שאל השואל ואמר שבבית כנסת שלהם כבר לא אומרים במדליקן הועיל והציבור מגיעים מאוחר וגם הם אומרים הרב במדליקים שרתן ערבתן הדליקו את הנר אז זה צריך להמר מבעוד יום ולא כשכבר מאוחר וכבר סמוך לשקיעת החמים לא אחר מכן ולכן פסקו מלומר במדליקין כולו כידוע אצלנו יש מנהג שאנו אומרים במדליקין מתחילתו ועד סופו אבל אם אין פני מקצרים ואומרים שלושה שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשה אשרן ואחר כך אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא וכולי וכאן מדובר שכבר הורידו את הכל האם הם נוהגים נכון או לא נכון בתשובהם אינם נוהגים נכון אף על פי שלכאורה הם טוענים שלפי התוכן של הבמי מדליקין לכאורה זה אמור לתזכר את בני אדם להזכיר בבית הסרתן ערבתן הדליקו את הנר למרות הכל לא יפה הם עושים לא נכון הם עושים אנחנו נסביר את הדברים כי ממנו נוכל להבין עד כמה שינויים במנהגים צריכים לעשות על ידי תעצות הם תלמידי חכמים ולא על ידי אנשים שאפילו הם בעלי ידע הם אינם בעלי הוראה כי יש הבדל בין אם בעלי ידע לבין בעלי הוראה בעלי ידע חקרו למדו אז יש להם ידע אבל הם לא בעלי הוראה משל למה הדבר דומה יש בני אדם שלמדו רפואה במובן העיוני, המעשי, במובן העיוני, לא המעשי, אלא עדיין לא רשאים להיות רופאים עד שילמדו רפואה מעשית יעברו סטאז. כי יש כללים בייסום של המחקר למעשה. כך לא די בידע, אלא כללים איך ליישם למעשה. למה הקדמתי את ההקדמה הזו? באמת כפי שדוקור גברא הוכיח במי מדליקין חדר לתימן רק לפני כ-250 שנה זה חדר לתימן. לעומת זאת אנחנו מוצאים כבר במצרים שאמרו במדליקין יש לנו את זה כבר בגניזה הקירית מקדמת דנה כי במדליקין נאמר בערב שבת כדי להשיב מלחמה שערה נגד הקראים שכפרו בתורה שבעל פה ואמרו שאסור להדליק נר מערב שבת לשבת בגלל הפרשנות שלהם עלות וערו אש בכל משבותיכם ביום השבת ועד כדי כך המלחמה הזו הייתה נטושה בבבל ובמצרים שאנחנו מוצאים בגניזה הקהירית שהייתה להם ברכה מיוחדת על אמירת בממדליקים כי זו הייתה הקרסה כנגד הכופרים בתורה שבעל פה ולכן לא בהכרח לא בהכרח שאמירת במדליקים נאמרה מבעוד יום כדי להזכיר לבעלים להזכיר לנשים אסרתם ערבתם עדקו את הנר אלא בבחינת ברוך השם שיש לנו תורת חיים ויש לנו אור בבית כנסת ויש לנו אור בבית לא כמו אורשאים בחושך ידמו הללו הכופרים בתורה שבעל פה טרת חושך חושך באי הבנת התורה חושך בליל שבת ממש חושך אז לכן אין פלא כשאבותינו קלטו את במדליקין, קלטו אותו לאומרו מאוחר, כי בתימן להבדיל מכאן היו מתפללים מנחה מוקדם בבית הכנסת, כי כבר מאחרי הצהריים, לאחר שהתקלחו ושחו את עצמם והתעטבו בטליתות ונחו, הלכו לבית הכנסת, למדו תורה, למדו תורה והתפללו מנחה מבעוד יום ואז שבו לבתיהם. בשביל לראות מה הם צורכי הבית שלל שבת ולחזור חזרה לערבית. ואז ערבית הייתה יחסית סמוכה לשקיעת החמה. חוץ מכניס הלוסדה שהיו מתפללים בעוד יום ממש וזה מותר. על כל פנים אז במדליקים כשחדר לתימן הוא חדר לתימן גם מאוחר יותר כי זה לא בא להזכיר לבעל תגיד אסרתם ערבם מדליקו את הנר אלא הטרסה כנגד את הכופרים בתורה שבעל פה והשתבחות בכך שאשרנו שאנחנו מאמינים בתורה שבעל פה ויש לנו עונג שבת הוד והדר אור בית כנסת אור בבית וכולי ומכאן נגיע לנקודה מאוד מאוד מעניינת והיא מקומו של הקדיש דעתי חדותו אצלנו ואצל השמי הקדיש לאלה ונסביר את הדברים את צל הבלדי בכל תפילת ערבית של מחול אין קדיש לפני התפילה אלא הוא רחום ומתפלים ואילו אצל השמי אומרים קדיש הוא רחום קדיש ואומרים בור רחו וזה הבדל בין השמי לבין הבלדי יוצא איפה שלפי הבלדי אם באמת באו ישר לתפילת ערבית אין מקום לקדיש לפני תפילת ערבית אין השונה מאשר מאשר תפילת חול שישר מתפללים בלי קדיש לפני כן ואיך פתאום הבלדי אומרים קדיש תעת עתיד לחדתה על מה מאחר והוכנס בהשפעת הספרים הקבלים הוכנס כל סדר קבלת הגבלת שבת וביניהם גם במדליקים אז מריץ אמר בואו ונאמר קדיש תעיד לחדותו בגלל המשניות כי במדליקים משניות וכאן עלינו לדעת מה זה קדיש לרבנן לפי הרמב"ם ולפי הבלדי רבנו בסדר תפילה בתשכ הוא כותב קדיש דרבנן כל עשרה מישראל או יתר שהיו עוסקים בתלמוד תורה שבעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימים אומר אחד מעומד קדיש בנוסח זה התגדל והתקדש מרבד לחדות עולמו יוצא שהקדיש הזה הוא רק עלימוד תורה שבעל פה בין בתחום ההלכתי בין בתחום המדרשי או האגדי אומרים קדיש אם עשרה מישראל למדו תורה שבעל פה והועיל ואומרים את הבמדליקים שזה משנה לכן אומרים קדיש עתיד לחתותו על המשנה כי זה תורה שבעל פה מן הרגע שלא אומרים במדליקים מתחילתו ועד סופו אז לכאורה אם הם בלדי אין מקום לקדיש שלהם קדיש לעיד לחדותו אלא אם כן נוכל עדיין לאחז באיזשהי אחיזה ולכות דודי שם הפייתן מפייט ויש פה איזה רמזי אגדות רמזי אגדות מצויות בלחד דודי על המלך המשיח ועוד כמה אז אולי אם נאמר שזה גדרי הגדה למוד הגדה אז הייתי זה עתיד אותו על זה ולכן ניתן אולי עדיין להציל את הקדיש אצל אותם אלה שביטלו את הבמה מדליגים בגלל שעדיין הם אומרים לך דודי שזה אבל לא בגלל לחוון הרננו כי אלה פסוקים של תנך פסוקים של תנך גם לא ישוגני מנשיג פיהו כי ישוגני נשיג פיהו זה סימנו יעקב זה ראשי פסוקים שסימנם יעקב לאלה ש לא הספיקו לומר שיר השירים. אמרו להם פסוקים משיר השירים בסימן של יעקב אבינו להציל אותם בגלל שלא אמרו שיר השירים. אבל זה שיר השירים זה תנך. ולכן אולי ניתן לטלות בכמה דברים קבליים אם ניחס אותם לענייני לענייני אגדה לענייני אגדה כדי לארעת לחד אותו. ראו גם ראו כמה אנחנו צריכים להתפלפל בשביל להציל. מה שבני אדם ידענים אבל אינם הורה הוראה מרשים לעצמם לבטל את אמירת במדליקים כולו בתחילתו עד סופו לפחות היו אומרים שלוש דבורים או אמר רבי אלעזר שאז לכאורה יש עדיין משהו בתורה שעל פה מוצק מוצק שעל זה יגידו שעתיד אם לא אז כאמור אנחנו צריכים לטלות שבלכודי ועונו בכוח צדק מינחו כל אלה אולי יש קטעי הגדה מרומזים בתוך אלה ועל זה יאמר ואז זה יאמר הגדיש אחד לחדו וגם העניין הזה שהם אומרים סרתל ערבת גועת הנר שהם חושבים שבמדליקים הוא בשביל לזרז הוא בשביל לזרז מי אמר לך בדקת חקרת אולי באמת במדליקים הוא לא בשביל לזרז כבר עברו את הזמן הזה אולי זה בשביל להטריסק כ נגד כופרים בתורה שבעל פה וגם בשביל להשתבח אשרינו שאנחנו לא נהנים עליהם ואנחנו נהנים מאור מאור השבת מאור שלקנו לכבוד שבת לכן יהיו זהירים מאוד מאוד מפני אנשים בעלי ידע ואינם בעלי הוראה ולעולם שינוי מנהגים שינוי מנהגים לא יעשו אלא רק על ידי מורה הוראה שלא כפי שאני שומע עכשיו לאחרונה יש קבוצה אשר מטעמלת שלא לתרגם כי זה תורח ולא מבינים וכולי וכולי חלילה מלהזכיר הדברים האלה צריכים מורה הוראה שישקלו במוזני פלס. במוזני פלס. היום יבטלו את התרגום מחר יבטלו את ה את אמירת הקדיש כי הוא לא מובן אלא אם כן יתרגמו אותו וכן צעד אחרי צעד כי הם לא כי יש עוד הרבה דברים שיש להם השגות. גם קריאת התורה במקום שכל אחד יקום לתורה ויקרא בתורה וזה מאמץ אותו הוא צריך להכין כי זה כבר קשה כבר לא יודעים את פסוקים נלך בשיטה של השנזים והספרדים שאחד קורא לכולם עדן אנו באים בתימן כשהגיעו רבותיי הרעיונות האלה שלא לקרוא בתורה רק על זה חזן אמרו חכמי תימן לפני 250 שנה אתם חכמי ספרד באשכנז אומרים שאחד קורא לכולם כדי לא לבייש את מי שאינו יודע יתבייש וילמד יתבייש וילמד אז לכאורה זה גישה מאוד קשה מה זה תבייש וילמד תחוסם על אדם שלא יודע רבותיי בזאת אני מסיים על ידי שאני מנציח את זה כיוון שזה הלכה יומית מוקלטת את המעשה שהיה וזה בעיניי ראיתי את הדבר הזה היו ימים שגרתי בבני ברק תרם הגעתי כאן לקריאת אונו בבית כנסת שיש בו מאות מתפלים של אשכנזים ואני לא רוצה לומר ציוני מקום כי בכל זאת זה גובובר בוויוש חס ושלום והנה רבותיי באחד מימ שני ביום חמישי הוציאו ספר תורה פתחו אותו על על שמו אותו על התיבה רוצים לקרוא מכריז הכרוז בעל הכרוז ואומר בעל קוירה בעל קוירא ימין ושמאל תפרוצי ואין בעל קוירה אף אחד לא יודע לקרוא והייתי שם אני ומורי משה זכרונות לברכה מורי משה יצחק הלוי בנו של מורי יחיה יצחק הלוי היינו שם הוא מסתכל עליי ואני מסתכל עליו ואז הוא אומר לי מה לעשות לקרוא או לא לקרוא כי מבין כל מות אשכנזים אף אחד לא יודע לקרוא והוא יודע לקרוא בתימנית אמרתי לו אף על פי שאתה לא טבלת ויש להם כאן הוראה מי שלא טבל לא יכול להיות חזן תעלה ותציל כבודה של תורה אומר אבל אני גור בלשון הקודש תקרא בלשון הקודש את לעשות לשם פירו תורתך מה לעשות ניגש אה שמול לרוחה שיש להם כבר מישהו שיקרא אז הזמינו יעלבו וזה זה כהן וכולי וכולי בסדר על כהן בורח את השם בושך טוב הברכה בלשון הלחץ שלו וכולי וכולי איך שהוא גמר בלשון הלחץ שלו לברך והנה מתחיל מורשע וידבר אדוני על משעמ קודם כל פער עצום בין לשון הברכה המלועזת ובין הקריאה ההדורה אות וא באות הברה הברה בלשון הקודש צחה ובירה כולם נעלמו כולם בושו ונחלמו אבל רבותיי מה לעשות לבייש את התורה אין אף אחד שיודע לקרום מתוך מאות ומתוך זה אמרו חכמי תימן מותר שיתבייש וילמד ולא להגיע למצב שכבר אפילו בעל כירה לא ימצאו אף בעל קורא לא ימצאו ורבותיי בקריית אורנו כשכשנבחר לרב בקרת אונו כידוע לכם אני מאז עד היום מסתובב בבית הכנסת הייתה בית כנסת היום היא כבר לא קיימת כי עברה למקום אחר הייתה בית כנסת לא כאן רחוקה ובא אליי מישהו שהוא לווה אותי אחד מחתני כשהגענו לקריאת התורה אז עומד הבעל קורה לקרוא בכל מילה לא בכל פסוק שגיעות ויש לו אחד מתקן שהוא מחזיק חומש וקורא לו חומש זה שקורה מן החומש קורה בשגיעות זה שקורה לא יודע לקרוא והוא מאלף שגיעות וזה שמתקן קורה בשגיעות כל זה רבותיי בגלל שעזבו את המקרא עזבו את הלימוד יש כבר מישהו שחזל מקצועים של כסף כי הכסף יענה את הכל לכן אמרתי רבותיי כל שינוי מנהגים דרך מורה הוראה הרואים אחרית מראשית ולא להתפתות לכל מיני ידענים שחלילה חלילה ניתן לומר ידעונים שמחבלים קרמים מחבלים קרמים זה לא לומר זה לא לומר שאל מורה הוראה כי מורה הוראה יש לו על מוזני פלס שיקולים לכאן ולכן כדי לדעת מה כן ומה לא זו הדרך העולה בית אל וה הקדוש ברוך הוא יסיענו במעשה רצונו רבי חניה