יולדת שילדה לפני חודשיים וחצי שאלה האם היום צום גדליה צריכה היא לצום ואם נניח היא פטורה מן הצום של היום האם היא רשאית להחמיר על עצמה מאחר והיא מרגישה שהיא יכולה לצום והתשובה היא פטורה מן הצום של היום ונראים הדברים שאיננה רשאית להחמיר על עצמה. במיוחד שצום יום הכיפורים, תוך ימים ספורים, כבר ביום שבת הבא עלינו טובה, יחול צום יום הכיפורים שהוא מן התורה. והנימוק להוראה הזו הוא כדלקן. כבר אמרנו בעבר שרבנו בהלכות תענית תעניות פרק חמישי הלכה אה פסק רבנו שהמניקות והעוברות אינם מטענות. פרק חמישי מהלכות תעניות הלכה עשירית. עוברות ומניקות מטענות ומשלימות בתשעה באב. ומשמע שבשאר הצומות דהיינו צום גדליה עשירי בתבת 17 בתמוז אינם אינם מטענות או כבר עמדנו בעבר שמנקת היא אחת שכבר עברו עליה 30 יום מאז הלידה כל זמן שהיא מנקת אפלו שנתיים ימים עד יום הגמילה של התינוק מהניקה בשאר הצומות חוץ משעה באב הן פטורות על אחת כמה וכמה כשמדובר בתענית בחויה כמו השנה בצום גדליה שהיה צריך להיות אתמול ומחמת השבת הצום נטחה להיום בעל אחת קמה בחמה שב כלל יש טוענים שצום גדליה כשהוא לעצמו הוא דחוי כי יש אומרים שגדליה בן החיקם נרצח בראש השנה והתענית כבר מראשית נקבעה כנחויה למחרת ראש השנה אז גם אם נתעלם מהדעה הזו סוף סוף השנה היא דחויה מחמת השבת והשאלה היא האם רבנו נותן ערך יותר נמוך לתענית דחויה או לא. בשולחן ערוך מביאים ערך נמוך יותר לתענית דחויה ומקלים בה. אבל השאלה היא האם גם רבנו סבור כן? נראים הדברים שגם רבנו סבור כן. שהרי בגמרא עירובים מאמוד א' וכן הגמרא תענית יב עמוד א' מוב שם ברייתה ושם נאמר דאמר רבי אליעזר בן צדוק אני מבני בניו של שנאב בן בנימין ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ותחינו לאחר השבת ליום ראשון הכוונה והתענינו בו ולא השנמנו מפני שיום טוב שלנו הוא כיוון שבאותו זמן הביאו קורבן עצים וכל הביא קורבן עצים הרי באותו יום זה כמו יום טוב שלו שלו לכן מאחר וזו הייתה תענית דחויה ומאחר ואותו יום זה היה יום טוב שלהם טענו ולא השלימו. ורבנו בפרק שישי מהלכות המקדש, הלכה תשיע כתב את הדברים הבאים ומה הוא קורבן העצים? זמן קבוע היה למשפחות לצאת לייערים, להביא עצים למערכה. ויום שהגיע לבני משפחה זו להביא עצים, מקריבים עולות נדבה. וזהו קורבן עצים. והיה להן כמו יום טוב ועסורים בו בשפת ותענית ואסורין במלאכה. כלומר, הנה רבנו אומר שמי שמביא קורבן עצים באותו יום זה יום טוב שלו ו אסור בשפת ותענית משמע ומאחר ובשני מקורות הובהעניין הזה של רבי אלעזר ברבי צדוק משמע שתענית שעה באב שהיא חמורה יותר משאר התעניות אעם היא דחויה היא עומדת ברמה של סתם תענית וסתם תענית נתחת מפני יום טוב פרטי של אדם ואם כן למדנו מכך לכאורה שרבנו שרבנו מתייחס לתענית דחויה בערך פחות חמור מאשר תענית רגילה ולפי זה יוצא אם באמת זה כך גם רבנו מסכים שצום גדג דחוי יש להקל בו הרבה יותר אומר כבר אמרנו שמנקת בלו הכי פטורה אפילו ביום צום תעני ביום צום גדליה שהוא באותו יום חל בלי בלי דחייה אבל עם דחייה בוודאי שהמצב הרבה הרבה יותר קל מה היא נפקמינה הנפקמינה היא שכאמור לאפשר לה או לא להמליץ בעדה להחמיר על עצמה עצום כי כיוון שהיא פטורה מעצם הדין ועכשיו שזה דחוי אז עוד יותר מלא ולצום כעת כשקרוב יום צום דאורייתא שהיא חייבת גם כמנקת לצום ולכן הדבר נראה שכאמור צריך להימנע מלצום כדי לא לסתבך בעניין של יום כיפורים ואף אדם לא יכול לבוא לומר ברוך השם אני בריא ואני יכול לצום גם זה וגם זה כיוון שאין אדם יודע בדיוק ומוטב לדחות צום שהוא רשות מפני צום חובה דאורייתא שהוא בכרת יש מקום לדייק בדברי רבנו בפרק חמישי מלכות תעניות הלכה ה אומר רבנו את הדברים הבאים אבל אחד מארבעה ימי הצומות שחל להיות בשבת דוחין אותו לאחר השבת וברור שהדבר הזה כולל גם שעה באב שאם באמת הוא חל בשבת הוא נטחה ליום ראשון והנה רבנו בהלכה עשירית שאותה קראת בפניכם. כותב רבנו, עוברות ומניקות מטענות ומשלימות בתשעה באב. אולי אפשר לדייק מלשונו הזהב של רבנו מטענות משלימות בתשעה באב. לא כתב מטענות משלימות בצום תשעה באב, אלא בתשעה באב. כשעצום חל בתשעה באב ממש מטענות ומשלימות. אבל כשהוא לא חל תשעה באב, אלא בעשירי באב לא מטענות ולא משלימות אפילו שהם מניקות בתוך שנתיים, לא בתוך 30 יום, ודאי לא בתוך שבעה ימים. אם כן, הצירוף של דברי רבנו אלו עם מה שהוא כתב בכלי המקדש ובתחשב בעובדה שזוהי גמרא מפורשת מסכת עירובין, מסכת תענית, נראים הדברים שגם רבנו כאמור מתייחס בכולה לתענית דחויה. והועיל וכן בוודאי וודאי שאם יש לנו מנקת שהיום בלב הכי פטורה גם בלי שזה צום דחוי כל שכן זה דחוי שאין מקום להחמיר על עצמה בגלל שכאמור יום הכיפורים סמוך ובע מאוד מאוד רבי חניה בג שמ