רובן ושמעון שותפים הם ויש להם עסק בשותפות ועכשיו מסוכסכים הם ורוצים לפרק את השותפות ואחת התביעות של ראובן משמעון הוא טוען ש הוא מחזיק כסף ששייך לקופת השופטבות בסכומים אלו ואלו ושמעון טוען שאותם סכומים שעליהם מדבר ראובן הם סכומים אחד שמצא אותם ברחוב בלשתו ברחוב מצא סכום כסף נאה גדול בלי סימנים ואחד שמצא סכום כסף בתוך מפעל השותפות למי המציאות הללו האם לשותפות והתחלקו בשווה או שמה למוצא והדין עם שמעון תשובה לגבי הסכום שמצא ברחוב הוא של המוצא של השותף הדין של שמעון אם שמעון לגבי הכסף שמצא במפעל השותפות הדין אם ראובן שזה צריך להיות להיכנס לקופת השותפות אנחנו מוצאים בדברי רבנו בפרק תשיעי מהלכות נחלות הלכה זן כתב רבנו את הדברים הבאים אחד מני האחין שהיה נוסא ונותן בתוך הבית וקנה עבדים בשמו לבדו בהלווה לאחרים והיה שת רחוב בשמו לבדו כלומר היה ש אח שהוא אחד מהחיים שלו הם שותפים. הוא היה דומיננטי בחבורה, נושא ונותן בתוך הבית. אבל מה הוא עשה? הבחנה בין פעילותו לצורך השותפות לצורך כלל אחים ובין פעילותו לצורך עצמו. אז על זה נאמר אחד מהאחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית וקנה מעות אלו ונושא ונותן בתוך הבית וקנה עבדים בשמו לבדו והלווה לאחרים והשת רחוב בשמו לבדו ואמר מאות אלו שהלבותיי או שקניתי בהן עבדים אלו שלי לבדי הם שנפלו לי בית אבי עמי אז אם באמת יוכיח זה כך הרי אלו שלו כלומר גם שותפים כששותף לרגע מסוים מתנתק מהשותפות ועושה לעצמו ואומר במפורש מה שאני עושה כעת זה לעצמי זה מכספי זה לעצמי אז זה שלו לא של כולם רק שיביא ראיה אבל רבנו קרח עם העניין הזה גם עוד דוגמאות או מציאה מצאתי או מתנה נתנו לי עליו להעביר ראיה שנפלה לו ירושה אחרת או מצא מציאה וזכה במתנה. כלומר, אם באמת יוכיח שהוא מצא מציאה או קיבל מתנה או זכה בירושה, כל אלה הם שלו ולא לקופת השותפות. וכך גם מרן השולחן ערוך בחוש משפט סימן סב, אומר את אותם דברים. וכן אחד מהחים שנושא ונותן בתוך הבית ושטרות עשויים על שמו ואומר שלי הם שנפלו לי מבית אבי אמי או מציאה מצאתי או מתנה ניתנה לי עליו להעביר היה בעדים אם כן איפה מרן פסק כמו רבנו ששותף שמוצא מציאה או מקבל מתנה הרי אלו שלו אומר השך סעיף קטן יב או מציאה מצאתי משמע מכאן דאחין או שותפין שמצא אחד מהם מציאה הוא לעצמו או כמו שכתב בהגאות אושרי פרק חזקת הבתים בשם ריבם הודלוק רבי ברוך שם שפסק הלכה למעשה דחולקין כלומר בקרב חכמי אשכנז נתגלאה מחלוקת עם שותף שמצא מציאה אם המציאה היא לקופת השותפות וזוהי דעתו של רבי ברוך ובין דעתו של ריבם ששותף שמצא מציאה הרי היא לעצמו וכן פסק בעל העיתור והוא לעצמו והוא בא והגות מרדכי וכולי אם כן איפה מחלוקת היא בין הפוסקים הראשונים אם שותף שמצא מציאה הרי היא שלו או לקופת השותפות ורבנו ומרן פסקו שהיא לעצמו ועוד שיש פוסקים שאומרים זה לקופת השותפות אבל סייגנו את הדברים ואמרנו הנמלא שהוא מצא את המציאה לא במפעל השותפות אבל אם הוא מצא במפעל השותפות אז יש גדר מה שנקרא חצרו של אדם קונה לו והועיל ומדובר כאן בעבדות שאין בהם סימנים והועיל והחצר הזה המפעל הזה היא של שניהם כשותפים אף על פי שמי שגילה את המציאה זה הוא אבל סוף סוף חצרם קנטן להם במציאה כזו נראה שאילו קופת השותפות בגלל הכלל שחצרו של אדם זוכה לו והוא והחצר הזוהי חצר שותפין הרי היא זוכה בשביל שניהם בשביל השותפין אף על פי שרק אחד מהם מצא את העבדה בחצרה שותבים של שניהם רבי חנניה בן הגשה אומר