רב מרכז העיר בפתח תקווה ראש מוסדות אור אברהם אוהבי יקירנו נכבדנו רבי אברהם צובירי בנו של בורנו ורבנו הגאון מורי יוסף צובירי זכר צדיק וקדוש לברכה ברשות יקירנו רבי עופר טפח נכדו של מורנו ורבנו הגאון מורי יוסף גפח זכר צדיק וקדוש לברכה הימים שבהם אנו נמצאים נקראים ימי בין המצרים. ימים שבהם אנחנו מציינים את האבלות של עם ישראל על חורבן בית ראשון וחורבן בית שני. וחורבן בית שני נחרב בעטיה של שנאת חינם. ואם אנחנו עדיין בתשעה באב הקרוב צריך להתענות סימן שעדיין לא עשינו מספיק כדי למגר מתוכנו ובתוכנו את שינאת המינה בכנס הזה אף על פי שהוא מתרחש בימים שמסמלים את החורבן הכנס הזה עוסק בבניין אנחנו אומרים כל יום בתפילה אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי תלמידי חכומים מרבים שלום בעולם. מהותו של תלמיד חכם היא להרבות שלום. כי מהותה של התורה היא ריבוי השלום. אבל השאלה הנשאלת היא שהרי בעינינו נראה שהפך הדבר תלמידי חכמים מרבים מחלוקות בעולם. זה מתיר וזה עוסר, זה מטמא והשני מטהר, זה פוסל וזה מכשיר. איך אפשר לומר שתלמידי חכמים מרבים שלום? תלמידי חכמים מרבים מחלוקות. על כך משיב לנו כפי שמור יוסף כפח הגדיר אותו היי חסידה פרישה קדישה. הלו מרן הרב קוק זכר צדיק וקדוש לברכה. בסידורו עולת ראייה. על הממרה של רבי חנינא יש טועים וחושבים שהשלום העולמי לא יבנה כאם על ידי צוויון אחד בדעות ותכונות העולם חושב שכדי ליצור שלום צריך שיטה אחת תעה אחת דרך אחת ורק על ידי הדרך האחת השיטה האחת אז זה מהווה שלום בעולם. אבל אומר הרב דסל שדווקא הריבוי של השלום נעשה על ידי התלמידי חכמים. כיוון כשהתלמידי חכמים מראים בתורתם איך לכל שיטה יש מקום, איך לכל שיטה יש ערך בתורת ישראל. וכך הוא כותב כל הדעות הנראות שונות, כל המקצועות החלוקים. דווקא על ידם יראה אור האמת והצדק בדעת השם יראתו ואהבתו ואור תורת אמת. הריבוי של השלום הוא שיתראו כל הצדדים וכל השיטות והתבררו איך כולם יש להם מקום. כל אחד לפי ערכו, מקומו ועניינו. המשפט הזה אפשר לומר שהוא סופן בתוכו את קהילת קודש יד יוסף. קהילתנויה על שמם של שני המאורות על שם מורי יוסף סוברי ומורי יוסף כך. כיוון שאנחנו רואים בהצחת השלום ובהנצחת האחדות בזכרן בתורתם ובשיעורי התורה כאשר אנחנו לומדים ומעינים בסוגיות פותחים את כל השיטות ואת כל הדעות אז באמת אנחנו חשים ומרגישים איך השלום מתרבה. איך לכל דעה, איך לכל שיטה יש מקור בתלמוד, בגאונים, בראשונים, באחרונים וממילא השלום מתרבה. להסיים לפני שנזמין את הדובר הראשון בקטע נוסף מדברי הרב קוק, ששם הוא מדבר על מהותם של תלמידי חכמים בארץ ישראל. בזמננו התרחבה ההתרה עד שעדה בגאון ההחלטה כי לא שלילה יולידו שני כוחות המתנגדים והיפגשם כי הם חיובי מחודש כאשר שתי שיטות שונות זו מזו ואף מנוגדות זו לזו נפגשות זה לא יוצר חיכוך זה יוצר הרמוניה וזאת יכולים רק תלמידי חכמים שבארץ ישראל שיראו בפועל שכל הכוחות גם המתנג דין זה לזה יולידו בהיפגשם כוח אדיר חדש חיובי להועיל ולהטיב וזה יכול להיות אך ורק בארץ ישראל אך קרוב ליראה לשאול לשכון טובות בארצנו חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו אמת מארץ תשמח וצדק משמיים נשקף גם אדנו יתן הטוב וארצנו תיתן יבולה כי זרע האמת והשלום יתן פריו הטוב והנ לאחד קראתי נועם אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים מכוכבים לעולם ועד הרמבם בלכות שמיטה ויובל בפרק י כותב שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ובהם ראוי להצלות הקבלה והמסורת שעוברת דור אחר דור מסורת בקריאה, מסורת בתפילה, מסורת בלימוד. כל המסורות כולן. התוקף שלהם זה העברה מאבנו ומרב לתלמידו. כפי שהגדיר זאת מורנו הגאון מורי יוסף סוברי בהדמתו לחומש פרשה מפורשה, אני הקהל שמנאוריי זכיתי לשבת תמיד בין ברכיהם ולהתאבק בעפר רגליהם. כנער משתאה ביראת כבוד לפני גדולים. שואף ומשתוקק בכל הגה היו מפי קודש לא מעט חרטו בזכרוני נחרטו בזכרוני את אשר קלטו אוזניים מאמרותם ודברותם הגיונם והסברתם הגיגם וקריאתם גרסתם ונוסחתם מפיהם שמעתי ולמדתי ומהם הבנתי כי שפה אחת לכולם יען כי לא חידשתי מדעתי חידושים ולא בדיתי מלמבי פירושים וזהו מורי ורבותיי הקשר שמחייב את התלמיד לרב שאת הבן לא מצוו להזמין את רבי אברהם סוברי בנו של מורנו הגאון מור יוסף סוברי חבשם השם נעשה ונצליח אני רוצה לפתוח את כל הסניה אני רוצה לעזובות קודם למי שפנה אליי מותת ועד ו מסר לי את הפרקים. אמרתי לו מה שאמרתי היה לי איזשהו דין דברים איתו והוא לא אמ אני ביקשתי שיכתוב את שמי זה לא תוסף אבל כנראה שזה לא היה תריבו זה נשמעת ממנו אבל אז הוא מצא לי אותה הזדמנות איזושהיא הנהגה טובה של אבא וזה היה בשבילי חיצוי מלא ידעת כאן באופן די הרב יונתן אמר לי שאבא פ כתב את המלצה לאדם תח הוא כתב שם טב שמו ואחרי כתב שתלמידן קוראים לו רע יש במשפט הזה המון חו א' אם אין לו תואר שרב הוא לא יכתוב אבל כאשר הוא כתב שתלמידיו קוראים לו רב זה מעל ומעבר אם רב זה תואר שתלמידיו קוראים לו רב זה לא תואר השם אלא תואר הפועל התעולה של האדם בוודאי שרב הוא גם כן מלמד וגם עוסק בהדרכת בוודאי לא אחד משם ולא מפיץ את זה אבל כאשר הוא כותב שתלמידיו קוראים בו רב אין ספק שהרב הזה יש לו תלמידים כרב בלי תלמידים נשאר רק עם משהו גרטואלי, לא משהו מעניי להאות כאן לא לכבודים לכבוד בן אבא אנשים לא מוצלים אותי אני יודע אני לא באה נכנס ליוצרת בתוך החיבור לא המשכתי לא לבתי את ההצטלה של אבא ציירה שלי אבל אני רם אני רם בישיבה מזה בכמה שנים מלמד בתלמידי באמת קוראים לי רב ולכן קיבלתי את ה הגדרה הזאת למרות שהתיקום נעשה כבר בחוץ פתור רש פסיק זה אבל בהחלט בהחלט אני מסתק בתואר שיש לי רק בישיבה זה טוב זה מחמם זאת הצמיכה המחממת אמרתי את זה ואני מקווה שאיש לא שתמש ב במה שרשום שם כדי חס ושלום לא בר דברים של כנסנו לערב אז אלה לאזכרה בבלות אסור להסתלקותם של שני המאורות הגדולים מור יוסף גרף להביא זכר צדיק לברכה הורים ל אכן זהו רעיון עמית לחבר את מה שהגדיר באתר נוסח כולם מכירים אותה יצר מי שגם כאן מי שנצ לצלם את זה קרא לזה יש שם המון סטוקפקים מה שנקרא אחד כתב ניגודים אני לא אפר מה שהוא כתב שם אבל האווירה הזאת השיב אדם שני וכתב ככה ואני מצט אמנם נכון נכון שהם מנוגדים בדעותיהם אבל לא הייתה ביניהם ש אני חושב וזו מטרת הכב ואל תפחד שיצא אומר ואל תפחד יהודי אין כאן שום מגמה מלבד אהבת ישראל קידושם שמיים החי ורא ניגוד אינם אילה לפות כבר אמר הרב לפני ואפשר שיש בהם עניין ואת לחבירה ולהשתלמות בעלי השפה האחת ודברים אחדים שמופיעים במקרא סופם שנקראו דור הפנדה יש יתרון ליד אלא מה זאת שכול גם נאמנים לנגד אחד שוויתי השם זה נגדי תמיד שיויתי השם שבא על ידי ביטוי במכלול התורה והאמונה אמונת אז הניקודים האלה שנמצאים בחוט משולש לא במרה ינחק והחיבור הוא חיבור של אמת אהבת ישראל זה קידוש שם שמיים כך הגדיר האיש את ההתחלסות בערב ט בניין האומה באהבת חינם כך כתבו המארגנים על המודעה המופלאה שרק חסרה איזשהיא מסגרת זהב ואני מבקש להוסיף את האמירה שלי היא לא שלי והאמת והשלום מוריי ורבותיי הזוהר בפרשת בשלח על הפסוק אדוני איש מלחמה אדוני שמו אומר רבי אבא על כן יאמר בספר מלחמות אדוני אתהב בסופה ואת הנכלים ארנון כמה אתלן להסתכלה בסכמי אוריתה קמהלן לעיינה בכל מילה דלת לך מילה באורייתה דלא יתרמיז בשמה קדישה לאה לך מילה באורייתה תלט בה כמה רזים כמה טאמים כמה שרשיל כמה ענפילין ככה הישהו על כן יאמר בספר מלחמות אדוני וכי ספר מלחמות אנר משמעותו ותשובתו אלא הכי הצער רוחבריה כלמן דאגה כרבה באורייתה זכה להתגעה שלמה בסוף מילוי ממשיך רבי אבא ועושה הבחנה חותכת כל קרבים קטה וחורבנה טוב ש בכם בכל קרבין דאורייתה שלמה ורחימותה הוא מסיים עדוכתיב על כן יאמר בספר מלחמות אדוני את והב בסופה כלומר אהבה בסופה דלת לך אהבה ושלמה כבר בר מה כל תפילה אחרי זה בהצל ורבותיי אני רוצה עכשיו בחלק שלי כן אבא אבל ב באתי לערב הזה ידיעה והתרה שהמאגרים ביקשו לתת כבוד אלה לתקרה שני המאורות עליי ואני באתי לכם מתוך ההרה מתוך ידיעה מתוך שיפוט ועכשיו אני יוצאת ואבא על המצבה של אבא חקנו באמת את ספ את ספריו על חייו אחרי השם רבי יוסף ורבי יעקב סוביירי דכ צדיק וקדוש לברכה כתוב שם כך שקידש חייו בקיום אמונת השם בגילוי שורש החיים מי שירא כנסת הגדולה מברר מבצר ומהיל מורשה חוקר דורש ומקווה מסורת מדוייקת התורה הקדושה עמוד התפילה באמת ויציל בשפה ברורה כמלאך עולה ויורד בסולם השירה הטהורה רואה נאמן דבר כערי גבר צבו יוסף באב א עדה לסו והתבקש לישיבה של מעלה ביום חמישי ב מלחם אב ת אלפ תשס תהי נשמתו צורה ספר החיים במאמר הזה במעמד הזה אני רוצה לגעת רק בשניים מכל מה שכתוב כאן שניים שהם הכי מקרבים אותי לאבא שלי שאני מכבד את המסת הגדולה אבל יש שני דברים שבשבילי אבא חוזר עליי בכל פעם שאני קורא את הדברים האלה ואתם מאפשרים לי לראות אותו שוב במעמדים האחד זה אבא עמוד התחילה והשני אבא כמלאך עולה ויורד בסולם השת משהו קצר לפני כן שאולי ילמד באופן כללי על התחילה אבא נהג פעם בשנה לסועיה לוש חדר שלב מדי פעם הייתי קופץ לבקר מפתיע אותו קופץ לבקר שם והגעתי פעם אחת בשעה של מנחה והחלטתי שנוקח את אבא לבית כנסת לא שרתי היה לו בית כנסת קרום של ספרדי הוא חשב ללכת לשם אני משכתי אותו בבית הכנסת שקרוב לסדרת שם בית כנסת של חסידים בית כנסת של חסידי קרלים אני ידעתי מה הולך שם בדיוק ורציתי לראות את תגובתו של אבא כיצד אבא יתנהג שם כיצד הוא יגיב כיצד הוא התייחס לדברים ונכנסנו וראיתי מה שראיתי בפעם קודמת הגיע הזמן מנחה והייתה שם שרדת אלוהים כמו ער שמתדים בראש מתפללים ומוראים ומתמכים וצועקים ואבא עומד הוא עמל בחירת העבידה עומד ישר וכל בית הכנסת מתנוע ומתנוע וכך מסתיימת לתחילה ואנחנו ולאים בבית הכנסת ונצית לשמוע את תגובתו של אבא אני קורא כאן עכשיו עדות אני קורא לזה הפסקדת סוד של אבא כשיצאנו אבא עצר במעלה הדרך ולחש לי כמפקיד סוד שונה ומשונע ראית איך שהם מתנועי אל תחשוב כוונתם לקיים כל עצמותיי תאמר לה כן חלב הוא דמו אל תחשוב שאבא שלי אומר תחשוב מתן שאני אחשוב יש הרבה דרכים לעבודת השם ראית את כל הסידורים אל המגפה לתפל ומה אתה חושב איש תפילתו איש בנוסחת אבותיו דוגו דביקודותו זהופהו אורמותהו סודותהו כמו מפתח כל נוסחה שער התפילה של אבל בירוב ברוב 400 אולי 20 נופלות כל המטרות מתחברות כל התפילות מתעלות ועולות עונות עונות כאן סיים אבא את דבריותי אותם כהוויתם ועכשיו אל עמוד התפילה של אבא תפילת יום כיפור אחת אבא מחתיק בעמוד התפילה בעיצומו של יום הכיפורים באמצע סדר העבודה אבא פוסע לאחורתיו לא נופל אלא מתיישב על הספס בהכנה למסור נפשו הוא מתעלב האמבולנס שהגיעה מצא את אבא כבר שב משפתו כבראשונה מן השפתיים הטהורות שמיענו לשתות שוב נשמע קורו של אבא עד שחתם תפילתו בקדיש זאת הייתה לי הזדמנות נדירה לכתוב על אבא שעד כל לפרט אותו לבי באתי לסוכתו של אבא להשמיע לו את שכתב קרה דירה המירה הזאת במדרגה השביעית סברה עם הוספתי אם לא למעלה ויום טוב היה עושה לאוהביו בצת בצתו בשלום מן הקודש אשרי העם שככה לא אשרי שאדוני אלוהיו גברה רבה שליח ציבור אבא סבא יקר כך נדמת ביום הכיפורים ככהן גדול העורך מדברי דתו המכונן סדר עבודתו כהן גדול עם נפש גדולה בחור מובחר מורב מעם עומד לפני בוראה וקורא בכל ברור וקורא בכל ארו ממכו חזגי וחלגי אמ יציע חושקי יוא ואומם נפלי נופלי ושפלי לרצון עם כלך יוצא ממעמקי הנפש מהסף שוזר את נפשותנו וכלך עולה למרומים ומעלה את כולנו למעלה ואתה מזרה לעצמך ונכנס לקודש הקודשים וככה אתה בונה אחת אחת ואח א ושתיים אח ושלוש ואתה עולה הוא מעלה מעלה עמך את כל השומעים אה שעה וככה אתה שונה משלש ומרבע כמו כהן גדול ארבע פעמים אחת תשלת ארבע שניות כף את כוח כל השם בכוח וכוחך עמך כל השם בהדר והדר נסוך על פניך וכל מילה יוצאת מפיך מתעטפת בקדושה ו משבחת לעומתך והיא אומרת תודה לאלוהים גם לך לך איש זקוף קומה עם זקן לבן ואתה איש מופלא בעוצמת מיתרי כולך מרעיד את נימי לבבנו ומסיים את סדר העבודה עבודת הקורבנות של יום הסיפורים הוא מגיע להי רצון שתהה שנה זו ושם בסידורך קוראת לשליח ציבור ומרים קולו יותר בחרדת קודש אלה הם התבים של התימנים לא תבים אלא מילים שובים בחזדת קודש צריך להבין למה הקבלה אומרים קולו יותר בחזדת קודש ובדמעות שליש ואנו חרדים ואנו טוהים האמנם תרים כולך האם תקיים הוראתך ואתה בצומך ואתה בתעליתך ואתה עייף ואנו יראים סבא רבא אתה כבר לא בחור אבל אתה כן אתה נשמע להוראותיך קנה לדתך מקיים מצוותך ואינך נכנע ובעוצמת כולך אתה פורס כנפיים והכל היוצא מעומק הנשמה חודר בעצמותנו מקלב קליפות נוסק למרומים וקורע מסחים ואתה מתפלל ואתה מייחל ואתה דורש ואתה גוזר שנת והאור בוקח והקהל כאן נדרש משיב כל אדיר וברדה אומר שנתו והברכה שורה בבית הכנסת והכל הולך ומתגבר הולך ומתאחל ופתאו נתם הכל אזלו כוחות גופך אך אתה לא עזלת לא אתה תנטוש את אש המערכה ובראש צלול בתחושת אחריות אתה שליח הציבור אינך נוטשם תמנה שליח ככהן גדול המניח כהן אחר לגמור השחיטה כך גם אתה רמזת למתפלל אחר שימשיך שליחותך עכשיו מותר להתעלף ישבת עלת נתקה הנשמה מן הגוף והיא עלתה לחסי הכבוד אל מקורה ושם למעלה ראתה מה שראתה ביקשה מה שביקשה ובחמלה כי רבה האמונה חזרה שבה אל גופה הלכה ובא אל בית הכנסת והעיניים העצומות נפקו וממלא מקומך קורא בחרדה אשרי רואה תאכל אללה ואתה בגוף בנפש חרדת לכבוד המקום דאגת לכבוד האדם שאלת בעיניך לשלום הסובבים אותך ובמסירות נפש בגוף בנחישות שיהיה אפשר לעמוד בפניה שבת למעמדך כבראשונה גנשלמופורים סבוזן משפתיים שאיש לא העב להבין מים עליהם ובגוף המוסיף פוח מול עוצמת הנשמה כי נשמתך גדולה מגופך ובמקום שהנשמה היא נפקחת אין פיקוח נפש ואתה כבר שבת אל מעמדך ואתה קורא בקול גדול אלוהינו אלוהי אבותינו תורירורנו ושוב מתמלא הבית הורה בנה ההיכל שמח לשובך בב ליבנו ולבנו עמך תגום גולנו ואנו קמים לכבודך ואתה שר מפלל מסלסל ומתפלל ותפילתך סתורה ובנשמתך בקולך אתה מניח עד לעבר ומאפיל לכוכביך מהדהד ומרעיש בליבותינו ומרעיש עולמות היום תעמנו ואתה נוסח בנו עומך היום תבוא רחנו ואנו מתברכים היוםישר אורעותנו וכולנו מקבלים על עצמנו לישר אורחות ואתה השולחן של ישראל חותם את תפילת המוסף של יום הכיפורים זר ויתקדה שמי רבו לחיים ולשלום ונאמר אמן ובכן מה נהדר כהן גדול בצתו בשלום מן הקודש כירח בהלילו כצאת השמש בקבורתו כחמד חוכבי מאוני כקדוש כמלאך אדוני אני בסוכתו של אבא סיימתי קריאתי לפני אבא ושוב אבא מולי אבא מתרגש קשה עליו חשיפתי ואני בעיניים קלות ציפיתי לתגובתו של אבא חיכיתי למוצה פיל האם מנחתי התקבל ברצון אבא נשתהל הגביע ראשו מעט היית בי לחש יפה אבי, אהובי וחמודי נסע וילך ואני יודע אנה הלך. מורי ורבותיי, אני גם יודע, אני יודע אנה הלך כי גם בעולמנו זה ראיתי את אבא הולך לאי שם בשעות מיוחדות, שעות של מאין עולם הבא. אני ראיתי את אבא עולה ויורד כמלאך בסולם השירה. בעיני בעיניי עיני ילד בן שלושת ישראל מול שרוצה את אבא שלו בגודל טבעי אבל בשבילו אני ראיתי את גדולתו של אבא מבית ומחוץ בכל שיחה בכל עניין בעסק של מצווה כמו בהוויות העולם הזה כל אמירה כל התייחסות העבירה את כולנו בשער האמונה גם סעודה בסתם יום של חול הייתה על שולחנינו סעודת מצווה שתלמידי חכמים ובעלי בתים מכל בני הקשת בעדה ומחוץ עלה זהלא הבדל מוסח והשתייכות לבית מדרש זה או אחר כולם היו מבאי בצנו והצבו לסעוד עמנו הייתי עד להחלפת לאות שנאמרו במעור פנים בכבוד הדדי מתוך דבריהם עלתה תמיד התחושה של ההבנה אלו ואלו דברי אלוהים חיים תקראו אצלנו הרבה אני לא זוכר את כולם אבל אני זוכר מה שור יוסף שמה שבא אז הוא בא ממושב אחר כך הוא היה של הרצליה אני זוכר את מור סל בייב בא אלינו אני זוכר את מורי יחי על שייכ זיכרון הכי חזק שלי אני זוכר שכאשר הוא היה בא שאלתי איפה החמור הוא נראה לי משיח בא נכנס אלינו עורף בחוץ עדיין לא היה כביש הוא מתבוסס בבוץ חרץ את הנעליים לקחתי את הנעליים שלו אומרים הבה מתאבק באפה רגליים של חסמים התאבקתי בבוס שלי והשיחה ביניהם הייתה כמו אחים כמו זה היה אח של אבא ואני שואל לפעמים שאני שומע היום על כל מיני אמירות משונות מוזרות אני אומר מה העולם השתנה או שבולי אולי יש מי שבעוניין מקצר חוב מלאכותי אולי זה הקיום שלו הידידות בין אבא לבין חבריו הייתה מושלמת שלמה הם אכלו ביחד חיו ביחד חלקו ביחד אמרו כל אחד אמר את דבריו והשני הקשיב היו ימים טובים מי יודע אולי הם ישובו אבל עד שהם ישובו אפשר להתרפק עוד התרפקות אחת קטנה על האבה כמו שאמרתי אבא כמלאך עולה ויורד בסולם השירה סעודת מצווה ברמת המידר בבית של סבתא שושנה שבת חתן של הדוד יוסף שעת מנחה מנחת שבת קודש סעודה שלישית בתוך החדר הקטן שהרחיב כדי להכיל בני משפחה רבנים חברים ובני המקום נשמעה שירת קודשו של רבי שלום שבתי המזגנים עדיין היו דבר שלא בא לעולם רק קולות מזיגת הארגית נצרו בחלל העולם הזה צנת מהברר הקטן לא יכלו לגליה החום ולענני האלכה שעפו את החדר בהפסקה שבין שיר אחד למשניהו נגע אבא בשפתיו לגם מן המשקה ולאחר התנחתה כלה פתח בשיר קולו של אבא אני אגיע בן 13 קולו של אבא הלך ונעשה צלול הלך והשפיח במהלך שירתו ראיתי את אבא כמלאך העולה ויורד מסולם השיר נפרקים צעל אדם חסף כמה ממילות השיר וללא מנגינה רק בעומר ובצלילות הדעת הוסיף פירוש צלל למעמקי עשירה שלם מתוכך פני קדושה ופזרם בערגה ובנפש חפצה בחללו של מול ואין עולם הבא שם עוד שיר קודש שזכה לעלות מבור הגלות ולהשתפח בארץ ישראל בתורתה ובלומדיה גיבה נוספת מ משקה מעשה משקר נכנס יין יצא סוד ואבא איש סוד כל סעודותיו סעודתם בהררי קודש השעה דוחקת והשבת מבקשת לשוב לבית כנזיה לתת מקום לששת ימי המעשה אבל אבא לא עושה חשבון הוא פותח במילות השיר הבא מילות עשיר חתומות שפת לא ידע רק פניו של אבא קורנות שופכות אור ומסבירות פנים מבין ריסה אין אבא עצומות של אבא חומקת את דמעה ואחריה כמו ניתנה הרשות נחיל דמעות שנתגלגלו פילסו להם נתיבים עד שמצאו מנוחה בתוך זקנו הטוב עין בשיר בוכה ולב שמחקו של אבא בוקע מא שם הוא מפזר ניצוצות קדושה שהתחברו והיו לעבוד אש מישהו בפני הבית ביקש להציג את החשמל אבל יוסף הוא השליט הוא חברת החשמל תחנת הכוח שתקעור לביתו לשכונתו לעירו לארצו שהפיצה תפוצות מישהו מפני הבית ביקש להדליק את החשמל לא להדליק שאבא בקולו ועיקב את השבת לעוד שירה לעוד אמירה מתוך החשכה ראיתי את גופו של אבא שהלך ופחד בהכנעת בהתבטלות זה לפנות מקום הנשמתו הגדולה. ברוך המבדיל בין קודש לכול. החדר התמלא באור החשמל שנראה כל כך להויבקר. לעומת האור המופלא, אור היקות, אור השבת ששבע אל מקוריו. אבל האור החיוור הזה השיב לי את האבא שלי שחזר מאיישם אך לאיש לא גילה את סותוותו. יצא יין נכנס צודות. לסיים בתודה ובסלה. כועלת שלמה המלך אומר טוב אחרי דבר זהו שתו של זה פסוק כאשר הדבר בראשיתו אתה לא יודע כצד הוא יתפתח מחכה לאחרית לראות מה תן התוצאות טוב אחרית דבר בראשיתו זה כמשמעות אבל ראשי במקום מביא פירוש נוסף טוב אחרית דברב וראשיתו אתה יכול לדעת מה יהיה אחריתו של הדבר לפי הראשית אם הראשית תי טובה אם התכוונו לטובה כשהתפילו בדבר הזה הדבר הזה הוא טוב גם כן באחרי הרבי יונתן והרב אעד יכינו בועז של הערב הזה יוצמי הכנס הזה הוא מארגנב ישר חלכם לאורז על הראשית ולוואי יצא הכל מפתח תקווה לפתח של תקווה מוריי ורבותיי קהל נכבד והיו רואים אלו אתם יהי רצון שנהיה כולנו ראויים ונהיה מתי לך כל שבט בשבילו רק נהיה רואים אלו מתוך כבוד ועליה כי אב אחד בתורה אחת לכולנו כזו וימצאו מארגני הכסף וכל מי שבא לחלוק כבוד לנזכרים ולרעיון בתקווה שכן זה ישר להשם ישר לאוהבי האמת והשלום שער שיוביל ל רוח עצה וגבורה רוח רוח דעת יראת השם שנעשה נחת רוח ליוצרנו ולנזכרים בערב זה נבוא בשער שיעשה כל ישראל חברים להיות ראויים לבניין ירושלים תביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן