שואל ואמר, המים שהרתיח מערב שבת הספיקו להצטנן, להיות סוננים. ועכשיו הוא מעוניין לחמם לו מים, כי קשה לו מאוד ביום שבת בבוקר בלי כ** חם של שתייה. ולכן האם מותר לו להניח את ה כלי עם המים על ב פלטה קבויה והיא עתידה להתדלק וכך המים יתחממו ויהיה לו כושתייה חמה האם מותר או אסור התשובה אסור אבל אנחנו צריכים להבין שבעניין זה המים הצוננים כלומר אף על פי שהורטחו ועבר וחזרו והצתננו כאילו לא הורטחו וכל חימום והרטחה מחדש הם כאילו מלאכת החימום כי במים אין גדר של בישול אלא עשו תחמו מים הרתחת המים כאילו זה היה בישול ואסור מן התורה מה שאין כן בתבשיל תבשיל כיוון שהרתחנו אותו פעם אחת אם נצטנן ואתה חוזר ומבשל אותו מבחינה הלכתית מדין תורה אין בשול אחר בשול כי ככל שתבשל אותו עוד בשול ועוד בשול הוא סתם נהרס ואם כן אין בישול אחר בישול אלא שמדרבנן עשרו חכמים אבל מדאורייתא אין בשול אחר בשול מה שאין כן המים אשר הצטננו והוא מרטיח אותם מחדש הוא כלא מרטיח ביום שבת אלא מה שלמרות שקבענו את היסוד הזה עדיין השאלה שלו שאלה חזקה מאוד הרי הוא מניח את זה על גבי פלטה כבויה נכון שהוא מניח את זה ביום שבת אבל הוא מניח את זה על גבי פלטה קבויה והיא עתידה להתדלק ביום שבת הרי לא הוא המדליק היא נדלקת מאליה ואז יוצא שהוא לא מחמם אלא זה עתיד להתחמם מאליו ועל למרות הכל אמרנו שאסור כאן המקום להתקדם צעד אחרי צעד כדי להסביר למה אנחנו עוסרים הנה רבנו בעקבות המשנה במסכת שבת כתב את הדברים הבאים בפרק יב מהלכות שבת כתב רבנו הלכה בהלכה ד' ומותר לעשות מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין רקנים כדי שלא תעבור הדלקה כלומר אם פרצה חס ושלום דלקה בשולחן הזה זה ביום שבת ואני פוחד שהדלק לקה תתפשט. מותר לי לעשות מחיצה של כלים מסביב כדי שכשהאש תגיע לכלים תעצר ולא תתפשט יותר. יתרה מזה. מותר לשים אפילו כד חרס עם מים והריגיע האש של כד חרס עם מים אז מפעת החום יש דרגה גבוהה של הסתברות שהכלי חרס תבקע והמים ישפחו על על האש ואולי זה יכבה את האש או ימנע את פשטותה למרות הכל נאמר כאן שמותר ורבנו מנמק ואומר אפילו כלי חרס חדשים לעמים עושים מהן אף על פי שוודאי מתבקעין ומכבים שגרם כיבוי מותר. ומרן השולחן ערוך גם הוא פסק כן בסימן של אור החיים סעיף כג תלית שאחז בה האור כלומר בגד שהאש הגיעה אליה והתחילה לעלות באש פושתה הוא מתכסא בה אה סליחה סעיף כב תיבה שאחז בהור כלומר ארון ארגז שולחן שאחז בהור יכול לפרוס עור של גדי מצידה אחר שלא תשרף ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בנדלקה אפילו כ חרס חדשים לאם מים שוודאי יתבקעו כשתגיע להם הדלקה למה דגרם כיבוי מותר. כלומר, הרי נשים לב, אש יש כבר לא אני הדלקתי אותך יש. ואני שם קד חרס מים שכשהמים גי כשהאש תגיע לקד חרס נאמר בשולחן ערוך שוודאי יתבקע. וגם לשון רבנו רבנו הרי אומר שוודאי מתבקעין. מרן העתיק את לשון רבנו ודאי מתבקע. למרות הכל זה לא כמו שאדם שופך מים על האש, אלא האש מתפשטת עד לכלי, הרס, מחממת אותו ואז זה מתווכע ואז המים יוצאים ואז הם מכבים את האש. זה נקרא גרם כיבוי. זה לא כאילו אני יוצא מים מכבה אלא גרם כיבוי. על ידי על ידי כמה עילות יש בדבר. ואף על פי שזה ודאי שיתבקע, בכל זאת אולי מישהו בוא ילד קטן ויקח את הכת חרס אולי אה אה אולי איך קוראים האש תדעך ותגיע לכלי חרס ויתחמם אותה ולא יתבקע אולי מישהו יעבור ויקל בכת חרס והמים ישפחו לצד יש כל מיני אוליים והועיל וכן אפילו שזה נאמר ודאי עוד לא לגמרי לגמרי ודאות מוחלטת אבסולוטית אלא קרוב לוודאי מאוד מאוד בין כך ובין כך המצב הזה ה ההתגלגלות הדברים הללו נקראת גרם כיבוי וגרם כיבוי מותר. היו כאלה שאמרו אין לזה להסיק שגרם עשיית מלאכה בשבת מותר. כי קיבוי לפי סברתם הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה. ולדבריהם הם פוסקים כמו רבי שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. ולכן הוא אומר כל האיסור הזה מדרב אין להביא ממנו ראיה על גרם עשיית מלאכות דאורייתא אבל רבנו פוסק שמלאכה שנה צריכה לגופוה חייב עליה כ רבי יהודה ואם הוא אומר גרם כיבוי מותר זה אומר שגם גרם עשיית מלאכות מותר ובאמת שהמשנה ברורה בבאור הלכה כותב בגרם כיבוי מותר לאו דווקא כיבוי דהו מלאכה שאינה צריכה לגופה ואפילו בכל מלאכות הדין הוא כן עד כאן יוצא איפה גם עשיית מנחה מותר. השאלה היא כשאני שם את המים על הפלטה הקבויה והחשמל עתיד לדלק מאליו, האם זה נקרא שאני שמתי על גבי אש? לא. למרות שזה ודאי שזה ידלק. זה נקרא גרם חימום. בגרם חימום מותר. כך. אורה אף על פי שלך אורה כאן החימום הוא ודאי זאת אומרת האש שתדלק הרבה יותר ודאית מאשר האש תגיע לכת חרז תחבם אותה והכת חרס יתבוקע והמים ישבחו בכל זאת אולי יהיה איזה קלקול בטורבינה במקור החשמל הם יודעים אבל זה יותר בהסתברות זה גבוה מאוד יותר מה באמת בעניין הזה נראה הדברים מוריי ורבותיי שהפתרון לכל העניין הוא כדלקמן מאוד יכול להיות שברמה העקרונית הדבר הזה היה צריך להיות מותר אבל הוא וראינו שחכמי ישראל גזרו כל כך הרבה גזרות בדיני שייה בדיני התמנה הרי זה לא כמו גרם כיבוי אלא גרם חימום גרם בישול והועיל וראינו שבזה חכמים הרבה הרבה גזרות אי אפשר להתיר דבר כזה ולכן אמרנו אסור הנצאור הוא ה איך ביחס לפלטה הקבויה כבר עסקנו בזה שהאם מותר לשים תבשיל ביום שבת על גבי פלטה כבויה הוא כבר מתבשל מערב שבת כל האיסור הורך מדרבנן אבל אבל הוא שם את זה על גבי פלטה כבויה היא עתידה לדלק ואמרנו שמורי התחבד בזה ויש לו תשובות פעם מתיר פעם עוסר למה לא כי הוא לא יודע בגלל החשש לאן זה תגלגל לאן זה תגלגל ולכן הורנו כוראת שעה שכשעושים סעודות מצווה בוא ועינינו רואות ולא זר כמה מכשלים בדיני החמומים אמרנו לא יכולות לכל קייטרינג שמשרט אותנו בימים האלה לעולם יחונן שעון לפלטה כדי שאם הוא ירצה לחמם לא יחמם ישירות ולא יסמוך על מה שאומרים הבחנה גס לחוב לך רוב גס שלא יכנס לכל הדברים אלה אלה אלא יניח כש את הדבשיל שמבשל מערב שבת כל צורקו יניח אותו על גבי הפלטה כשהיא כבויה אבל ביום שבת וזה ידלק ויחמם מאליו זה אמרנו לשעורות מצווה לרבים או במכשורים גדולים ליחידים אין עלמורים כן במיוחד לחידש סגולה שבאמת מדקדקים על עצמם מבינים את העניין בוודאי ודאי שאיןמורים להם את הדבר הזה כי יש אוזן כשבת אבל בנושא הזה תראו בחז בילקות יוסף בסימן רשג סעיף יא הוא כותב יש אומרים שמותר לתת מערב שבת תבשיל צונן שיש בו מרק על גבי פלטה חשמלית שאין פועלת ובשך השבת הפלטה תדלק על ידי שעון שבת והתבשיל תחמם בשבת ויש חולקים ועוסרים אפילו כשנות תבשיל מערב שבת והעיקר לדינה להקל כסברה ראשונה ומכל מקום מחמיר תבוא על הברכה כלומר הוא מדבר לא על טינה בשבת כשהפלטה קבויה בערב שבת והוא מביא יש מתירים ויש אוסרים ומצד בדעת המתירים הוא מצד מי שיכול להחמיר והוא מדבר על ה ניח מערב שבת להניח מערב שבת תבשיל צונן או מרק מערב שבת על גבי פלטה מערב שבת שהיא כבויה ועתידה לדלק ביום השבת למשל ניתן דוגמה בני אדם מתארחים אצל ההורים שלהם בליל שבת

והוא לא רוצה שהפלטה תדלק מערב שבת חבל לא ולכן הוא מכונן את הפלטה שהיא תדלק מהבוקר ביום שבת והוא מניח מערב שבת את התבשילים ואז שהפ אתה תדלק אז לא מדובר שאין חשש קלקול ברור ש אנחנו מדברים בנסיבות שאין חשש קלקול שעות

כגון שעדיין זה חם התבשיל חם עד שיתנן על זה כבר זה אנחנו מדברים סיבות כאלה על כל פנים א על כל פנים הוא רוצה את הדבר הזה אז הנה יש מתירים ויש עוסרים והוא מביא את הפוסקים בעניין הזה והוא מצד בדעת המתירים אבל ממליץ להחמיר כשהסיבה לאיסור לאלה שעוסרים הם דברי הרמה בסימן רג סעיף ה שאין לישראל להניח קדרה במקום שיבוא הגוי אחר כך ויבעיר כלומר ודי שיודע שהגוי כל יום ביום שבת בשעה כזו הוא בא מבעיר לצורכו כל מיני צרכים הוא יודע אז עכשיו הוא בא מערב שבת שם את התבשיל שלו היהודי מערב שבת שם שם בא הגוי ביום שבת בא הוא מבעיר אפילו צורקו כן אזי במקרה כזה אומר הרמה אסור אין לישראל להניח והאוסרים להניח על גבי פלטה כבויה מערב שבת שעתידה להדלק שעתיד להידלק הרי אה איך קוראים סומכים על דברי הרמה אלו אז יש מחלקים ואומרים יש הבדל שמה זה גוי זה כמו שניים שעה שעוה כאן זה מאליו ויש מקום להקל יותר. אני אומר יותר מזה ערוך ערבה צריך ומי אומר באמת שמצד הדין אה יש לאסור להניח תבשיל במקום שעתיד הגוי לבוא להדליק להבדיל כשגרתי וויזניס אז א אני גרתי מול אפיית ויזניץ מול האדמור הזקן זכרון לחץ של ויזניץ בן בין שני אלה גרתי וביום שישי כשכבר גמ ג ג גמרו את המלאכה עד כן החום של התנור של המאפייה חם מאוד אפילו שקיבו אותה קיבו אותה ואיך אנשים רבים רבים היו באים שמים שם את התבשילים שלהם ואת הלחמים שלהם ואת העצ'הם שם כן כי בין כך זה חום מתבזבז

כן כי זה מחזיק הרבה הרבה מעמד כיוון שזה חום אדיר אז אפילו שאתה מכבה עדיין החום ממשיך מתמיד וככה היה להם מקום שפע בהוסקים היו באים ושמים שם ערב שבת ולוקחים אז אני אומר בצורה כזו אה איך קוראים ערוך ערבה צריך נתאר לעצמנו שהגוי יש לו א מאפיה והוא עתיד להדליק את התנור ביום שבת לצורקו ובחלק מתנור אני שם מערב שבת את התבשיל שלי שכבר מתבשל כי אני יודע שביום שבת הוא יבוא לחמם את זה לצורכו לאפוד לצורכו מאפייה גדולה ענקית אשילו פינה קטנה מה זה לא לא מפריע ל לא שום דבר כן אז מי אמר שדבר כזה אסור הרי שמתי על גבי פלטה על גבי תנור כבוי הגוי עתיד להדליק אותו גוי אין עליו איסור הוא עושה אצל צורכו ואני אגב דרך אגב נהנה מן הדבר הזה מי אמר שהדבר הזה אסור כן אלא מה הרמה אסר הוא אשר אמרתי כי כל מורה הוראה בדברים האלה בא ואומר אף על פי שגרם כיבוי גרם לח מותר אבל בכל זאת בדברים כאלה וראינו שחכמי ישראל כל כך הרחיקו הרחקות וגזרו גזרות בענייני שהויים והתמנות וכל הדברים האלה יש מקום לאסור אלא אם כן זה שעת דוחק שעת דוחק בוודאי ודאי שאפשר יהיה להתיר על פי הדין הוא אשר אמרנו אסור לשים את המים האלה שיצנו בשביל לחמם אותם למרות שלכאורה מצד הדין היה צריך להיות מותר רבי חנא שם הגדול