פסח

שלום כה"ר.

ראשית, תודה לכת"ר על תשובתו.

לגבי המקור של מארי מהרמב"ם. מארי הביא את פיה"מ פסחים ואלו עוברין . ולכאורה אין שם ראיה ששם מדובר על אכילה ולא על ב"י וב"י.

ולכאורה יש מקור, אולי, יותר מוכח. פיה"מ ביצה פ"א ה"א אליבא דב"ה .

האם דבריי נכונים? מדוע מארי בחר להוכיח מפסחים?

ותשובותו הרמתה מהרה תצמח

שו"ת |

שלום כה"ר.

בשאלתי הקודמת (תשע"ד) כה"ר ענה לי וזת"ד : כלל. שאם אכילת התערובת אסורה מדרבנן (פחות ממכזית בכא"פ), כיצד יחול עליה דין של ב"י וב"י שהוא מדאוריתא?!

נתעוררה אצלי שאלה

- נראה שיש לחלק בין איסור אכילה לאיסור ב"י וב"י. שאיסור אכילה חל על הגברא, ואכן לא אכל שעור להתחייב מדאורייתא.

אך בב"י וב"י, האיסור על החפצא, והרי יש כאן לפנינו כזית חמץ.

מניין לנו דהא בהא תליא? (המקור מפיה"מ פסחים אלו עוברין,לפי זה, נשאר לא ברור)

ותשובתו הרמתה מהרה תצמח

שו"ת |

לק"י ב כ"ט איר תשע"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
בחייך ובימיך הטובים!
א) בהגדרת תערובת חמץ כבוד הרב ביאר (בשעור בכתובת net-sah.org/video/23307) כי ההגדרה מילי דמאכל, וכל עוד ויש "ביצים וכאלה דברים, הדברים האלה נחשבים תערובת" אלא אמרת באשר לערוב סוכר כי "סוכר זה טעם אבל זה תלוי בכמות". ובכן אשאל כמה סוכר צריך להיות במוצר כדי להוציאו מכלל "חמץ דגן גמור" לכלל תערובת? ומה עם מלח?

שו"ת |

מוצרים נבחרים

מחיר: 
₪5.00
מחיר: 
₪45.00
חדש במכון מש"ה!
מחיר: 
₪50.00