הלכה

שלום כבוד הרב,
כותב רבנו בהקדמה לא' "...כל הדברים שבתלמוד הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם...",
האם רבנו פסק במקרים מסוימים שלא כמו בתלמוד?
ואם כן האם זה רק כאשר זה לא נגד את התלמוד ?
ולפי האמור האם מותר בדורנו לפסוק שלא כמו התלמוד לפי רבנו ?
תודה

שו"ת |

לכבוד תורתו הרה"ג רצון ערוסי שלומות כנהר,

1) האם מותר ליטול ידיים מכמה כלים, לדוגמא כוס שמספיקה רק ליד אחת, ואז לקחת כלי נוסף וליטול את היד השניה ? או שמא מדובר בכלי אחד דווקא ?
2) באחת מהתשובות כבוד תורתו דיבר על כך שתהילים (שנוהגים בימינו לקרוא לזכר מתים) אינו נחשב תלמוד תורה שאחריו אפשר לומר קדיש. והנה רבינו ז"ל כתב שדברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן (פרק א הלכות ת"ת הלכה יב). מדוע אם כן אי אפשר לומר קדיש על מזמורים ?

תודה רבה מראש ותהא משכרתך שלמה מן השמים,

שו"ת |

לק"י ב כ"ט איר תשע"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
בחייך ובימיך הטובים!
א) בהגדרת תערובת חמץ כבוד הרב ביאר (בשעור בכתובת net-sah.org/video/23307) כי ההגדרה מילי דמאכל, וכל עוד ויש "ביצים וכאלה דברים, הדברים האלה נחשבים תערובת" אלא אמרת באשר לערוב סוכר כי "סוכר זה טעם אבל זה תלוי בכמות". ובכן אשאל כמה סוכר צריך להיות במוצר כדי להוציאו מכלל "חמץ דגן גמור" לכלל תערובת? ומה עם מלח?

שו"ת |

מוצרים נבחרים

מחיר: 
₪1.00
מחיר: 
₪5.00
מחיר: 
₪45.00