכה חמישית ברכת כהן גדול דהיינו שהוא עולה לתורה וקורא בתורה ביום הכיפורים כיצד חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד קורא החרמות וכולה תראו את ההיררכיה כדי לייקר את כבוד התורה ואת כבוד המעמד של אישיות נכבדה כהן גדול שעליו נאמר ונזר שנזר אלוהיו על ראשו נזר אליו על ראשו חזן הכנסת מוציא את הספר תורה נותנו ראש הכנסת ראש הכנסת לסגן וכן הלאה כלום יקחו ילד קטן בשביל להוציא את הספר תורה זה לא שעשועים כלום יקחו ילד נער זה לא מתאים לא כבוד התורה לא כבוד הציבור ולכן אין צל של ספק לאור המקורות האלה שאף על פי שאין הלכה מבוארת שצריך להיות נתמלה זקנו וכאלה דברים צריך לדאוג שבאמת יהיה ראוי האדם אשר פותח ספר תורה יהיה אדם ראוי בגילו ובאישיותו כי זה כבוד התורה וזה כבוד הציבור. נכון מאוד שאנחנו נמצאים בעדן אשר בו הכל מתמוטט וכבר בעוונותינו מרובים אפילו מבוגרים ולא רק נערים ודאי לא רק ילדים לא יודעים לקרוא ואנחנו זקוקים לעודד כל מי שראוי לקרוא בתורה ונמצא באמת ציבור ציבורי מתפלים שפנו אליי בשאלות שהציבור אינם יודעים לקרוא מבוגרים וצעירים ומי שיודע לקרוא בתורה הוא דווקא צעיר נער צעיר יודע לקרוא כל הפסוקים בטעמים בדקדקנות בדקדקנות מאוד מאוד גדולה שאלו אותי אם הוא אם הוא יהיה חזן בוודאי כי ציבור כזה שאין לו כבוד שאינם יודעים לקרוא אז זה כבודם שלפחות יצא חותר מגזע אישי אלא הם דברים לא מקובעים, אלא נתנים שיקול דעת של מורה הוראה. אבל ברמת העיקרון, אם ציבור יודעים לקרוא, הרי כבוד הציבור שהיה אדם מבוגר. עוד רגע כת נציע רעיונות יצירתיים לגבי המגמה החשובה של השואל. אבל לפני כן נראה את העניין הזה של הסרסור. מה זה השרסור? אמרתי לכם שגם מרן השולחן ערוך פסק את ההלכות האלה הנה באחת המקורות בסימן קמא באור החיים בסעיף ד נאמר אם שליח ציבור רוצה לברך לעצמו ולקרות צריך שיעמוד אחר אצלו שכשם שניתנה תורה על ידי סרסור כך צריכים לנהוג בה על ידי שרסור מי זה השליח ציבור כאן הכוונה זה חזן שהוא קורא בתורה שהוא מזמין את הבני אדם לעלות לתורה אז הגע תורותו או קנה אז צריך שמישהו אחר יעמוד לידו שיעמוד אצלו למה כי כשם שהתורה ניתנה על ידי סרסור כך צריכים לנהוג בה על דסרסור לא ברור למה כשהחזן עולה לתורה אז מצליכים שמישהו יעמוד כשם שנתנה על ידי סרסור מי הוא זה השרסור ומהוא המבנה הזה שצריך להיות אחד לידו עכשיו אל נשכח רבותיי שאצל החינו האשכנזים והספרדים יש כבר מה שנקרא חזן שמזמין שיעלו לתורה בעל קורא וזה שעולה לברך בתורה כלומר הם שלושה ואצלנו לא אצלנו חזן וזה שקורה בתורה שניים עכשיו אם חז"ל אומרים על דסרסור בואו נראה קודם כל את המשנה ברורה איך הוא מסביר לאור המבנה שהוא מכיר אותו שלושה חזן זה שעולה לתורה וזה הבעל קורא אז בואו נראה איך הוא מסביר את הסרסור לפי המבנה שלהם וניסם אותו לפי המבנה שלנו על זה סרסור והוא משה רבנו עליו השלום וכתיב אנוכי עומד בין השם וביניכם אז משה רבנו הוא הסרסור הוא המתווך עומד בין השם וביניכם לנהוג בה על ידי סרסור נוהגים שהגבאי או קונה המצוות העומד אצל ספר תורה וזה נקרא סגן כדי שישה היינו שהסגן הוא כביכול במקום השם יתברך תראו כמה הוא מתפטל בגלל המבנה השלושה שלהם תראו כמה הוא מתפטל הוא כבר אומר סגן שיש שלושה כביכול במקום השם יתברך שהוא מצווה לקרות לכל מי שירצה והקורא הוא הסרסור במקום משה אנו מסכימים איתו שזה שעולה לו תורה כבוד גדול הוא לא נותנים לו הזדמנות להיות משה רבנו להוריד תורה מסיני לעם זה כבוד גדול בגלל זה אסור לסרב צריךאדם לעלות לתורה זה זכות גדולה מאוד מאוד הוא כמו משה רבנו והעולה הוא המקבל במקום כל ישראל ובשליחות העם זה כבר עניין אחר שאנחנו תכף נסתייג ממנו ובאמת זהו מנהג הקדמונים שיהיו שלושה עומדים אצל ספר תורה כך הוא אומר קדמונים כמו שכתוב מסכת סופרים פרק יד הלכה יד והובא זה באור זרוע הלכות שבת כידוע מסכת סופרים יש ממנה חלקים קדמוניים ויש חלקים מאוחרים טועמים את מנגי אשכנז אלא ששם הייתה טעם אחר לזה וזה לשונו אינו אומנם מובחר שיעמוד החזן יחידי לפני התיבה אלא שיעמדו עמו אחד לימינו ואחד לשמאלו כנגד האבות כתב בשער בספר שע ר אפרים מזה יש ללמוד שיש לבחור לסגן איש נחבד זה שמזמין לעלות לתורה ובעל מעשים טובים ודעת הבריות נוחה שלא יחשדו שבשביל הנאת עצמו או איזה סיבה יתמוך כבוד למי שאינו ראוי או בהיפוך וכן ראוי לציבור שלא יהרהרו אחרי הסגן ו ידונו אותו בכל עניין לכף זכות והדבר השלכ שבעיניהם עליו כי משגה היה אב שקול הדעת וכולי ונעצר כאן כי עוד הדברים ארוכים אבל לשיטתם זה שמזמין לתורה הוא מנחה שם את הדברים הוא נקרא סגן והוא כאילו הקדוש ברוך הוא שנותן פקודות לקרוב התורה זה אחרי בקשת המחילה מרחיק לכת לייחס אותו חס ושלום כמו הקדוש ברוך הוא אלא אצלנו אין סגנים אצלנו יש רק שניים זה שעולה ל התורה לקרוא שהסכמנו שהוא משה רבנו שהוא השרסור המוריד תורה מן השם וזה שמזמין אותו לקרוא דהיינו החזן זה שמזמין אותו לקרוא בחזן מבחינתנו מבחינתנו רבותיי הוא הציבור הוא נציג הציבור לא הקדוש ברוך הוא ואז זה שקורה בתורה הוא הסרסור מוריד את התורה מן השמיים והנה הוא מוזמן על דצ ציבור להוריד את התורה מן השמיים לציבור. ואם כן, הסיכום הוא שבאמת חזן הזה צריך להיות ראוי מבחינת אישיותו, מבחינת גילו, מבחינת מעמדו. אלא שכפי שאמרתי, אם אין ציבור מכובד, אין להם כו בתורה. זה כבודם הצעיר שיודע לקרוא בתורה, הוא יהיה מה לעשות? הוא יהיה אשר יכוון ויפתח את הספר תורה. אבל כל עוד ציבור שהם בוגרים ויודעים קו בתורה, לא יכל עלהל. דעת שילד קטן הוא יפתח את הספר תורה. אבל כדי לעודד את הציבור, את הילדים שידעו, אנחנו היינו ממליצים לעשות מניינים מיוחדים כמו בישיבות, כמו בישיבות התיכוניות, בישיבות הקטנות שאז כולם בני אותו חתך גיל ואחד מהם הוא החזן. אז אם יעשו עניינים כאלה מדי פעם ופעם על מנת שבאמת לעודד את הילדים להיות חזנים שליחי ציבור זה דבר מבורך וראוי ואז נרוויח הרבה הרבה דברים גם שידעו אתם המקרא וגם שיהיה לנו חזנים ושליחי ציבור ראויים רבי חנון שמע עושים את זה בין הזמן